קרן אתנה מציגה: לדמיין, לגעת וללמוד

קרן אתנה – המפעילה את פרויקט מחשב לכל מורה – חשפה לראשונה בכנס החדשנות, שנערך בבנייני האומה בירושלים על ידי משרד החינוך, את מעבדת הדימיון שלה, או בשמה המקצועי 'כיתת הלמידה האופפת', שממחישה את מודל הלימוד בכיתה העתידית.

מעבדת הדמיון היא מרחב למידה אימרסיבי (Immersive) המשתמש בקירות וברצפה של הכיתה ליצירת חוויית למידה ייחודית שלא דומה לשום דבר אחר.

מדובר במרחב למידה, שניתן להתקנה בכל כיתה בבית הספר, ושבעזרת אמצעים טכנולוגיים מתקדמים מאפשר לתלמידים ללמוד באמצעות עזרי תלת-ממד וליצור סימולציה של כל סיטואציה, על כל נושא בתחום הלימוד שלהם. הלמידה היא חווייתית, אינטראקטיבית ומולטי-סנסורית, ומשמשת כבר במדינות שונות ללימוד ולפתרון בעיות ושאלות וללמידה מתקדמת.

לגעת בכריש. הכיתה האופפת של קרן אתנה. צילום: קרן אתנה

להפוך את הכיתה לחוויה תלת-ממדית 

"הצגנו את מעבדת הדמיון לאלפי מבקרים ומבקרות שבאו לכנס החדשנות, והם לא הפסיקו להתפעל שוב ושוב מהאפשרות להפוך את הכיתה לחוויה תלת ממדית, לבקר בכל מקום בעולם מתוך הכיתה, לחוש, לגעת, ללמוד ולחוות", סיפר אורי בן ארי, מייסד ונשיא קרן אתנה.

"כל מורה יכולה לבנות מערך שיעור מתוחכם ומתקדם בכל נושא (ברמה של סרטוני 360 ומציאות מדומה) ובמהלך החוויה של התלמידים המורה הוא או היא מנטור", הסביר בן ארי.

לימוד תחום דעת מסוים, נניח על תופעת טבע באזור כלשהו, מאפשר לתלמיד לגעת באותה תמונה או אייקון שיופיע על מסכי ענק, המוצבים על קירות המעבדה, כאשר כל אחד מהם מסמל את נושא הלימוד, ובתוך שניות התלמיד ויתר חבריו יעברו חוויה מולטי-סנסורית, המשפיעה על מרבית החושים, שהוכחה כמשפיעה לטובה על הזיכרון לטווח ארוך, ועל שיפור העבודה בצוות", המשיך בן ארי.

הילדים פעילים לאורך כל השיעור, וזה עוד אחד מהיתרונות המיוחדים של שיטה זו. הם אינם יושבים בכיתה מול מורה, אלא פעילים פיזית תוך כדי הלימוד, כאשר המורה הוא המנטור, המתכנן והמפעיל.

כאשר מדברים על מהפכת הלימוד 2030, הכוונה לסוג כזה של למידה חוויתית, המיישמת בפועל "כיתה הפוכה", כאשר התלמידים יכולים ללמוד לבד ולאחר מכן לקיים דיון עם המורה וחבריהם ללימודים.

"מעבדת הדמיון מייצרת תחושת תלת-ממד אינטראקטיבית, הם עוברים ממקום למקום, על מסכי ענק שמוצבים בחדר בבית הספר", הסביר בן ארי והמשיך: "החוויה אינה רק הלימוד, אלא גם מאפשרת לאתגר את הילדים, לבחון את הידע שלהם על ידי הפעלה אינטראקטיבית של דמויות ואייקונים, ובכך לסייע להם להבין טוב יותר מה הם לומדים", סיפר בן ארי.

"לבלות" במצולות הים. הכיתה האופפת של קרן אתנה. צילום: קרן אתנה

מהי למידה אופפת?

הטכנולוגיה האימרסיבית-אינטראקטיבית (למידה אופפת) פותחה באנגליה, והובאה לישראל על ידי חברת טוטאלי אינטראקטיב. באמצעות שיתוף הפעולה עם קרן אתנה, עושים לה את ההתאמה למערכת החינוך בישראל ומקימים כיתות למידה אופפת בבתי ספר בארץ.

יש לציין שחברת אפסון הבינלאומית מספקת את המקרנים לחדר הלמידה האופפת ומשתפת פעולה עם קרן אתנה, כדי למקסם את התוצאות בכיתת הלמידה האופפת.

בן ארי אומר שעל בסיס זה השמיים הם הגבול. "דמיינו סיור בקברות הפרעונים, או במוזיאון ההיסטוריה של הטבע בניו יורק", הדגים בן ארי, שלא הצליח להסתיר את התלהבותו. "דמיינו מסע בעקבות אברהם אבינו לפי פרק בספר בראשית, תוך סיור בחרן וביקור וירטואלי במקום, או צפייה במופע אור קולי בעיר דוד מתוך הכיתה בקרית שמונה", המשיך ופירט.

היתרונות הם לא רק בשיטת הלימוד אלא שהם גם מאפשרים לצמצם פערים, לשתף תלמידים מאזורים שונים, ובעיקר לאפשר לתלמידים לחוות פיזית ביקור או שהות באתרים ובמקומות שלא בטוח שתהיה להם אפשרות אי-פעם להגיע אליהם.

"הדוגמה הכי טריוויאלית שמעצימה את שיטת הלימוד הזו היא הדוגמה של לימוד על גוף האדם, תוך צפיה בכל אחד מהאיברים בתלת-מימד, צפיה בווידיאו וטקסט על כל חלק בגוף האדם, כאשר ליד כל תמונה או וידיאו יש טקסט הסבר והסבר קולי וניתן לבחון כל איבר בתלת-מימד", אמר בן ארי.

לדבריו, כל מערך שיעור ניתן ללימוד באמצעות משחק, חדר בריחה או סימולציה. "כל זה כשהלמידה אופפת אותך ואתה ממש 'נמצא' במקום המוצג", המשיך. 

בן ארי הסביר שהטכנולוגיה שמיושמת במעבדת הדמיון, באמצעות טכנולוגיות מתקדמות, קיימת כיום בעיקר במוזיאוני טבע ומדע למיניהם. "עכשיו, כל זה אפשרי וזמין להתקנה בכל כיתת בית ספר, לכל מורה ולכל תלמיד", אמר נרגש.

ומהיכן המימון למערכת כזו שעלותה לא זולה. בן ארי הסביר כי "קרן אתנה פונה לקרנות, לתורמים ולחברות מסחריות כדי לתרום ולהיתרם, להצטרף למיזם ולתרום להקמת כיתת 'למידה אופפת', למורות מורים ותלמידים שידם אינה משגת, בפריפריה, ובבתי ספר לחינוך מיוחד במיוחד.

שיר בוים שוורץ ממט"ח שביקרה במעבדת הדמיון של קרן אתנה, התלהבה ובעקבות ביקורה כתבה פוסט שבו היא מציינת את היתרונות של השיטה. "המיוחד בלמידה במעבדת הדמיון היא הריאליזם שהיא מספקת לילדים, בזכות שילוב של טכנולוגיות שונות", ציינה בוים שוורץ.

תערוכת החדשנות שבה הוצגה מעבדת הדמיון נערכה במקביל לכנס הבינלאומי של ה-OECD, שהתארח הפעם בישראל בהשתתפות בכירי מערכות חינוך ואקדמיה מ-31 מדינות. נושא הכנס היה 'כיצד תיראה מערכת החינוך ב-2030'. חלק מהאורחים שביקרו במעבדת הדמיון, קיבלו משמעות ממשית לחזון הזה.