"קמעונאים מתנהגים כאילו הם חברות היי-טק; זה לא עובד"

"עסקי קמעונאות אונליין רבים מתבלבלים ומתנהגים כאילו הם חברות היי-טק – חברות תוכנה או סייבר. זה לא עובד ועלול לפגוע בפעילות הליבה העסקית שלהם", כך אמר צבי ביידה, מנכ"ל שופרסל אונליין.

ביידה דיבר בכנס New Retail Fest של אנשים ומחשבים, שהתקיים השבוע במרכז האירועים והכנסים לאגו בראשון לציון. האירוע נערך בנוכחות מומחים ואנשי מקצוע רבים מעולמות הקמעונאות והטכנולוגיה.

לדבריו, "חברות קמעונאיות הן לא חברות היי-טק ולא חברות אינטרנט, גם אם הן מוכרות אונליין. ה-DNA הוא שונה, בוודאי כשמדובר בחברות מסורתיות ו-ותיקות, שלא נולדו לדיגיטל (Digital Native)".

"כך, לדוגמה, משווים אותנו פעמים רבות לאמזון", אמר ביידה. "זאת מחמאה, כי אמזון היא החברה הכי ממוקדת לקוח בעולם, אבל שטחי להגיד שאנחנו כמותם. ה-DNA של שתי החברות שונה: אמזון היא חברה בת פחות משלושה עשורים ושופרסל היא חברה בת 64. הם נולדו לעולם האי-קומרס ואנחנו נולדנו לעולם הסופרמרקטים, והיינו צריכים להתאים את עצמנו לעולם החדש. אם כבר, השוואה מתאימה יותר היא שלנו ל-וולמארט, שהתחילה עם מרכולים וכמונו, התמודדה עם שיבוש בשוק. גם זאת השוואה שטחית, כי בניגוד אלינו, המיקוד בחנויות של וולמארט הוא לא במזון. המזון קיים, אבל הוא לא הנתח המרכזי בסופרים שלהם. זה משפיע על היכולת של החברה להיכנס לעולמות האלה באונליין. במקרה שלנו, התפיסה של הצרכן היא שאנחנו קודם כל אתר של סופרמרקט – אז למה לו לקנות אצלנו מוצרים אחרים? אנחנו צריכים לשכנע אותו לעשות את זה".

ביידה גורס שיש שוני בין חברות האי-קומרס לבין עצמן, גם כשהן מוכרות את אותו המוצר. "השוני הזה הוא מאוד גדול, אמזון ואי-ביי או עלי אקספרס הן עולמות שונים לגמרי. השאלה שיש להשיב עליה כדי לעמוד על ההבדל הזה היא האם מדובר בפלטפורמה שלוקחת פוזיציה, שהמוצר נמכר בה, או דרכה, כלומר, האם אתר האי-קומרס מפנה את הקונה לחברה שמוכרת לו. אנחנו בצד האמזוני, מוכרים בעצמנו, כי הערך המרכזי שאנחנו נותנים ללקוח הוא האמון שיש בשופרסל".

נושא נוסף שהוא התייחס אליו הוא העובדים והמיכון. "הקמנו מרכזי ליקוט והפצה של מוצרים באמצעות מכונות אוטומטיות. המרכז הראשון כבר קיים והשני, שהוא הרבה יותר גדול, יושק בסוף השנה. עם זאת, אנחנו עדיין שמים את העובדים במקום גבוה", אמר ביידה.

תמיר רוטר, סמנכ"ל לאזורי EMEA ו-APAC בברייט דטה. צילום: ניב קנטור

דובר נוסף באירוע היה תמיר רוטר, סמנכ"ל לאזורי EMEA ו-APAC בברייט דטה. הרצאתו עסקה בשאלה איך ארגונים יכולים לקבל הרבה יותר ודאות על בסיס שימוש בנתונים שמגיעים מהרשת – ווב דטה – ושהרבה יותר מההחלטות המתקבלות בו יהיו מבוססות על מידע?

בתחילה, סיפר רוטר על ברייט דטה: "אנחנו מלקטים את המידע ומאפשרים לארגון לקבל החלטות תבוניות יותר, מבוססות מידע. אנחנו עובדים עם Bright Initiative – יוזמה ששותפים בה גם האו"ם, ממשלות ואוניברסיטאות. איסוף המידע על ידינו נעשה בצורה אתית – אנחנו דואגים שלארגון יש את החיבור למידע שהוא צריך, אבל עושים את זה בצורה שלא פוגעת באף אחד ולא פוגעת בזכויות".

"כדאי לארגונים להשתמש ב-ווב דטה, כי האינטרנט הוא מאגר המידע הכי גדול בתולדות האנושות", אמר רוטר. "כמות המידע ברשת גדלה בצורה אקספוננציאלית, ועומדת כיום על 97 זטה-בייט של דטה – מספר בן 21 אפסים. בעוד שלוש שנים זה הולך להיות פי שניים. כמות המידע היא אדירה, ואפשר וצריך להסיר הרבה מהחסמים של לכרות אותו לטובת קבלת החלטות. אנחנו עושים את זה".

"יתרה מזאת", ציין, "ה-ווב דטה מביא אתו שורה של הזדמנויות: תמחור זול יותר בזמן אמת, גילוי סנטימנטים על הארגון ברשתות החברתיות, ידיעה טובה יותר כמה מוצרים יש במלאי, וזה רלוונטי מאוד לקמעונאים, הבנה מה המתחרים עושים, קריאה של מחקרי שוק, קידום אתרים, קריאת ביקורות על המוצר וניהול של שרשרת האספקה. ברייט דטה מסייעת לפתור את כל האתגרים האלה".