איך לעבור את החורף הכלכלי העולמי בשלום?

תחילתה של השנה העברית החדשה נושקת לתחילתו של הרבעון הרביעי של השנה האזרחית, שהוא בדרך כלל הרבעון החשוב ביותר בפעילות העסקית והכלכלית של חברות – בחו"ל כמו בארץ. על פי כל הסימנים, ברבעון הזה יחל חורף כלכלי סוער במיוחד, שיחריף את המיתון והמשבר הכלכלי שהוא מנת חלקם של חלקים נרחבים בעולם בחודשים האחרונים, לרבות של ארצות הברית ואירופה.

יש למשבר הזה כמה סיבות, ואמנה כאן כמה מרכזיות שבהן: הראשונה היא שתהליכים מרכזיים בעולמות שרשרת האספקה, חומרי הגלם והשינוע, שהואטו מאוד בקורונה, עדיין לא חזרו לפעילות סדירה. הסיבה השנייה היא המלחמה באוקראינה, שלמרבה הצער רחוקה מאוד מסיום. הסנקציות שנשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, מטיל על אספקת הגז לאירופה מעלות שם עד מאוד את יוקר המחייה. הסיבה השלישית, שנובעת מהסיבות האחרות, היא העלאת הריבית במדינות רבות, ובמרכזן בארצות הברית.

החומרה של המשבר באה לידי ביטוי בכך שקרן המטבע הבינלאומית הורידה את תחזית הצמיחה הגלובלית שלה ל-2022 ול-2023 ל-3.2% ו-2.9%, בהתאמה. ההורדה הזאת מחזקת את ההערכות שאנחנו עומדים בפני מיתון עולמי. סקר שערכה חברת הייעוץ האמריקנית מרקום, שתוצאותיו פורסמו אתמול (ד'), העלה שתשעה מתוך 10 מנהלי שיווק מודאגים מהסבירות למיתון, ומעל רבע מהמנהלים כבר החלו לפטר עובדים, או מתכננים לעשות זאת בשנה הקרובה.

ההשפעה על ההיי-טק – באופן גלובלי ובישראל

נשאלת השאלה: כיצד המשבר משפיע על ענף ההיי-טק? בתוכה נשאלת עוד שאלה: כיצד הוא משפיע על ההיי-טק הישראלי?

ברמה הגלובלית, כבר קראנו דיווחים על קיצוץ בשווין של חברות טק גדולות, כמו מטא – מה שהביא את מארק צוקרברג לכתוב לעובדיו ולהתריע בפניהם שיתכוננו למשבר חמור שלא ידענו כמותו. הוא אמר בשיחה עם משקיעים בחודש יולי האחרון שהחברה מתכננת "להפחית בהתמדה את הגידול במספר העובדים במהלך השנה הבאה". גם חברות גלובליות אחרות, דוגמת אפל וגוגל, החלו בתהליכים דומים, ולא מן הנמנע שחברות גדולות נוספות יצטרפו אליהן בקרוב.

המצב לא נחמד, בלשון המעטה, אבל צריך לשים אותו בפרופורציה, כי לא כל קיצוץ או פיטורי עובדים הוא סימן למשבר או לקריסה. מהלכים שכאלה נועדו לענות על צורך מיידי למצב מסוים של השוק ולציפיות של בעלי המניות. לא מן הנמנע שתוך כדי המיתון חברות ימשיכו לגייס עובדים. זה כבר קורה, ובהחלט ייתכן שאף יואץ. הסיבה היא שלצד הפיטורים, המחסור העולמי בכוח אדם בהיי-טק מחריף. בנוסף, תופעה שקורית בכלל המשק, גם בהיי-טק, ושעדיין לא נמצא לה פתרון היא של עובדים שמסרבים לחזור למקומות העבודה, גם כשהם נחשבים למתגמלים בצורה יפה ובעבר היו מאוד נחשקים.

כאן מתווסף האתגר השני – של הטרנספורמציה הדיגיטלית. זו העצימה את הצורך באוטומציה ובדיגיטציה בארגונים, שיצר ביקושים חסרי תקדים לפתרונות, ליישומים ולפרויקטים. בגלל המחסור בכוח אדם, חברות מתקשות לענות על הביקושים. זה לא צפוי להיפתר: ההיערכות לחורף כלכלי קשה תגרום לחברות להיכנס לסוג של מצב המתנה, תוך שימור הקיים, התמקדות בתחומי הליבה של הארגון וכניסה זהירה יותר להשקעות ולפרויקטים.

ככל שהממשלה ואחרים ישקיעו משאבים במימוש היעד של הגדלת כוח האדם בהיי-טק, היכולת של הענף בישראל, ובעקבותיו של הכלכלה הישראלית כולה, לעבור את החורף הכלכלי העולמי הקשה הצפוי בשלום תהיה טובה יותר

באשר להשפעת המשבר על ההיי-טק בישראל, הנחת היסוד היא שבהיותנו חלק מהכלכלה הגלובלית, הענף לא יוכל להיות יוצא דופן, ויושפע גם הוא. כך, למשל, קרוב לוודאי שהמיתון העולמי ישפיע לרעה על היצוא של ההיי-טק. ויש לזכור שההיי-טק מתבסס במידה רבה על יצוא, ושהוא מהווה חלק ניכר מאוד מכלל היצוא של ישראל.

בדו"ח שפרסם בנק ישראל בסוף הקיץ האחרון צוין שירידת ערך החברות במגזר ההיי-טק וההאטה הכלכלית העולמית אמנם יפגעו בענף המקומי, אבל לא בקנה מידה שמזכיר את התפוצצות בועת הדוט.קום של שנת 2000. כמו כן, לפי המחקר של בנק ישראל, רק 9% מהמשרות בהיי-טק נחשבות בסיכון גבוה לקיצוץ במהלך המשבר.

מנגד, מה שישפיע לטובה על היצוא הוא ההתחזקות של שער הדולר, אל מול השקל החזק. שער הדולר היה תמיד פקטור ביכולת של חברות להתמודד עם משברים עולמיים. ברם, הערך הנמוך של היורו עלול להשפיע לרעה על היצואנים לשווקים באירופה.

לכל אלה נוספות העלאות הריבית, שמקשות על הפעילות השוטפת, אבל נועדו לעצור את המשק מהידרדרות למיתון עמוק יותר. בהקשר שלנו, כאן יש לבנק ישראל תפקיד מרכזי, ביכולת שלו לאזן בין שני הדברים, והדרך הטובה ביותר היא הידברות עם ראשי חברות ההיי-טק ומעקב צמוד על ההשלכות של ההעלאות, כדי שלא נקבל את התוצאה ההפוכה ממה שרצינו.

התפקיד החשוב של הממשלה

במצבי טרום מיתון, כמו עכשיו, לממשלה יש תפקיד חשוב, ולא רק כי היא אחראית על התשתיות שמאפשרות את קיום ענף ההיי-טק. הממשלה עצמה היא שחקן חשוב בשוק, שתופס נפח של קצת יותר מרבע מפעילות ההיי-טק בישראל. היא מסייעת לחברות צעירות, שלא יכולות להמשיך לגייס עקב המיתון, להרחיב את הפעילות שלהן – בעיקר באמצעות רשות החדשנות. כמו כן, יש לה את פעילות המחשוב שלה, ובמרכזה, בתקופה זו, פרויקט הענן נימבוס, שכבר התחיל להשפיע וללא ספק ישפיע עוד יותר על המשק כולו.

השורה התחתונה: הממשלה היוצאת הציבה עם תחילת כהונתה את היעד של הגעה ל-15% מכלל העובדים במשק בתוך כמה שנים. ראש ממשלת המעבר, יאיר לפיד, הגדיל לעשות והציב (עוד כשהיה ראש הממשלה החליפי) יעד של מיליון עובדים בהיי-טק. ככל שהממשלה ואחרים ישקיעו משאבים במימוש יעד זה, היכולת של הענף בישראל, ובעקבותיו של הכלכלה הישראלית כולה, לעבור את החורף הכלכלי העולמי הקשה הצפוי בשלום תהיה טובה יותר.