"חיי המנמ"רים יהיו 'מעניינים' בשל הערפל הכלכלי"

"המצב הכלכלי העולמי מתאפיין בראשי התיבות VUCA: תנודתיות; אי-ודאות; מורכבות; ועמימות. המשמעות היא, שהחיים של מובילי הענף בשנה-שנתיים הקרובות הולכים להיות 'מעניינים': אין למנמ"רים ולמנמ"ריות את הפריווילגיה שלא לבחון את מגוון התרחישים ולבנות מסגרת מחשבתית שתמזער את ההשפעות השליליות של חוסר האפשרות לצפות את מה שאפשר לכנות העתיד הסביר", כך אמר פרופ' גדי אריאב מהפקולטה לניהול ע"ש קולר, אוניברסיטת תל אביב.

פרופ' אריאב דיבר בוועידת ישראל המובילה לקידום ה-IT והעסקים, שנערכה אתחול במרכז הכנסים והאירועים לאגו בראשון לציון, בהשתתפות יותר מ-1,500 איש. את האירוע, בהפקת אנשים ומחשבים, הנחתה דפנה ליאל, כתבת ופרשנית פוליטית בחדשות 12.

'נקודת פיתול' בכלכלה העולמית ובמגזרים מרכזיים 

"מימרה המיוחסת לפיליפ קוטלר גורסת, שניבוי ותחזית זה כמו לנהוג במכונית בעיניים עצומות, כשמי שנותן לך הוראות מסתכל בחלון האחורי. למרבה הקושי, אפילו המטאפורה הזאת מופרכת, כי הכלכלה העולמית ומגזרים מרכזיים בה נמצאים ב'נקודת פיתול', וכלל הנתונים הכלכליים לא מניבים תמונה קוהרנטית לגבי התפתחות הכלכלה העולמית, הישראלית והמגזרית", ציין.

"כרגע מסתמנות שתי מגמות כלליות הפוכות", אמר פרופ' אריאב, "האחת – שהכלכלה הגיעה לתחתית, וההתאוששות, המובהקת אבל האיטית, תצלח בשלום את המשבר הגיאופוליטי העולמי. האחרת מצביעה על מגמה הפוכה: 'בום' הביקושים בחודשים האחרונים ניזון מחסכונות כפויים במהלך השנתיים האחרונות, ואלו מוצו".

ב-IT העולמי, הסביר, "השינוי בתקציבי המחשוב נמוך משיעור האינפלציה הגלובלי. המשמעות, במקרה הטוב, האטה בפעילות שלנו. חשוב להבחין בין ה-IT וההיי-טק, שם יש לוגיקה כלכלית והשלכות שונות. אנחנו צריכים לבחון את המגמות הטכנולוגיות בשני התרחישים הכלכליים השונים ולהיערך ל'תרחיש מגננה' ול'תרחיש מתקפה זהירה'".

ב-2022-2033, ציין אריאב, "ניהול ה-IT יתמקד בארבעה מאמצים: אופטימיזציה ושיפור היכולות הקיימות; הרחבה מושכלת של נגישות, בעיקר סביב הענן; בחינה ארוכת טווח של זימזומילים' (buzzwords), שיכולתן ליצור ערך עדיין לא ברורה; קיימות טכנולוגית, שהיא מעין נושא 'מעטפת', ולא ברור איך יתחבר לאג'נדה נהיהולית".

האג'נדה הניהולית, הסביר פרופ' אריאב, "תהיה בבחירה בין התייחסות לסיטואציה העמומה כהזדמנות, או התייחסות אליה בזהירות. בראייה זהירה, תהיה התייחסות לשכלול של התאוששות מאסון, העמקה של לכידת נתונים שרלוונטיים לביצועים הכלכליים, והרחבה של החלטות שקופות ומוסברות, ניהול סיכונים ואבטחת המערכות. אלה הם התפקידים הקלאסיים של ארגוני IT בעולם העסקי". לדבריו, "הרצון לנצל הזדמנויות כרוך בהשקעה וסיכון גדולים יותר, וכולל שלושה מאמצים מרכזיים: אימוץ פלטפורמות ענן מגזריות; פיתוח ויישום פלטפורמות פנים ארגוניות להאצה של פיתוח יישומים וגישה לנתונים בשירות עצמי; מימוש הערך של שפע הנתונים שזמין בטכנולוגיות wireless".

"ישנם עוד נושאים שעולים בתחזיות", ציין, "ועל סמנכ"לי הטכנולוגיות לשים אליהם לב, לטובת מיצוי הזדמנויות באופק הרחוק יותר: אפליקציות-על (SupperApps) – מערכות גמישות-דינמית, שמסתגלות לנסיבות בעזרת טכנולוגיות AI ומטאוורס. התועלת והסיכון באפליקציות-על מתחדדים – ואילו ההתלהבות של מנמ"רים להשקעות מסיביות ב-AI מתמתנת. מטאוורס היא דוגמה לנושא שדורש מחשבה בהירה: קשה להתעלם מהשקעה והפסד של מיליארדים של פייסבוק בתחום, שאולי תיצור סביבת שימוש דומיננטית – ואולי לא".

הלקח ההכי מטלטל ממשבר הקורונה: ההנחות שלנו ביחס ליציבות של נורמות

"המנמ"רים ומנהליהם צריכים להחליט על פי היקף המקורות שהארגון יכול להקדיש ל-IT, בהתחשב בסיטואציה הכלכלית בענף המסוים ובגיאוגרפיה המסוימת", סיכם פרופ' אריאב, "אבל – יש מעין הערת אזהרה: משבר הקורונה הציף – וממשיך להציף – פרדוקסים מפתיעים, כלומר התפתחויות שונות לגמרי ממה שניתוחים אנליטיים וכלכליים צפו – לגבי היצע וביקוש בשוק העבודה, לגבי התפתחויות של ביקוש לשירותים וסחורות, לגבי ההיצע שלהם – ולגבי ההתפתחות העסקית בכלל. הלקח הכי מטלטל מבין שפע הפרדוקסים שמשבר הקורונה הציף הוא בהנחות שלנו ביחס ליציבות של נורמות. המהירות שבה נורמות התעדכנו והשתנו עם פרוץ המשבר מזמינה חשיבה מחודשת לגבי התנהגות הלקוחות והעובדים שלנו ועל תמונת העולם שלנו על אודות מה שקבוע ומה שיכול להשתנות. בהצלחה".