אתם במצב כלכלי בעייתי? הסטארט-אפ הזה יכול לסייע לכם

סיטיזן אימפקט היא חברה ישראלית שמבקשת לעשות משהו חשוב מאוד ותורם חברתית: לסייע לצמצום הפערים בחברה הישראלית. או, יותר נכון, לעזור למשקי בית לשמור את הראש מעלה המים, ואולי קצת יותר מכך, ובכל מקרה – לא להידרדר לעוני. החברה הציגה בתערוכת הערים החכמות שהתקיימה בשבוע שעבר בברצלונה.

הפתרון שפיתחה סיטיזן אימפקט הוא פלטפורמה טכנולוגית מבוססת מודלי AI לאיתור, מניעה וטיפול במשקי בית שעלולים להידרדר לעוני. בחברה אומרים כי הפלטפורמה יכולה להביא לשיפור מצבם בתקופה קצרה, תוך מקסום משאבים וחסכון לבעלי עניין ציבוריים ופיננסיים.

מקימת החברה היא ד"ר דגנית בידרמן, שלה ניסיון של 20 שנים בטיפול בסוגיות חברתיות, בהן עוני, נוער בסיכון וחינוך. מחקרים שפורסמו בשנתיים האחרונות הראו שיש משפחות רבות, בארץ ובחו"ל, שבסיס ההכנסות שעלולות להידרדר למשבר כלכלי ולעוני על אף ששני בני הזוג עובדים. מדובר במשפחות נורמטיביות, מה שנהוג להגדיר המעמד הבינוני, שמנסות להתמודד עם יוקר המחיה, עליית הריבית והמציאות הכלכלית הקשה – ולא תמיד מצליחות.

"איתור נכון ובזמן של המשפחות הללו יכול, בהתנהלות נכונה, להחזיר אותן למסלול חיים רגיל ולהציל אותן מקריסה", אמרה ד"ר בידרמן. "צריך להדגיש שאלה משפחות שנהוג לומר עליהן שהן 'לא מוכרות לרווחה', מה שגורם להן לא פעם ליפול בין הכיסאות".

"יש פרק זמן קצר שאפשר לעזור למשפחות אלה, וכדי לטפל בהן צריך פלטפורמה טכנולוגית", הוסיפה. תובנה זו היא מה שהניע את ד"ר בידרמן להקים את סיטיזן אימפקט, יחד עם ינון ברוש, המשמש כסמנכ"ל הטכנולוגיות שלה. ברוש מגיע מעולמות פיתוח התוכנה ובשנים האחרונות הוא עמד בראש קרן מחקר של מכבי שירותי בריאות. בעזרת אנג'לים ובתמיכה של חמי פרס ומשרד עורכי הדין שיבולת, בסבב הראשון גייסה החברה 300 אלף דולר, וכעת היא מצויה בסבב שני, שבו היא מבקשת לגייס כשני מיליון דולר – בין היתר כדי לפרוץ לשווקים חדשים. זוהי אחת הסיבות שבעטיין הציגו אנשי החברה בתערוכה בברצלונה.

שיתוף פעולה עם הרשויות

לדברי ד"ר בידרמן, במהלך השנים היא פיתחה מתודולוגיה ייחודית לטיפול באוכלוסיות שעלולות להידרדר לעוני ובמגזר השלישי, והרעיון היה לתרגם אותה למערכת ממוחשבת שתעשה את הפעולות הנדרשות כדי להציל משפחות מהגעה למצב זה. "הרעיון הוא יצירת מודל פרסונלי, מותאם לכל משפחה, שמקיף את כל תחומי החיים שלהם", הוסיפה. "אנחנו מראים להם תמונת כוללת ונותנים להם את הכלים לצאת מזה".

ד"ר בידרמן וברוש ציינו שהמערכת יכולה לתת אינדיקציה לא רק לבעיה הפיננסית, אלא גם לבעיות רגשיות, שעלולות להביא ליציאה ממעגל העבודה. "אנחנו מטפלים רק באוכלוסיות שמשולבות במעגל העבודה", אמרו השניים. כדי לאתר את המשפחות האלה, הם משתפים פעולה עם הרשות המקומית, שיש לה אינטרס מובהק לדאוג שהמשפחה לא תידרדר ותיפול להיות נטל על הרווחה, ועם הבנקים, שיש להם אינטרס שהלקוחות שלהם לא ייכנסו למשברים כלכליים, שעלולים להביא לכדי חובות אבודים, הווה אומר אובדן הכנסות לבנקים.

כיצד זה עובד בפועל?
ד"ר בידרמן: "על סמך המודל שבנינו והמידע שאנחנו מקבלים, אנחנו מנסחים שאלון מובנה, שנותן לנו אינדיקציה על מצבם של האדם והמשפחה. בעזרת AI וכלים אחרים אנחנו מבינים את מצבם הדמוגרפי של בני המשפחה, מבינים את המוטיבציות שלהם לעשות שינוי, שזה שלב מאוד חשוב, ואז בונים להם את התוכנית. התוכנית כוללת חיבור עם שורה של גורמים בממשלה ובמוסדות אחרים, שיש להם מענה לאותן בעיות של המשפחות. מעבר לאיתור, אנחנו יוצרים קשר אישי עם אותם גורמים, מכינים אותם שאותה משפחה שאנחנו מאתרים תפנה אליהם, ואז מבקשים מהם לטפל בה. בנוסף, אנחנו מקיימים מעקב: האם המשפחה פנתה למוסד הרלוונטי, מה היה הסיוע והאם זה עזר.

הסיוע הרגשי, שהוא מורכב יותר, מגיע בעקבות התשובות שבני המשפחה משיבים בשאלון, ועל פי זה אפשר להסיק תובנות".

עד כה השתתפו בתוכנית כמה מאות משפחות ממספר ערים בארץ, ולדברי ד"ר בידרמן וברוש, היו לא מעט הצלחות, כלומר – משפחות שניצלו מהידרדרות וחזרו למסלול חיים רגיל.