"המנמ"ר צריך להיות לא רק טכנולוג, גם קצת כלכלן"

ג'ון רוז, מנהל הטכנולוגיות העולמי של דל, צופה מה יקרה ב-2023, וממליץ למנמ''רים להתחיל להיכנס למחשוב קוואנטי, ולטפל באבטחה ובמחשוב הקצה

ג'ון רוז, מנהל הטכנולוגיות העולמי של דל.

"אנחנו חיים בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה ודינמית, ולצד ריבוי השינויים, גם קצב השינויים גדל. משיחות רבות שערכתי במהלך השנה החולפת עם מנמ"רים ומנמ"ריות אני מתרשם שעלה מפלס הלחץ, כי הם לעתים הופתעו מחשבונות צריכת העננים שלהם. כחלק מהידוק ההיבטים העסקי והטכנולוגי, על המנמ"ר.ית להיות לא רק איש.אשת IT, טכנולוג.ית – אלא גם כלכלן.נית", כך אמר ג'ון רוז, מנהל הטכנולוגיות העולמי של דל. רוז שוחח לפני ימים אחדים עם עיתונאים ופרס את משנתו לגבי השנה שעומדת לפני סיומה – וזו הבאה.

"העולם אינו אחיד כבעבר: יש צורך באבטחה למחשוב קוואנטי, התמודדות עם סוגיות בינה מלאכותית וטיפול במחשוב קצה עד לענן. העולם הדיגיטלי שלנו מתפתח ומתרחב במהירות, בקצב מהיר מאי פעם. עם כל כך הרבה 'רעש', קשה להתרכז, שלא לדבר על להבין מאיפה להתחיל", אמר רוז.

המלצתו הראשונה למנהלי המחשוב היא: "אל תשתמשו בענן מבלי שתבינו את העלויות שלו לטווח ארוך". הוא אמר כי "פגשתי יותר מדי מנמ"רים.ות שהלהיטות שלהם.ן לנצל את מחשוב הענן הביאה אותם.ן לחרוג מהתקציב. הם.ן לא חשבו אסטרטגית: איך לפלג את צריכת ה-IT בין ספקיות הענן השונות, שלא לדבר על איך לגרום להן לעבוד במשולב. המלצתי היא לאפיין גם את הכדאיות הטכנית של הפעלת עומס עבודה או הצבת נתונים בענן ספציפי, וגם לזהות באופן מלא את העלויות לטווחים הקצר והארוך של ענן זה".

גם הוא ממליץ על תפיסת אפס אמון

"הגדירו את תוכניות האבטחה שלהם בעצמכם, תוך מימוש תפיסת אפס אמון (Zero Trust)", המליץ רוז. "ב-2023 נמשיך לראות עלייה בתעשיות הדורשות מימוש של תפיסת אבטחה זו, כגון אלה שאימצו את הנחיות ממשלת ארצות הברית, ושיש להן השלכה על כלל התעשיות. מהיכן מתחילים? צריך לטפל בניהול זהויות, ניהול מדיניות אבטחה וניהול איומים, כדי לעשות אפס אמון כמו שצריך. האבטחה בסביבה מרובת עננים חייבת להיות עקבית ומשותפת. עבודה בתצורת עמודים נפרדים היא האויב של אבטחה אמיתית".

"יש להתחיל להקים מערכי מיומנויות מוקדמים לניצול מחשוב קוואנטי", הוסיף. "המחשוב הקוואנטי מתחיל להיות אמיתי, ואם אין לך מישהו בעסק שלך שמבין איך הטכנולוגיה הזו עובדת וכיצד היא משפיעה על העסק שלך, תפספס.י את הגל הטכנולוגי הזה. זהה.י את הצוות, הכלים והמשימות שיוכלו למקד תשומת לב ומשאבים במחשוב הקוואנטי, והתחילו להתנסות בו. השקעה בתחום היא קריטית ל-2023".

למה דווקא המחשוב הקוואנטי "משבש כל כך?"

עוד המלצה של רוז היא: "קבעו היכן טמונים הסיכונים בהצפנה הקוואנטית שלכם.ן. מחשוב קוואנטי משבש כל כך, כי הוא משנה רכיבים רבים של IT מודרני. עם עליית המחשוב הקוואנטי עולה גם הצורך להבין טוב יותר את ההצפנה הפוסט-קוואנטית, משמע – פיתוח מערכות הצפנה למחשבים קלאסיים, שמסוגלים למנוע מתקפות ששוגרו על ידי מחשבים קוואנטיים. הרעים ברחבי העולם מנסים באופן אקטיבי ללכוד ולאחסן תעבורה מוצפנת. זאת, בהנחה שכשיהיה להם מחשב קוואנטי חזק מספיק, הם יוכלו לפענח ולראות את הנתונים שנקצרו. רוצים להפחית את הסיכון שלכם? אני מציע בלהתחיל להבין היכן קיים הסיכון הגדול ביותר עבורכם. השנה החלו להופיע תקנים לאלגוריתמים הפוסט-קוואנטיים הראשונים, וב-2023 הכלים הללו יתחילו להופיע. לדעת היכן להשתמש בהם תחילה זה צעד קריטי, שיש לנקוט כבר כיום".

הנושא האחרון שאליו התייחס המומחה הוא מחשוב קצה. "החליטו מה צריכה להיות ארכיטקטורת המחשוב שלכם, תוך שילוב שתי מגמות על: סביבה מרובת עננים ומחשוב קצה", אמר. "ב-2023 יהיה צורך בעוד נתונים ובעוד עיבוד שלהם, למשל עיבוד נתונים בזמן אמת במפעלים והפעלת מערכות בקרה של רובוטים. אלה מביאים לגידול במחשוב הקצה ובצורך לשלבו בעולם מרובה עננים. השנה תצטרכו לבחור איזו ארכיטקטורה תרצו להקים למחשוב הקצה – ולטווח הארוך. התייחסו לקצוות כהרחבה של העננים שלכם, או התייחסו לקצה שלכם כאל פלטפורמה שכל העננים שלכם יוכלו לשתף. זו ארכיטקטורה חדשה, אבל בעלת יכולת לבנות פלטפורמת קצה משותפת ויציבה, שיכולה לשמש כל 'קצה מוגדר תוכנה'. חשוב להחליט כעת איך תרצו שהקצה שלכם ייראה בעתיד".

רוז סיכם באומרו כי "אני מקווה שההמלצות שלי תסייענה לכם ולכן להיות מוכנים.ות יותר לקראת עתיד מרובה עננים. החדשנות מעולם לא הייתה כה נרחבת ומהירה כפי שאנחנו צופים שהיא תהיה ב-2023".

תגובות

(1)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

  1. איציק דור

    תודה על המאמר המעניין אבל אולי מספיק לשבש את העברית התקנית? מתוך אתר האקדמיה ללשון עברית: צורת הזכר בעברית משמשת לא רק לזכר. היא גם הצורה שאנחנו נוקטים כשאין לנו צורך להבחין במין – כלומר היא גם הצורה הסתמית, הלא מסומנת. על כן צורת הזכר יפה גם לנקבות, מה שאין כן צורת הנקבה: זו מציינת רק נקבה ומוציאה את הזכר. זו דרכה של העברית. אנחנו אומרים בלשון זכר 'גן ילדים' (גם אם יש בו רוב של ילדות), 'בית חולים' ועוד, אבל כאשר הכוונה לנשים בלבד נוקטים לשון נקבה, כגון 'בית יולדות'. במשפטים בעלי מבנה סתמי (דוגמת 'כאן בונים') נוקטים לשון זכר גם כאשר ברור שמדובר רק בנשים, כגון 'איך יולדים ללא כאב' (ולא 'איך יולדות ללא כאב'). יוער עוד זאת: המגמה המסתמנת בעברית לדורותיה היא ביטול צורות הנקבה מפני צורות הזכר, ולא להפך. בַּפּועל בזמן עבר יש במקרא רק שרידים לצורה בגוף שלישי רבות, ואילו הצורה העיקרית היא צורת הזכר: 'הלכו'. בזמן עתיד ובציווי כבר משלהי תקופת המקרא משתלטות הצורות 'ילכו', 'לכו' וכיו"ב לנקבות (גם בעברית של היום כמעט אין שימוש בצורות 'תלכנה', 'לכנה'). ובעברית המדוברת שלנו רבים אינם מקפידים לומר 'הן', 'אתן', 'כתבתן' וכיו"ב. נקיטת לשון זכר גם במקום שיש רוב נשים היא דרכה של העברית, ואין האקדמיה רואה עצמה רשאית לקבוע קביעה המנוגדת לדרך זו.

אירועים קרובים