תיק 4,000, או: אילון מאסק – שים נקודה!
עם העלאת מספר התווים המקסימלי בטוויטר ל-4,000, הרשת תהפוך להאב של פייק ניוז ועובדות אלטרנטיביות ● אולי זה מה שאילון מאסק רוצה? ● כותב הטור הוא מנהל דיגיטל וצייצן, והוא עשה את זה בפחות מ-2,500 תווים
עוד לא עברו חודשיים מאז רכש אילון מאסק את טוויטר, והרשת שבבעלותו שוב רוגשת. למעשה, היא לא חדלה לרגוש מאז הרכישה. הפעם, הבאזז הוא סביב אורך התווים שיהיו לציוצים.
אצל מאסק כמו אצל מאסק – יד אחת שולפת ורק אחר כך שתי ידיים מתכנתות. הכול החל בראשית השבוע, כשמנכ"ל הציפור הכחולה נשאל על יד גולש האם נכונה "האמת" שמסתובבת ברשת, שלפיה כמות התווים המקסימלית לציוץ תעלה מ-280 ל-4,000. מאסק השיב מיד לצייצן שכן! לגבי ה-"מתי ואיך" לא נותרו למנכ"ל תווים באמתחתו.
כך התבשרנו שהציוצים בטוויטר ישנו את אורכם… מתישהו. למי ששכח את הפרקים הקודמים אזכיר שטוויטר בכלל הייתה מבוססת במשך שנים על 140 תווים – והוקפצה ל-280.
עמודי הטוויטר יהיו מלאים באלפי תווים למשתמש לציוץ ומיליוני תווים לגולשים, ואולי אפילו הרבה יותר. בתוך זה מסתדרות היטב ה-"חדשות" וה-"עובדות" האלטרנטיביות, שכמעט שאי אפשר יהיה לבודד אותן
תרשו לי שנייה לצייץ קצת על עצמי: אני בטוויטר כבר 13 שנים, ואני מאוהב בפלטפורמה הזו, כי יש חוק אחד לכל הצייצנים – שימו נקודה. בטוויטר אין לנו זמן להרחיב, לפרוס ולהתפרס. אם יש לך משהו לצייץ, תצייץ – אל תפייסבק! (כלומר: אל תפרסם פוסטים ארוכים ומייגעים). אז למה אנחנו בכלל צריכים ציוצים בני 4,000 תווים?! מהו הערך המוסף שיביאו אותם 3,720 תווים שיתווספו?
אבל אולי בעצם זה לא הסיפור, ולא מתי מהפכת 4,000 התווים תקום ותהיה, אלא מה היא תעשה? כדי לנסות להבין מה יקרה לטוויטר בעקבות המהלך הזה, צריך לזכור מה מבדל אותה משאר הרשתות החברתיות. הטוויטר כאן כדי לעשות שני דברים: לתקשר ישירות בין משפיענים לעיתונאים ולתת מקום של כבוד לפואנטה. כי ציוץ הוא מלאכה שבה אתה נדרש להביא רעיון מסוים עם איזשהו פאנץ'. זה נכון, יש שרשורים והם נורא מעצבנים, אבל הם לא רוב הציוצים.
אז מה כן?
האמת צריכה להיאמר: התווים העודפים יגרמו לטוויטר להפוך לחממת פייק ניוז במקרה הרע או למשתלה של אמיתות אלטרנטיבית במקרה הטוב. או לשתיהן. למה? כי עמודי הטוויטר יהיו מלאים באלפי תווים למשתמש לציוץ ומיליוני תווים לגולשים, ואולי אפילו הרבה יותר. בתוך זה מסתדרות היטב כל מיני שיטות אלטרנטיביות, שמייצרות "חדשות" ו-"עובדות" אלטרנטיביות, שכמעט שאי אפשר יהיה לבודד אותן, כי מעליהן ומתחתיהן יישכחו עוד ועוד ועוד שכבות של ציוצים.
בטוויטר אתה מצייץ ולא מספר, אתה לא משתף את מה שקרה לך במהלך היום אלא חדשות ודעות, והגיגים ב-280 (בינתיים) תווים. ברגע שהמספר הזה יקפוץ ל-4,000, היכולת לפקח האם מה שנכתב שם הוא אמת או מצוץ מהאצבע, בלשון עדינה, תהיה מאוד מאוד קשה, כמעט בלתי אפשרית. ייתכן שזה בדיוק מה שמאסק רוצה (וזה גם נוח להרבה מאוד גורמים פוליטיים וחברתיים – בארצות הברית, בישראל ובעוד מדינות).
לכן, במחשבה נוספת, זה לא פיצ'ר – זו אסטרטגיה. כך יסלול מאסק את מעוף הציפור בדרך לארץ להד"ם. אלא שבמקום הדם של נבל וקתרוס וחלילים, שנשמע בארץ להד"ם בשיר של נעמי שמר, יישמע שם הדם של הפייק ניוז – וזה הד שהרבה פחות נעים לאוזן, או לעין.
לסיכום, יש לי רק דבר אחד להגיד לך, מר מאסק: שים נקודה.
נ.ב: בטור זה יש פחות מ-2,500 תווים, ובוודאי שפחות מ-4,000.
הכותב הינו מנהל הדיגיטל של דמוקרטTV.
למה דווקא פייק ניוז יקבל במה יותר גדולה? אולי יהיו יותר מאמרים מסוגים שונים שתורמים לידע...
אתה בעצם מפחד שאנשים ילמדו לבדוק בעצמם האם טקסט מסויים הוא נכון או לא? כי זה מה שיקרה... ואז למשל, כולם יגלו שאף חיסון מחיסוני השגרה לא עבר מחקר RCT. אף חיסון!! מפחיד, נכון? אז תצנזר, למה לא :) אולי זה יפתור את הבעיה.
מה רע בפייקניוז? או לחילופין, די מצחיק שכתב בדמוקרט משהו מוטרד מעודף חופש להתבטאות