כיצד להפוך לארגון שמוכן לעתיד?

רקע

בחלקים הקודמים (לחלק א', לחלק ב') בסדרת המאמרים הזו, שעוסקת במסע הטרנספורמציה הדיגיטלית של הארגון והפיכתו לארגון מוכן לעתיד (Future Ready), הצגתי את שני השלבים הראשונים בו: הגדרת החזון ואבחון המצב הנוכחי שלו במסע. בחלק זה, השלישי בסדרת המאמרים, אציג ארבעה נתיבי התקדמות אפשריים מהמצב הנוכחי אל עבר היעד של ארגון מוכן לעתיד. כל ארגון צריך לבחור את הנתיב המתאים לו.

פירוט שלבי המסע הדיגיטלי

שלב ג' – בחירת נתיב ההתקדמות במסע

ברגע שקיימת בהירות לגבי נקודת המוצא של המסע, ניתן להתקדם אל היעד במספר נתיבים. המחקר זיהה ארבעה נתיבים אפשריים להגיע מרביע 1 של סילו וספגטי לרביע 4, של ארגון מוכן דיגיטלית. לכל נתיב יתרונות וחסרונות, והם תלויים במידה רבה בהעדפות הארגון.

נתיב 1 – מרביע 1 סילו וספגטי, דרך רביע 2 תעשייתי ועד לרביע 4 ארגון מוכן דיגיטלית: נתיב זה מתאים לארגונים שמבקשים לבנות ולארגן מחדש את המערך הטכנולוגי שלהם, ולהפוך אותו למודולרי ככל הניתן. ניתן לעשות זאת על ידי שימוש בתוכנת תווכה (Middle Ware) והפיכת המודולים השונים לשירותים סטנדרטיים, תוך שימוש ב API או בשירותי ווב. זו הזדמנות של הארגון לעשות "סדר וניקיון" בתהליכים העסקיים השונים, לבחון על אילו מודולים ניתן לוותר ולשלב אותם במודלים אחרים, ולהיפטר מכמה שיותר מערכות לגאסי. זוהי גם הזדמנות להעביר מודולים לענן, להשתמש בארכיטקטורות של מיקרו-שירותים וקונטיינרים. הנתיב הזה מאתגר, אבל אפשרי. ברגע שהארגון נמצא ברביע 2, המעבר לרביע 4 הופך לפשוט יותר. ניתן לבנות ממשקי לקוח אחידים, איכותיים ופשוטים יותר, ולפתח מוצרים דיגיטליים איכותיים.

נתיב 2 – מרביע 1 סילו וספגטי, דרך רביע 3 שיפור חוויית לקוח ועד רביע 4 ארגון מוכן דיגיטלית: נתיב זה מתאים לארגונים שנותנים עדיפות לשיפור חוויית הלקוח ומבצעים אוסף של פעולות, כגון בניית אתר ווב מתקדם, בעל עיצוב אטרקטיבי, פיתוח מגוון יישומי מובייל ופיתוח מוצרים דיגיטליים חכמים איכותיים. האתגר במסלול זה הוא שמספר היישומים ומורכבות הארכיטקטורה של המערך הטכנולוגי עלול לגדול. ברגע שהארגון נמצא ברביע 3, המעבר ממנו לרביע 4 הופך לפשוט יותר.

נתיב 3 – מרביע 1 סילו וספגטי, דרך אוסף צעדים דמויי מדרגות עד רביע 4 ארגון מוכן דיגיטלית: נתיב זה מתאים לארגונים שמבקשים להתקדם בצורה מדורגת הן בשיפור חוויית הלקוח והן בהפיכת המערך הטכנולוגי למודולרי יותר. ארגונים אלה מבצעים פרויקטים בשני הכיוונים הללו ומתקדמים לעבר רביע 4 בצורה מדורגת.

נתיב 4 – בניית יחידה חדשה: נתיב זה מתאים לארגונים שמעריכים שהמהלכים הדיגיטליים מורכבים מדי עבורם, עלולים לקחת זמן רב מדי ויעוררו התנגדויות בקרב העובדים. במקום לנוע באחד משלושת המסלולים הקודמים, הם מעדיפים לבנות יחידה חדשה ונפרדת (חטיבה או חברה בת חדשה), עם כוח אדם ייעודי, בניין ייעודי, מערך טכנולוגי חדש, מותג ופעילות שיווקית נפרדת, שירותים דיגיטליים חדשניים וכדומה. היחידה החדשה לא צריכה להתמודד עם מערכות הלגאסי של הארגון, אלא יכולה לבנות מערכות חדשות עם טכנולוגיות מודרניות ועדכניות.

דוגמה מעניינת לארגון שבחר בנתיב זה הוא בנק לאומי, שניסה להחליף את מערכות הליבה שלו במשך כמה שנים ללא הצלחה, והחליט להקים מותג נפרד וחדש, פפר (Pepper). לצורך כך הוא בנה יחידה חדשה ונפרדת. בתחילת הדרך, המותג החדש הציע רק חלק מהמוצרים של הבנק ופנה ללקוחות חדשים, ועם הזמן הוא הרחיב את מגוון השירותים הבנקאיים שהוא מציע ללקוחותיו. גם לקוחות קיימים של הבנק החלו לעבור למותג זה.

הנתיבים הנ"ל לא מוציאים זה את זה, וארגון יכול להחליט שהוא מבקש להתקדם אל היעד בכמה מסלולים במקביל. במחקר עלו דוגמאות לארגונים שבחרו להתקדם בכמה נתיבים במקביל – למשל השקעה בו זמנית בשיפור חוויית הלקוח ובפישוט המערך הטכנולוגי, ולא רק בצורה מדורגת, כמו בנתיב 3. אלה החלטות שכל ארגון חייב לקבל, לאחר בחינת החלופות השונות.

הכותב הינו יועץ בכיר לטרנספורמציה דיגיטלית ודירקטור ב-BDO Digital.