"הסנדלר הולך יחף: ישראל מצטיינת בסייבר, אבל לא מספיק מוגנת"

"יש בישראל מודעות לסייבר, אבל באופן מפתיע, ההגנה לא מיושמת מספיק", אמר עמוס רוזנבוים, ה-CTO של אואזיס טכנולוגיות, ברב שיח שנערך בבית אנשים ומחשבים

עמוס רוזנבוים, ה-CTO של אואזיס טכנולוגיות.

האם 2023 תהיה טובה להיי-טק? מנהלים בכירים בענף, שהשתתפו ברב שיח לסיכום השנה ולקראת זו הקרובה, שנערך לפני ימים אחדים בבית אנשים ומחשבים, טוענים שהיא תהיה מאתגרת, אבל שומרים על אופטימיות.

ברב שיח, שמתקיים לקראת סיומה של כל שנה, השתתפו, לפי סדר ה-א"ב: מייסם ג'לג'ולי, מנכ"לית משותפת בארגון צופן, שפועל להשמה של ערבים.ות בהיי-טק הישראלי; רחלי גנות, מנכ"לית קבוצת Ready; ד"ר מריאן כהן, נשיא קבוצת מר ויו"ר איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים; דנה לביא, מנכ"לית נישה – חברה בת של קבוצת דנאל, שמהווה חלק מחטיבת משאבי האנוש שלה; עמוס רוזנבוים, ה-CTO של אואזיס טכנולוגיות; ירון רז, מנהל חטיבת הביטחון במטריקס; ונילי שלו, מנכ"לית מכון היצוא. לפניכם החלק השני של הדיווח על הרב שיח – עם שאלה אישית ששאלתי כל אחד מהמשתתפים ושאלה כללית לכולם (ראו בהמשך).

לחלק א' של הדיווח על הרב שיח לחצו כאן.

המודעות העולמית למתקפות סייבר ולנזקים שהן גורמות גברה בשנה החולפת. האם זה המצב גם בישראל?
רוזנבוים: "בארץ יש מודעות, אבל זה לא מיושם. הגנות הסייבר בישראל הן לא ברמה מספקת, וזה מפתיע, כי ישראל מצטיינת בסייבר, המדינה שלנו היא מרכז פיתוח סייבר בין המובילים בעולם. אבל, הסנדלר הולך יחף: למרות שפע הטכנולוגיות שפותחו בארץ, ישראל לא מספיק מוגנת ממתקפות סייבר".

נילי שלו, מנכ"לית מכון היצוא.

נילי שלו, מנכ"לית מכון היצוא. צילום: פלי הנמר

מהם נתוני היצוא של ההיי-טק ל-2022?
שלו: "יצוא ההי טק השנה הסתכם השנה ב-82 מיליארד דולר. מתוך סכום זה, 54 מיליארד דולר היו יצוא שירותים ו-28 מיליארד – יצוא סחורות".

ד"ר מריאן כהן, נשיא קבוצת מר ויו"ר איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים.

ד"ר מריאן כהן, נשיא קבוצת מר ויו"ר איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים. צילום: פלי הנמר

האם ב-2022, כמות הכסף שזרמה להיי-טק הספיקה לצרכי הענף?
כהן: "הכסף שזרם הספיק, אך יש לחלק אותו לשניים: ההשקעות שזורמות לחברות צעירות יחסית, שזקוקות לכסף למימון עבודות פיתוח, והכסף שזורם מהמכירות. במשבר הנוכחי, הפגיעה מההתפתחויות בשוק ההון העולמי, שממנו החברות המקומיות מגייסות כסף, משפיעה פחות לרעה מאשר במשברים הקודמים – של הדוט.קום ושל הסאב פריים, משום שהחברות מרגישות מה מתקרב ונוקטות בצעדים צופי פני עתיד, בעיקר מיתון בהוצאות".

מייסם ג'לג'ולי, מנכ"לית משותפת בארגון צופן.

מייסם ג'לג'ולי, מנכ"לית משותפת בארגון צופן. צילום: פלי הנמר

מה תהיה בחודשים הקרובים המשימה הקשה ביותר של צופן בנוגע להשמת עובדים ערבים בהיי-טק?
ג'לג'ולי: "ללא ספק, מציאת תעסוקה לעובדי ההיי-טק הערבים שפוטרו. נצטרך להעביר להם השתלמויות כדי לשדרג אותם לצרכים המשתנים של שוק העבודה. בשלב מאוחר יותר נצרך להתאים את מערכות החינוך שלנו כדי לשפר את היזמות ואת פיתוח החדשנות בחברה הערבית".

ירון רז, מנהל חטיבת הביטחון במטריקס.

ירון רז, מנהל חטיבת הביטחון במטריקס. צילום: פלי הנמר

מטריקס עושה הרבה מיזוגים ורכישות. האם 2022 הייתה שנה טובה בתחום זה?
רז: "כן, ו-2023 תהיה יותר טובה. אנחנו נכנסים לתקופה קשה ובשנה הקרובה, מספר החברות שייכנסו לקשיים יגדל – במיוחד חברות צעירות, שיתקשו לגייס כסף. הברירה שתעמוד לפניהן היא להימכר לחברה אחרת, במידה שיהיו כאלה שירצו לרכוש אותן, או שיפשטו רגל. תקופות קשות יוצרות הזדמנויות לחבורת כמו שלנו".

רחלי גנות, מנכ"לית קבוצת Ready.

רחלי גנות, מנכ"לית קבוצת Ready. צילום: פלי הנמר

כיצד קבוצת Ready נערכת לחודשים הקרים של 2023?
גנות: "אנחנו מתאימים את עצמנו לצרכי השוק. שירותי מו"פ חיצוניים בתחום החומרה או התוכנה מעניקים לחברות ולגופי פיתוח יתרונות חשובים בזמנים של הידוק חגורה. הם מאפשרים להם את הגמישות להתרחב או להצטמצם בעת הצורך, ולקבל מגוון של מיומנויות, התמחויות ותפקידים בהתאם לצרכים ולתנאים משתנים – מומחים בניסיון מגוון בתפקידים שונים וחברות שונות. הם מקבלים את היציבות לטווח הארוך ואת שימור הידע ללא המרכיב של העלות הקבועה. כך הם יכולים להתפנות להתמקד בפעילות הליבה שלהם. העובדים שלנו, מן הצד השני, מקבלים משימות ואתגרים מגוונים ואופציה של מוביליות – לעבור לתפקיד אחר במקרה שמשימה הסתיימה".

דנה לביא, מנכ"לית נישה - חברה בת של קבוצת דנאל, שמהווה חלק מחטיבת משאבי האנוש שלה.

דנה לביא, מנכ"לית נישה – חברה בת של קבוצת דנאל, שמהווה חלק מחטיבת משאבי האנוש שלה. צילום: פלי הנמר

מהו מצב כוח האדם במקצועות ההיי-טק בימים אלה?
לביא: "חברות שנכנסות לקשיים או חוששות שייכנסו לקשיים מפטרות עובדים, אבל יש גם חברות שמגייסות, כי עדיין יש מחסור בעובדי היי-טק, בעיקר מנוסים. מהניסיון שלי, מי שמפוטר מוצא מקום עבודה בתוך פרק זמן קצר למדי".

בהמשך שאלתי את המשתתפים שאלה אחידה: מה יקרה לדעתם בעולם ההיי-טק ב-2023?

כהן: "אני אופטימי לגבי 2023, אבל יודע שהיא תהיה יותר קשה מ-2022, במיוחד בגיוסי הכספים ואולי גם בשיווק – מה שיבוא לידי ביטוי בירידה בהכנסות של חברות ההיי-טק". רז וג'לג'ולי היו שותפים להערכה זו.

שלו: "שווקי היצוא של ישראל יהפכו לקשים יותר ונצטרך לעבוד קשה כדי לעמוד ביעדי משרד הכלכלה, שמדברים על עלייה ביצוא ב-2023".

רוזנבוים: "נכון ש-2023 תהיה שנה מאתגרת, אבל להערכתי, ישראל תעשה במהלכה קפיצה בכל הקשור לענן ולהקמת מרכזי פיתוח על ידי חברות גלובליות גדולות".

גנות: "השנה תהיה קשה יותר מ-2022, אבל פחות קשה מההערכות של המומחים".

לביא: "אין ספק ש-2023 תהיה שונה מקודמתה, אבל אני צופה שינויים בשוק תעסוקת ההיי-טק. בעוד שעד לא מזמן, עובדי ההיי-טק חיפשו להחליף עבודה מהר יותר כדי להרוויח יותר, העובדים יעדיפו בשנה הקרובה ביטחון תעסוקתי, גם במחיר של שכר קצת פחות גבוה".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים