"הדבר החשוב ביותר: לטפל בתשתיות – לטובת צמיחת ההיי-טק"

ישראל נכנסת לתקופה חדשה: ממשלה חדשה שרוצה לבצע שינויים גדולים בכל תחומי החיים. על רקע חוסר הוודאות העתידי אנו מנהלים שיחה עם אמיר גל אור, משקיע היי-טק, ששנים רבות קידם את היחסים הטכנולוגיים בין ישראל לסין. גל אור, שמעורה היטב עם עולם ההיי-טק המקומי מסביר מה לדעתו צריכה להיות המדיניות הכלכלית של ישראל בכלל ובהיי-טק בפרט.

"לערכתי, על מדינת ישראל לאמץ מדיניות כלכלית ליברלית חופשית, שתעודד את היוזמה הפרטית. מדיניות של הורדת רגולציות וייבוא חופשי, שתעודד תחרות כללית ותביא להורדת מחירים, וסביבה של ריבית לא גבוהה. בנוסף, הייתי נוקט במדיניות של עמידה עיקשת נגד דרישות מופרזות ולא הגיוניות של ההסתדרות. אתה שואל מה צריך להיות היעד של המדיניות הכלכלית, ואני עונה לך, שהיעד של המדיניות הכלכלית צריכה להיות צמיחה שתיטיב עם כל חלקי העם".

 מה להערכתך צריכה להיות המדיניות בהיי-טק?

"ההיי-טק הוא מנוע הצמיחה של ישראל, וצריך להתייחס אליו בהתאם. אך להערכתי, הדבר החשוב ביותר הוא לטפל בתשתיות כדי לקיים סביבת עבודה שתאפשר להיי-טק לצמוח. אני מתכוון לשפר את תשתיות האינטרנט המהיר, לתמרץ מוסדות לימוד על מנת לפתח מקצועות לימוד עדכניים, לחזק את פרויקט מחשבי-העל ולשפר את מדיניות המיסוי למשקיעי חוץ. אני מאמין במדיניות של ממשלה, שתדאג לתשתיות השונות ולמיסוי הוגן למשקיעים. היוזמה הפרטית תעשה את השאר, וההיי-טק של ישראל ימשיך לצמוח ולשגשג".

מה להערכתך המדיניות המתאימה לישראל, מדיניות שבה יזמים מקימים חברות וברגע שמפתחים מוצר מוכרים אותה ועם הכסף פותחים חברה חדשה, או מדיניות שבמקום למכור ינסו לפתח עוד צ'ק פוינט?

"לא הייתי מתערב כלל בנושא הזה. השוק החופשי יקבע באופן טבעי בהתאם למצב השוק העולמי וליתרונות היחסיים. כל התערבות בנושא תיצור עיוות שוק מיותר. חברות ישראליות כיום גדולות משמעותית, כיוון שהיכולות והעשייה עברו התבגרות מרשימה".

לסיום, במשך שנים רבות פעלת בסין לקדם את היחסים הכלכליים-טכנולוגיים מול סין. מה אתה מציע לעשות כדי להמשיך לקדם יחסים אלו?

"סין עוברת תהליכים מהותיים ולא תהיה אותה הסין שאנחנו הכרנו. הסינים כיום יותר אגרסיביים, עם רצון להסתמך כמעט בלעדית על יכולת מקומית. תלות בגורמי חוץ פוגעת ביכולת התמרון הסינית בסביבה גיאו-פוליטית מאתגרת. רמת הלאומיות בסין נמצאת ברמה הגבוהה ביותר שלה, וסדר העדיפויות של המדינה מתעדף מטרות לאומיות, חברות ממשלתיות ושליטה על פני שוק חופשי. מבחינת ישראל, המשמעות היא שההזדמנויות הן יותר בסביבת האקדמיה והמחקר לצד הזדמנויות בייבוא מוצרים סיניים טכנולוגיים, החל ממכוניות, תקשורת, רכיבים ועד ציוד רפואי וחקלאי. ישראל ירדה בחשיבותה יחסית לסין, בהשוואה לשנים שלפני הקורונה, עקב הברית והתלות שלנו בארה״ב, היריבה הגדולה של סין. חשוב גם להפנים, שלסין יש פחות כסף פנוי והלחצים החיצונים עליה יהיו גבוהים מבעבר, כך שפחות כסף יגיע להשקעות בישראל. חשוב לבחון כל מקרה לגופו, כי יהיה הבדל גדול בין תעשיות שונות ומודלים שונים. לצד זאת, אני מאמין ששוק ההון הסיני ייפתח ויעלה, דבר שיאפשר השקעות בסין לצד אקזיטים במודלים יצירתיים לחברות ישראליות".