מבקר המדינה בודק את הטיפול ביוקר המחיה – ומתריע מפני סיכוני סייבר
"תקלת המחשוב שגרמה להשבתת התעופה בארה"ב היא קריאת השכמה לארגונים", אמר המבקר, מתניהו אנגלמן ● הוא התייחס למצב הכלכלי ואמר שהדיגיטל הביא לגידול של 10% ברווחי הבנקים - אבל זה לא התגלגל לציבור
"הקרקוע של אלפי מטוסים והשבתת הטיסות ברחבי ארצות הברית בשל תקלת מחשוב, שקרתה אתמול (ד'), היא אירוע חמור, ואף שנכון לעכשיו לא ידוע האם הם נובעים ממתקפת סייבר, זוהי קריאת השכמה לכלל הארגונים, בארץ ובחו"ל", כך אמר מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן.
אנגלמן היה דובר המפתח בכנס המקצועי השנתי של לשכת המבקרים הפנימיים IIA ישראל. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך היום (ה') במרכז הכנסים אווניו שבקריית שדה התעופה, בהשתתפות כ-600 מבקרים פנימיים. את המליאה המרכזית הנחה רו"ח דורון רוזנבלום, סגן וממלא מקום נשיא IIA ישראל.
"משרד מבקר המדינה פרסם דו"ח ביקורת בנושא בטיחות התעופה במגזר האזרחי, וגם ערך ביקורת שבחנה את הגנת הסייבר במגזר זה", אמר המבקר. "השנה נרחיב את היקף ביקורות הגנת הסייבר שנערוך בקרב גופי תשתיות קריטיות לאומיות וגופים ציבוריים נוספים".
ככלל, ציין אנגלמן, "ביקורות בעולם הגנת הסייבר ימשיכו להעסיק את משרד מבקר המדינה גם השנה ויהוו אחת הפעילויות המרכזיות שלנו ב-2023. פתחנו במשרד המבקר אגף סייבר ואנחנו ממשיכים בגיוס עובדים.ות לתחום. הכשרנו כבר עובדים.ות בקורס CISA – מבקר מערכות מידע מוסמך. כמו כן, אנחנו מצויים בעיצומו של תהליך פיתוח מתודולוגיה כיצד לערוך ביקורות הגנת סייבר. משרד מבקר המדינה בישראל הוא מוסד הביקורת הראשון בעולם שכולל בתהליכי הביקורת שלו מבדקי חדירה יזומים, כאלה שנעשים 'ברשות' הגוף המבוקר. נדרש להיערך לביקורת שכזו, שכוללת חדירה מבוקרת, באופן דקדקני, על מנת שלא להסב נזק לגוף המבוקר, ויש לנו 'פקודת מבצע' מסודרת לכך".
צילום ועריכת וידיאו: ליטל רובינשטיין
הוא הוסיף כי "אנחנו רוצים שהביקורת תהיה אפקטיבית, אולם בו זמנית למנוע פגיעה בארגון המבוקר. עולם הסייבר כולל רבדים גלוי וחסוי, ואנחנו עוסקים רבות בפיתוח מתודה שתקבע מה אנחנו מפרסמים לציבור".
אנגלמן מנה בדבריו בכנס את אבני היסוד בפעילות ביקורת המדינה: "גיוון בתחומי הביקורת, הלימה ליעדים לאומיים, ביקורת מבוססת סיכונים, ביקורת חברתית, ביקורת חדשנית וכזו שמניעה לפעולה".
"בדקנו ונבדוק תתי תחומים שמשפיעים על יוקר המחיה"
הבוקר פורסם דו"ח ממדי העוני והפערים החברתיים של הביטוח הלאומי. עולה ממנו כי שיעור העניים בישראל ב-2021, השנה שאליה מתייחס הדו"ח, עמד על 21%, שהם 1.95 מיליון בני אדם, לעומת 20.5% ב-2020. זו הפעם הראשונה מזה חמש שנים ששיעורי העוני בישראל עולים, ולפי הביטוח הלאומי המצב נגרם בשל הסרת רשת הביטחון הסוציאלית למשבר הקורונה על ידי ממשלת בנט-לפיד במחצית השנייה של 2021. גם מדד ג'יני לאי שוויון בהכנסות רשם עלייה בפעם הראשונה מזה חמש שנים – של 0.8%, מה שמעיד על העמקת הפערים במשק. ההחמרה במצב העוני התבטאה גם בעומק העוני וחומרתו, שעלו ב-2021, ובכך שבשנה זו, המשפחות העניות היו עניות יותר בהשוואה ל-2020.
אנגלמן התייחס לנושא בדבריו בכנס. הוא אמר כי "העולם כולו סובל מאינפלציה, והדבר משפיע בעיקר על העניים. בחודשים האחרונים יש ביקורת הולכת וגוברת על יוקר המחיה ישראל. שמתי לעצמי למטרה למצב את הביקורת כך שהיא תהיה בראי האזרח. בדקנו ואנחנו בודקים בעיות לעומק, למשל יוקר הדירות, כי הוא משפיע ישירות גם על עלויות השכירויות. כך, בין השאר, בדקנו גם את פעולות רשות מקרקעי ישראל לשיווק קרקע למגורים. בדקנו ונבדוק תתי תחומים שמשפיעים על יוקר המחיה, בהם הריכוזיות במשק, הפיקוח הרגולטורי, משבר הדיור ויבוא ותקינה. אנחנו משלבים בביקורות השוואות בינלאומיות. בנק ישראל ערך רפורמות שונות. ניתחנו אותן וראינו כי הטמעת מערכות דיגיטליות הניבה לחמשת הבנקים הגדולים גידול של 10% ברווח. אבל, זה לא חלחל במלואו לציבור, ומרווחי האשראי לא ירדו – זה רק הגדיל את רווחי הבנקים".
המבקר סיכם באומרו כי "חשוב שביקורת המדינה תהיה אפקטיבית, וגם, ולא פחות חשוב מכך, מניעה לפעולה".
העלאת הריבית הביאה רווחי ענק לבנקים... ורוששה את מעמד הביניים. היעדר חוק סייבר שיחייב גופים לדווח על פגיעות ולתקן, ממשיך להעיק. למה שהבנקים יתנו הנחות? אין תחרות...