על פונדקאות, היי-טק, משפחה גאה – והבשורה הרעה מכל

לראות משפחות להט"ביות עם ילדים זה כבר לא מחזה נדיר גם בישראל, ובפרט בתל אביב. למעשה, בבירת הליברליות של המדינה מדובר במראה די שכיח. רבים מההורים הלהט"בים במשפחות הללו הם אנשי היי-טק, כולל בכירים, ורבים מהם הביאו את הילדים לעולם בתהליך פונדקאות, שהוא בין האפשרויות הבודדות שיש ללהט"בים להעמיד צאצאים. אחד מהם, פרי גליקמן שבתאי, לקח את זה צעד אחד קדימה, ומשתף את הניסיון שלו מהתהליך הקשה והמפרך אבל כל כך משתלם הזה בהרצאות שהוא מקיים, שכלל אירוע טראגי במיוחד.

גליקמן שבתאי הוא איש היי-טק ותיק, שפרש מהענף לפני שלוש שנים, אחרי שלושה עשורים של עבודה בו. הוא מהנדס תוכנה, תצורה ו-DevOps בהכשרתו ובניסיונו, ועבד באמדוקס, ECI טלקום, מרקורי, אינקרדימייל-פריון וב-F5. אמנם, F5 לא הייתה מקום העבודה הראשון שבו הוא יצא מהארון ושגרם לו להרגיש שלהיות הומו בהיי-טק זה בסדר, אבל שם הוא הבין מהם גיוון והכללה ומהי המהות שלהם.

"עבדתי ב-F5 שבע שנים, ושם קרה המפנה הגדול, כשהתחלף המנכ"ל והגיע פרנסואה לוקו דונו, שכאדם בעל גוון עור כהה דחף את הגיוון וההכללה בצורה כל כך אותנטית, משכנעת ורותמת. המייל הראשון שראיתי בנושא הזה ממנו לכל העובדים היה על החשיבות של הגיוון וההכללה, והרגשתי כאילו הוא כותב לי אותו אישית. חשתי מספיק בנוח לענות לו ולכתוב שאני מאוד מתרגש ממה שהוא כתב, ולצרף תמונה של המשפחה שלי. בעקבות זאת התחילה בינינו מערכת יחסים פורה", אמר.

פרנסואה לוקו-דונו, מנכ"ל F5. צילום: יח"צ

"באיזושהי נקודת זמן ב-2017", ציין גליקמן שבתאי, "המנכ"ל כתב לי שהוא מגיע לביקור בישראל ורוצה להיפגש. ביקשתי ממנו להציג את הסיפור שלי בכנס של החברה, והוא מיד ענה שבשמחה. האירוע התקיים בתל אביב, בנוכחות משלחות מחו"ל, ושודר בזום לכל האתרים של החברה בעולם".

איך הרגשת – להרצות על המשפחה שלך בפני כל כך הרבה משתתפים מכל כך הרבה מקומות?
"מאוד התרגשתי. זאת הייתה הפעם הראשונה שעשיתי דבר כזה. הגיבוי שקיבלתי מהמנכ"ל ומהחברה, והרצון שלהם שהגיוון וההכללה יצליחו, נתנו לי הרבה רוח במפרשים, הרבה רוח מתחת לכנפיים, כמו שאמרה בט מידלר. עליתי על הבמה וישבו שם 400 איש פלוס שידור בזום, כולל עובדים מהתא הגאה של F5 בסיאטל. המנכ"ל קם אחרי ההרצאה, חיבק אותי ואמר לי: 'כל הכבוד, אחי'. הוא שאל את רשותי האם הוא יכול לספר על המשפחה שלי למשפחה שלו, והשבתי שבשמחה. בסיום ההרצאה החלטתי להקים קבוצה גאה בסניף של F5 בתל אביב ו-10% מהעובדים והמנהלים נרתמו לעזור, רובם סטרייטים".

פונדקאות גאה. צילום: ShutterStock (אילוסטרציה)

הקשיים: מחרם בילדות ועד למוות של אחת הילדות

כמו לא מעט ילדים, ובפרט להט"בים, גליקמן שבתאי חווה הצקות וחרם מהתלמידים האחרים בבית הספר שבו למד בנתניה. "הייתי קצת שונה מהאחרים, מהילדים שצוחקים עליהם, שאין להם חברים, שהם בודדים. השליחות שלי בתחום הגיוון וההכללה מגיעה מאותן 'חוויות' שחוויתי אז. אני בן 48 וכשהייתי ילד, לא היה עם מי לדבר על זה. בבית ראו את מה שעברתי, אבל הייתה שתיקה, לא דיברו על הנושא. קמתי למחרת כל מקרה של הצקה או אלימות לבית הספר, כאילו הכול כרגיל. גדלתי באמונה שלהיות הומו אומר שתהיה לבד כל החיים, בלי משפחה ובלי חברים. זה הבסיס להרצאה שלי, שמתארת את צמיחתי האישית והמשפחתית, כולל האתגרים והמלחמות שהייתי צריך להתמודד במקומות העבודה ועם הקמת המשפחה", אמר.

וכאילו הוא לא חווה מספיק קשיים בילדות ועם היציאה מהארון, גם תהליך הפונדקאות הראשון שהוא ובן זוגו, חן, עברו, שכמו כל פונדקאות הוא ממילא תהליך מאתגר – היה קשה שבעתיים. פונדקאות היא תהליך יקר, ובמקרה של להט"בים הוא נעשה בעיקר בחו"ל, מה שאומר היעדרות מהעבודה או עבודה מרחוק, וניתוק מהמשפחה ומהחברים בארץ. מעבר לכך, בפעם הראשונה שבני הזוג גליקמן שבתאי עברו תהליך פונדקאות נולדו להם תאומות פגות ואחת מהן, שני, נפטרה אחרי שלושה ימים בלבד. התאומה שלה, נועה, היא כיום בת 10, וחמש שנים אחר כך הצטרף למשפחה אחיה, דניאל, שגם הוא הגיח לעולם בפונדקאות.

גליקמן שבתאי שיתף בתהליך הפונדקאות הראשון, ובבשורה הקשה שהוא ובן זוגו קיבלו: "ביצענו את התהליך במינסוטה שבארצות הברית. מאחר שהילדות נולדו פגות, קיבלנו את ההודעה על לידתן בארץ. מהר מאוד קנינו כרטיס טיסה ועלינו למטוס. זה קרה כמעט בשניות. הרופא התקשר אלינו ואמר לנו: 'אתם חייבים לבוא עכשיו'. בתוך שעות בודדות כבר היינו על הטיסה. את הבשורה המרה בישרו לנו, כמובן, רק כשהגענו לשם".

התחושה שלהם כשקיבלו את ההודעה הייתה של שוק, סיפר. "בן רגע נשלפנו מהמציאות שלנו ונזרקנו למציאות לגמרי שונה, עם אנשים לגמרי שונים, תרבות שונה, מקרה קשה מאוד ולך תתמודד. למרבה המזל, היה לנו אחד את השני ותמכנו האחד בשני", אמר גליקמן שבתאי.

איך אספתם את השברים?
"הבנו שעומדת בפנינו הבחירה: האם להתרכז באבל על מותה של שני, ליפול למטה, או לבחור בחיים, בכך שיש לנו את נועה, תינוקת שאנחנו צריכים לדאוג לה. בחרנו באפשרות השנייה".

עקב עניינים ביורוקרטיים, משפחת גליקמן שבתאי נאלצה לקבור את שני שם, במינסוטה. "כשחזרנו לארץ, כל המשפחה חיבקה אותנו", אמר פרי. "עשינו אירוע בריתה גדול, שאליו הגיעו כ-400 אנשים, והצגנו בו את הפונדקאית, אמנדה. היא הייתה הפונדקאית גם של דניאל".

האם קיבלת ליווי הולם מהחברות שעבדת בהן?
"כן. את התהליך הראשון התחלתי כשעבדתי בפריון-אינקרדימייל. הייתה לי שם בוסית לא מהעולם הזה, כל כך אנושית, שהבינה את הביורוקרטיה ואת הצורך בפגישות רבות, ותמכה בי לכל אורך הדרך. הלידה של דניאל אירעה כשעבדתי ב-F5. שם הייתי בשלב אחר בהתפתחות האישית שלי, ובעוד שבפריון-אינקרדימייל אף אחד לא ידע חוץ מהבוסית הישירה שלי, ב-F5 החלטתי לרתום את מחלקות משאבי האנוש והכספים. הם גילו נכונות לעזור ועשו מאמץ, למשל ביררו מה מגיע לי מהביטוח הלאומי ואישרו לי לעבוד מארצות הברית, בתקופה שבה העבודה מרחוק הייתה פחות נהוגה מאשר כיום".

האב הגאה עזב את ההיי-טק לפני כשלוש שנים. "לפני חמש שנים עשיתי הכשרה להיות קואצ'ר והתחלתי לבצע פרויקטים לפיתוח מנהיגות ב-F5, קואצ'ינג עם מנהלים ועובדים אחד על אחד", אמר. "אלא שבהמשך לא הצליחו למצוא לי תפקיד כקואצ'ר והחלטתי לעשות הסבה לקואצ'ינג עסקי. פתחתי עסק לאימון שמועד לארגונים וחברות, מתוך מטרה לחזק את תחושת השייכות של העובדים לארגון, שלא הייתה לי בתור הומו בחלק מהחברות שבהן עבדתי, כי הרגשתי שאני צריך להחביא את הנטייה המינית שלי".

בעקבות זאת הוא פיתח את ההרצאה שלו, שעוסקת בנושא שרלוונטי ומעניין תמיד, ובפרט בתקופת יום המשפחה, שיחול בשבוע הבא. "ההרצאה מתאימה לארגונים ולחברות שרוצים לתת בוסט לנושא הגיוון וההכללה. היא מקדמת את התחום הזה, שמאוד חשוב כיום לרבים מהארגונים, ומביאה פן נוסף שלו", ציין.