כיצד לעבור לענן ולא לקבל הלם מהחשבון?

"לא מעט מנמ"רים ומנמ"ריות מזדעזעים לאחר שהעבירו עומסי עבודה לענן. זה קורה כשהם מקבלים את חשבון ההוצאות. הם חשים כמו מישהו שנכנס למגרש משחקים לא ידוע, נהנה מהמתקנים, היה לו כיף ונחמד – אבל בפועל, מאחורי הקלעים, זה אולי נעים להקים עולם טוב טכנולוגי, אך יקר. בעולם הטלקום, יש מנויים שבחשבון הטלפון שלהם היו חיובים בלתי צפויים, והם בהלם מהחשבון, מה שנקרא Bill Shock. המטרה שלנו במעבר לענן היא למנוע מאנשי ה-IT את ההפתעה, את ההלם הזה", כך אמר טל וגוייזר, ארכיטקט ענן ב-Ness Cloud מבית נס.

וגוייזר דיבר במסגרת פרק מיוחד של פודקאסט אנשים ומחשבים, שעסק בניהול ובקרת עלויות הענן – וכיצד להביא לייעול התפעול של ה-IT ומהצד השני לא לנפח את העלויות החודשיות באופן דרסטי. מנחה הפודקאסט הוא יהודה קונפורטס, העורך הראשי של קבוצת אנשים ומחשבים.

לדברי וגוייזר, "העבודה בענן מאפשרת לצרוך כמה משאבים שהארגון דורש בכל רגע נתון, על בסיס הגדרות. הבעיה היא שהגדרות לא נכונות, חוסר מעקב אחר התשתיות והשימוש בפועל בהן או אפילו סתם עבודה לא מספיק יעילה ומתוכננת מול חבילות המחיר השונות של ספקיות הענן עלולים לנפח את העלויות החודשיות באופן דרסטי ממש. ככל שהארגון משתמש ביותר תשתיות ענן ובעיקר כשהוא מממש תפיסה של סביבה מרובת עננים (מולטי קלאוד), כך הופך הניהול הטכני-כלכלי של תשתיות הענן למורכב ולקריטי יותר ויותר".

מהי תפיסת ה-FinOps?

"לשם כך", הסביר וגוייזר, "נדרש לממש את תפיסת ה-FinOps. זו גורסת שיש לערוך ניהול ובקרה לגבי העלויות בשל המעבר לענן, תוך שיתוף והעמקת השיח בין כלל הגורמים המעורבים בכך – מנהלי פרויקטים, אנשי ה-IT, מנהלי ה-IT ואנשי ה-DevOps. בדרך זו ניתן למנוע את ההלם מהחשבון של עלויות הענן. זה עלול להיגרם, למשל, בשל הקצאת יתר של משאבי מחשוב שלא נוצלו, או ההיפך – החיזוי של הצרכנים הוערך בהערכת חסר. כך, גופים לא מעטים לא שמים לב שהעברת עומסים ונתונים לענן היא בעלת משמעות כספית, ושהמשפט 'מה שבזול – ביוקר' מקבל משמעות חדשה בקלאוד, עם מצב של תשלום יתר בשיעור של עד מאות אחוזים, עם חשבון שלפתע התנפח לאלפי או לעשרות אלפי דולרים בחודש".

טל וגוייזר, ארכיטקט ענן ב-Ness Cloud מבית נס. צילום: יח"צ

"ניתן למנוע את ההלם הזה על ידי מתן נראות להיקף הצריכה, יחד עם מימוש המתודולוגיה של ה-FinOps. כך נהפוך את ה-'ממונה הכספי ליישומי ענן' למישהו בעל מעמד כמו ממונה הגנת מידע, שמביט על כלל הצריכה בענן והעלויות שלה, משקיע בנראות מבוססת לוחות מחוונים ושם דגש על השיתופיות בין כל הגופים השותפים למהלך, עם יכולת קבלת החלטות טובה יותר, כי כולם יודעים מה קורה מאחורי הקלעים", הוסיף. לדבריו, "ממשל כספי בארגון הוא ממד קריטי: על הארגון לבנות מדיניות לתחום, עם שקיפות של העלויות, הבנת ניואנסים כלכליים, תהליך זרימת עבודה מסודר, מידול ולמידת ההתנהגות של הארגון בענן – מה שיביא ליכולת לערוך חיזוי".

הוא סיכם באומרו כי "באמצעות שירות ומומחיות ב-FinOps, שניתנים על ידי מומחים בעלי רקע בכלכלה ותואר במדעי המחשב, לצד מומחי תשתיות וארכיטקטי ענן וכלים אוטומטיים מובנים כחלק מהשירות, אנחנו עוזרים לארגון לעקוב, לייעל ולנהל את עלויות הענן שלו בכל הפלטפורמות ובכל נקודות הזמן. הדרך לעשות זאת היא בתכנון נכון, עם יד על הדופק, בנייה של תבניות מסודרות, למשל תשתית כקוד ומידול של עומסי עבודה, והסתמכות על פרויקט ענן קודמים. כל אלה יביאו למניעה של קטסטרופה תקציבית".

הילה אברמוב, מנמ"רית אשכול דרום, רואיינה אף היא בפודקאסט. היא אמרה כי האשכול מאגד 10 רשויות מקומיות, שמתגוררים בהן 150 אלף תושבים, ושיש בה 850 עובדים – ורק 10 אנשי IT. אברמוב ציינה ש-"ברשויות מקומיות, ה-'משחק' הוא אחר: אין הרבה פיתוח פנימי, אבל האתגרים של תשתיות, הגנה בסייבר ושירות מהיר, זמין ואמין לתושבים – חשובים ביותר".

לדבריה, "כשהגעתי לתפקיד, דבר ראשון ערכתי מיפוי, שהעלה שהגנת המידע והסייבר, איגום המשאבים וניהול הידע הם התחומים שיש להתמקד בהם. עוד הוא העלה שמשתמשי הקצה לא תמיד יכולים לגשת לכל מיני משאבים. לכן, הבנו שכדי שנוכל לתת שירות מהיר, זמין ומהימן לתושב נדרשת סטנדרטיזציה אזורית, כדי שכלל הרשויות יוכלו לעבוד באופן אחיד ומתוזמר. יחד עם אנשי נס בנינו 'אזור נחיתה' לכל רשות, בחנו מה הטופולוגיה בכל אחת מהן, מה התצורה ואילו מערכות אחסון יש – ומשם, על סמך כלל הנתונים, בדקנו היתכנות. המטרה היא שהמועצות הקטנות לא יקבלו חשבונות עתק, ומנגד, אנחנו נהיה אלה שנאשר צריכה בתחום".

כך, הסבירה, "על בסיס חוקים והגדרות שבנינו, אם קמה סביבה שתהיה עתירת משאבים, ובהתאם, רבת צריכה ועלויות – נקבל התראה מיד. אנחנו בעיצומה של ההקמה ועד סוף השנה נעלה את כל הרשויות באשכול כך שיעבדו באופן זה".

אברמוב ציינה כי "חשוב שנוכל לגשת לשדרת המידע במערך הדיגיטל הלאומי, ולכן בחרנו ללכת לנימבוס, כדי להחצין עוד ועוד שירותים מקוונים לתושבים".

צחי שלום, מנמ"ר מרכז השלטון המקומי. צילום: אלעד גוטמן

צחי שלום, מנמ"ר מרכז השלטון המקומי, אמר כי "לתפיסתנו, הרשויות נדרשות לעבור לענן. אלא שבמסגרת מכרז מחשוב הענן הממשלתי, נימבוס, הרשויות קיבלו – אחרי מאבק – אישור להשתמש רק ברובד אחד, ובנוסף, הן לא יכולות לעלות לשם בצורה מיטבית ובאופן עצמאי. אתגר נוסף נוגע לרוב הרשויות: רק ב-80 מהן יש מנמ"ר (ב-176 – לא; י"ה). לכן, אנחנו מסייעים לרשויות לעבור לקלאוד באמצעות הרצתו דרך החברה למשק וכלכלה של השלטון המקומי ובניית תהליך מקביל, ייחודי לרשויות המוניציפאליות, בענן. כבר הקמנו מערכת אחת, לטובת כלל הרשויות – להגנה בענן. כך אנחנו מאפשרים להן לקבל שירותים עשירים – בלא עלויות מטורפות".

"אם לא נמצא פתרון מרוכז לרשויות דרך נימבוס ייתכן שנקים ענן מקביל. אנחנו בודקים את כלל האפשרויות דרך החברה לחדשנות שלנו", ציין שלום.

בחלק הראשון של הפודקאסט השתתפו ליאור אשכנזי, מנמ"ר משרד התיירות, וקטי בר שלום, מנמ"רית קופת חולים מאוחדת.