רפורמה שכן דרושה: הגדלת הייצוג של נשים בהיי-טק
שיעור הנשים בהיי-טק נמוך בהרבה מזה של הגברים, והמשימה להגדלתו מוטלת גם על התעשייה וגם על הממשלה ● האם סוף סוף הכפפה תורם והנתונים העגומים ישתנו?
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה אתמול (א') נתונים לקראת יום האישה הבינלאומי, שיחול מחרתיים, שעולה מהם תמונה עגומה על תת הייצוג של נשים בתעשיית ההיי-טק בישראל. על פי הלמ"ס, הנשים מהוות רק 35% מכלל המועסקים בענף. זאת, בעוד שחלקן באוכלוסייה עומד על 50%.
נושא שילוב הנשים בהיי-טק נמצא על סדר היום כבר שנים רבות, אבל לא רואים כל שינוי באופק, וזה מעציב ומתסכל. נתוני הלמ"ס מראים ששיעור הנשים בהיי-טק בסוף 2022 היה כמעט זהה לזה שבסוף 2021. כלומר, בשנה שעברה לא היה אף גורם – לא בתעשיית ההיי-טק ולא בממשלה – שעשה משהו כדי לתקן את העיוות.
למה יש בהיי-טק פחות נשים מגברים?
קיימות הרבה סיבות מדוע מספר הנשים בהיי-טק נמוך בהרבה מזה של הגברים. זה מתחיל בגיל צעיר, במערכת החינוך, במספר הקטן של הנערות שהולכות ללמוד במגמות מדעיות בתיכון. גם בימינו, מחקרים מראים שבנות עדיין נתפסות לתדמית שלפיה הבנים מוכשרים יותר, ולכן הן מוותרות מראש על הסיכוי להשתלב בכיתות המדעיות. ניסיונות שונים שנעשו בשנים האחרונות כדי לשנות את המציאות הצליחו ברמה מוגבלת: הם אמנם עלו יפה בבתי הספר התיכוניים, וגם שיעורן בלימודים האקדמיים בתחומי המדע והטכנולוגיה לא מבוטל, אבל זה לא בא לידי ביטוי בסיומם, כשהן מגיעות לשוק העבודה. כאן הן נתקלות באפליה מגדרית מצד המעסיקים בענף, לפעמים מתוך מודעות ולפעמים לא.
לא מעט מתרצים את השיעור הנמוך של הנשים בהיי-טק בכך שרוב המקצועות בענף הם תובעניים ודורשים עבודה בשעות לא שגרתיות – מה שלא מתיישב עם המטלות האחרות שבדרך כלל מוטלות על נשים, כגון אימהות. ההנחה שעדיין רווחת, גם אם פחות מבעבר, היא שהאישה היא זו שצריכה לדאוג לבית ולגידול הילדים, בעוד שהבעל צריך לעשות קריירה ולהביא את הכסף. זאת הנחה לא נכונה בעידן הפמיניזם והליברליות, ובתקופה שבה המצב הכלכלי מחייב שתי משכורות (לפחות) במשק בית בעל שני אנשים ויותר.
אולם, גם אם היינו לוקחים את האקסיומה הזאת כנכונה – וכאמור, היא לא, הרי שלא מעט שנים, ובמיוחד מאז הקורונה, הטכנולוגיה והתקשורת מאפשרות גמישות רבה בעבודה. הקורונה לימדה את מי שעוד לא ידע איך אפשר לעבוד מרחוק ולהשיג תוצאות לא פחות טובות מאשר בעבודה במשרד. בארץ ובחו"ל, נשים וגברים עבדו זה לצד זה בבית, ניהלו קריירות וגם משפחה, וזה עבד טוב.
השינוי לא יכול לבוא רק מתוך תעשיית ההיי-טק. שוויון הזדמנויות לנשים בהיי-טק והגדלת מספרן אלה משימות לאומיות, שכל ממשלה צריכה לשים אותה במקום גבוה בסדר העדיפויות, באופן רוחבי
עוד בעיה: אין לנשים שרוצות לעבוד בהיי-טק הרבה דוגמאות
חוסר שוויון ההזדמנויות לנשים בהיי-טק בא לידי ביטוי לא רק בדרגים הזוטרים, אלא גם, ובעצם יותר, במעלה ההיררכיה: הנשים מהוות חלק קטן ביותר מהמנכ"לים.ות ובעלי.ות התפקידים הבכירים האחרים בעולם ההיי-טק. מכאן שאין לצעירות שרוצות להתקבל להיי-טק הרבה רול מודליות. זה כולל גם את ה-IT: גם מספר המנמ"ריות נמוך בהרבה מזה של המנמ"רים ומשיעורן של הנשים באוכלוסייה. כאשר משוחחים עם המנמ"ריות שהצליחו להגיע למעלה, הן מסבירות שהן היו צריכות לשבור תקרת זכוכית ושלא קל להן גם לנהל קריירה, לעתים בשעות לא שגרתיות, וגם לנהל משפחה. מה שכן, הן מעידות על סביבה תומכת, על כך שהן מבינות שהן לא לבד ושבן (או בת) זוגן הוא שותף מלא. שלא לדבר על העובדה שהן מגיעות להישגים טובים לא פחות מאשר הגברים.
בשני העשורים האחרונים, פלוס מינוס, גוברת ההבנה של מנכ"לי חברות היי-טק שהגיוון חשוב, כולל הגיוון המגדרי. יש גם כאלה שהנהיגו מדיניות של אפליה מתקנת, כאשר בכל גיוס לתפקיד מסוים, כשגבר ואישה בעלי כישורים שווים מגיעים לקו הגמר – היא מתקבלת, ולא הוא. אבל השינוי לא יכול לבוא רק מתוך תעשיית ההיי-טק. שוויון הזדמנויות לנשים בהיי-טק והגדלת מספרן אלה משימות לאומיות, שכל ממשלה צריכה לשים אותה במקום גבוה בסדר העדיפויות, באופן רוחבי. זה צריך לבוא לידי ביטוי לא בוועדות, אלא ביישום אופרטיבי של מדיניות שוויונית. זה אומר מתן שעות עבודה גמישות, מענה למסגרות חינוכיות לילדים קטנים, ייצוג שווה לנשים במכרזים ממשלתיים וציבוריים, כולל בתחום הטכנולוגי, והעברת מסרים של שוויון מגדרי בכל התחומים, כולל בשכר. זה אמנם נראה קצת משונה במציאות שבה הנשים מהוות פחות מחמישית משרי הממשלה, אבל זה הכרחי. ואם כבר מדברים על רפורמות, זוהי רפורמה שבאמת נדרשת, כזאת שהממשלה באמת צריכה לטפל בה.
לא רק בישראל
האם אפשר להתנחם בעובדה שהמציאות הזו, של מיעוט נשים בהיי-טק, היא תופעה כלל עולמית? תלוי איך אתם מסתכלים על זה. כך או כך, במסמך שפרסם האו"ם לקראת יום האישה הבינלאומי נכתב: "אנחנו קוראים לממשלות, לפעילים ולמגזר הפרטי כאחד להפעיל את המאמצים שלהם על מנת להפוך את העולם הדיגיטלי לבטוח, מכיל ושוויוני יותר. מול ריבוי של משברים עולמיים, יש לנו הזדמנות ליצור עתיד טוב יותר – לא רק לנשים ולנערות, אלא לכל האנושות ולכל החיים על פני כדור הארץ". הקריאה הזו מופנית גם לישראל.
תגובות
(0)