כיצד הענן מסייע לפריון נשים?

"שוק הפתרונות בתחום הפריון לנשים גדל בשנים האחרונות בצורה משמעותית, והוא טומן בחובו מיליארדי דולרים של השקעות, לצד עניין גובר בו של המערכת הרפואית, שמחפשת לא רק לחסוך כסף, אלא גם להציע טיפולים נוחים וזמינים יותר – בשל מודעות גוברת של הלקוחות. תחום הפריון לנשים עובר מהפכה עולמית", כך אמר ד"ר גיל בכר, מייסד שותף במגנה מאטר מדיקל (Magna Mater Medical).

מגנה מאטר מדיקל היא סטארט-אפ שהוקם ב-2020 על ידי שניים: ד"ר קטי שלוש, גינקולוגית ומומחית לפריון, מנהלת מחלקת ההפריה החוץ גופית במרכז הרפואי לגליל בנהריה, ובכר, ד"ר להנדסת חשמל מהטכניון. החברה גייסה כספים מהרשות לחדשנות ומהאקסלרטור The Technion DRIVE, ובימים אלה עובדים אנשיה על השלמת גיוס סיד של שלושה מיליון דולר, לטובת שלב המחקרים הבא. כיום נמצאת מגנה מאטר מדיקל בשלב המחקרים המתקדמים, עם מוצרים לשיפור השאיבה והמיון של ביציות, תוך חיסכון עצום בזמן, בכסף, והכי חשוב – בכאב. את הרעיון הראשוני פיתחה ד"ר שלוש לפני עשור. ב-2020 החלו השניים בפיתוח אבטיפוס ובבניית המחקרים, בדרך לקבלת אישורים לשימוש במוצר.

לדברי ד"ר בכר, "ד"ר שלוש ראתה את הבעיות בתהליכי השאיבה וההקפאה הקיימים וחשבה על מוצר יותר מתוחכם, אבל פשוט להפעלה – שיאפשר שאיבה פשוטה וקלה". הוא הסביר כי "מאז סוף שנות ה-70', הגיל הממוצע ללידות עלה בכל העולם, כתוצאה מהבחירה של נשים בקריירה, פיתוח אישי או הזמן למציאת פרטנר מתאים להקמת משפחה. מהצד השני, הביולוגיה הנשית לא השתנתה: עד גיל 35 אפשר להגיע ל-30% הצלחה בביציות מוקפאות (לכל ביצית), ולקראת סוף שנות ה-30 זה כבר מגיע ל-20%, ומשם יורד לאחוזים בודדים בשנות ה-40. במצב כזה, שאיבת ביציות בגיל צעיר יחסית, עד 30, יכולה להביא גם לאיכות גבוהה של ביציות וגם לשמור על סיכויי הצלחה גבוהים יחסית להריון בגילאים מאוחרים. בינתיים יש בנוסף מודעות גוברת על תהליך ההקפאה. החזון שלנו הוא שכל אישה בגילאי פריון צעירים תבחר לשמר פריון כתעודת ביטוח לעתיד".

"שאיבת ביציות בקלות, עם אי נוחות מינימלית"

"המוצר הראשון שלנו", ציין, "נועד לתהליך השאיבה, ומחליף את התהליך הממושך והכואב, שדורש הרדמה וחדר ניתוח. פיתחנו צנתר שמאפשר שאיבה של הביציות בקלות, עם אי נוחות מינימלית, והטיפול יכול להיעשות בקליניקה הגינקולוגית בזמן קצר. זה יכול להפוך מתהליך של חודשים למשהו שעושים כחלק מהביקורת השנתית, או כמו בדיקת פאפ".

ד"ר בכר הוסיף כי "המוצר השני הוא מכשיר למיון הביציות, שיודע לזהות את הביציות האיכותיות יותר לפני הקפאה".

"אנחנו מתכננים לשלב בעתיד בין המוצרים", אמר. "בסופו של דבר, אנחנו מתכננים שכבר בזמן השאיבה יהיה ניתן לדעת אם הטיפול מוצלח או לא. יכול להיות מצב של שאיבה של 15 ביציות משתי נשים בריאות, מגיל ומרקע דומים, כשלאחת יכולות להיות 15 ביציות איכותיות ולשנייה אולי שלוש. זה תלוי בהמון משתנים. נשים שמשמרות פריון לעיתים מקבלות את התוצאה רק כשהן חוזרות אל הביציות לאחר 10 שנים ויותר, ואז זה מאוחר מדי".

ד"ר גיל בכר, מייסד שותף במגנה מאטר מדיקל. צילום: דִּינוֹזָאאוּרָה

"המכשיר לזיהוי הביציות", ציין, "אינו מכשיר פולשני, ואנחנו מחכים לאישור להתחלת המחקר הקליני בנשים. למכשיר השני יש ממד פולשני, אבל הוא בקטגוריה נמוכה מבחינת רמת האישור הנדרשת. נתחיל מחקר קליני בו באמצע 2024".

לסיכום אמר ד"ר בכר כי "אנחנו נמצאים כרגע בשלב מחקרי לשני המוצרים, וזקוקים גם לאיסוף כמויות מידע וגם ליכולות חישוב מהירות. בחרנו בפלטפורמת הענן של AWS, ואנחנו משתמשים בעיקר בשירותים של Amazon S3 ו-Amazon EC2, עם מודלים שונים שפיתחנו. אחד ההיבטים העיקריים שהלקוחות מדגישים, ובעיקר מדגישות, בפנינו הוא אבטחת המידע והגנת הפרטיות, עם תמיכה בסטנדרטים שונים להגנה על מידע שנדרשים במערכות בריאות. הבחירה שלנו ב-AWS כפלטפורמה שתומכת בכל הדרישות האלה היא קריטית. כמו כן, העזרה והסיוע של צוות הסטארט-אפים בשלבים הראשונים של החברה הייתה חשובה: השתתפות באירועים, פגישות אחד על אחד עם יועצים טכנולוגיים ועסקיים, ועוד".