בדקו את עצמכם: האם בקשת פטנט היא הדרך הנכונה עבורכם?

הסיוט הגדול ביותר של כל יזם, ממתחיל ועד ותיק, הוא שיום יבוא ויגנבו לו את ההמצאה הייחודית עליה חשב בעצמו. כדי למנוע מקרים כאלה ולהבטיח את הזכויות על אותו קניין רוחני, יזמים בעלי המצאות חדשניות ממהרים להגן על ההמצאות שלהם באמצעות בקשות פטנט – ויש להם סיבות טובות לכך. אם המוצר שלהם יצליח, השחקניות המובילות בשוק הרלוונטי ירצו להוסיף פונקציונליות דומה לקווי המוצרים שלהן. במקרה כזה, השחקניות המובילות יהיו חייבות לערוך חישוב כלכלי קר: אפשרות אחת היא לקנות את המוצר (או החברה) מהיזמים והממציאים; אפשרות שנייה היא לשדרג את המוצרים הקיימים ולדחוק את היזמים מהשוק. ככל שהיזמים והממציאים הקפידו להגן על עצמם באמצעות תיק פטנטים חזק, העלות הכבדה של תביעת פטנטים תהיה שיקול נוסף מצד השחקניות המובילות במשוואה הזו, והיא תגדיל את הסיכויים של היזמים להירכש במחיר טוב, במקום להיזרק החוצה. בנוסף, גם במקרים בהם ה"ביזנס" עצמו איננו מצליח, לפטנטים כשלעצמם יש ערך, היות שניתן למכור אותם בנפרד מהעסק, או לתת עבורם רישיון בתשלום – קונספט אהוב במיוחד על משקיעים. 

לא תמיד קל לקבוע מראש איזו המצאה בתחומים הללו תזכה בסוף לרישום ואיזו לא, היות שהגבול בין כשירות פטנט לאי-כשירות הוא לעיתים מעורפל, יש לשקול היטב אם להגיש את בקשת הפטנט.

עם זאת, הגנת פטנט היא לא תמיד הבחירה הטובה ביותר עבור יזמים וממציאים, במיוחד כשמדובר בהמצאות הקשורות ליישומי מחשב. פעמים רבות המצאות הקשורות ליישומי מחשב לא יעברו את דרישות הסף לרישום כפטנט.

כדאי או לאו? רישום פטנטים. צילום: אילוסטרציה. BigStock

האם המצאתכם תזכה ברישום?

נניח שיש לכם המצאה חכמה, מקורית ובעלת ערך, הקשורה לסוג חדש של נגזרת פיננסית, או שיטה לניהול סיכונים, או אלגוריתם לחילוץ נתונים ממאגרי ביג דאטה – ככל הנראה לא יהיה ניתן להגן על ההמצאה כפטנט, לא בארץ ולא בחו"ל. ברוב מדינות העולם, לא תינתן הגנה במסגרת דיני הפטנטים עבור שיטות לעשיית עסקים (לרבות כלים פיננסיים וניהול עסקי) ועבור שיטות לעיבוד נתונים. לא תמיד קל לקבוע מראש איזו המצאה בתחומים הללו תזכה בסוף לרישום ואיזו לא, היות שהגבול בין כשירות פטנט לאי-כשירות הוא לעיתים מעורפל, יש לשקול היטב אם להגיש את בקשת הפטנט.

שיקול מכריע נוסף לפני ההחלטה אם להגיש המצאה הקשורה ליישומי מחשב כבקשת פטנט הוא חובת הפירוט של ההמצאה. הגנת פטנט היא "עסקת חבילה" בין המדינה לבין הממציאים: כדי לעודד ממציאים להשקיע זמן וכסף בפיתוח טכנולוגיות חדשות, המדינה מעניקה במסגרת דיני הפטנטים מונופול של 20 שנה עבור ההמצאה, ובתמורה – הממציאים חייבים לתאר אותה בצורה שתאפשר לאיש מקצוע מן השורה להבין אותה ולהיות מסוגל בבוא העת להשתמש בה, מושג הידוע בתחום הפטנטים כ-"איפשור" או "ישימות" (Enablement). ככל שבקשת פטנט איננה מפורטת במידה מספקת כדי לאפשר את יישום ההמצאה, היא תידחה על ידי רשות הפטנטים או תיפסל בבית משפט.

כדי לעמוד בדרישות החוק לאיפשור, עורך הפטנטים יהיה חייב להסביר בפרוטרוט כיצד ליישם את ההמצאה על פי המידע הגולמי שסיפקו לו הממציאים. ככלל, בתום 18 חודשים מיום ההגשה הראשונה, היא תהפוך להיות פומבית וזמינה לציבור הרחב, וכאן בדיוק טמונה המלכודת: המתחרים שלך יחכו בקוצר רוח להזדמנות ללמוד את ההמצאה על כל פרטיה.

האם המחיר של גילוי ההמצאה וחשיפתה למתחרים הוא בכלל כדאי? בדרך כלל התשובה היא חיובית, כל עוד בקשת הפטנט הבשילה לפטנט רשום, שבעליו יוכל לאכוף אותו. אמנם המתחרים יזדרזו ללמוד את כל פרטי ההמצאה, אבל בעל הפטנט יוכל למנוע מהם להשתמש בה, אם יצליח להוכיח שהם מפרים את הפטנט הרשום.

וכאן טמונה השאלה, נניח שהמצאת ארכיטקטורת רשת נוירונים חדשה, המאפשרת לבצע סוגים מסוימים של חישובים במהירות כפולה מארכיטקטורות סטנדרטיות – בסופו של דבר תקבל עבורה פטנט רשום, אבל האם תוכל אי פעם לאכוף אותו?

אם רשת הנוירונים טמונה עמוק בתוך נבכי קוד המכונה של מוצרי המתחרה שלך, ייתכן שיהיה קשה ואף בלתי אפשרי להוכיח שהמתחרה העתיק את הארכיטקטורה שלך ולא פיתח ארכיטקטורה אחרת שהניבה תוצאות דומות.

שאלה מרכזית היא האם מערכת ה"תביעות" של הפטנט, המגדירות בצורה משפטית את ההמצאה, כוללת תכונות ומאפיינים נראים לעין – כאלה שניתן להבחין בהם מבחוץ, מבלי לצלול לעומק קוד המקור, כגון תכונות של הממשק המשתמש או ה-API.

פטנטים הם בעלי ערך רב, אבל לפני הגשת המצאה כבקשת פטנט יש לבדוק עם עורך הפטנטים האם ההמצאה היא כשירת פטנט, ואם כן – האם ניתן יהיה לאכוף הפרה של הפטנט, ויש לנקוט את האמצעים המתאימים להגנה על הסודות המסחריים שלכם.

הכותב הוא שותף בכיר במשרד עריכת הפטנטים קליגלר ושותפיו