חדשנות ודיגיטל בממשלה: אתגרים גדולים, תקציב קטן
המשבר בהיי-טק נמצא כאן - ובגדול, אבל גם תקציבי ה-IT הממשלתיים ל-2023-24 נמצאים כאן - ובקטן ● הצעת תקציב המדינה מעלה שבירושלים לא קוראים נכון את התמונה
בחודש הבא, ככל הנראה בסופו, צפויה הכנסת לאשר את תקציב המדינה לשנים 2023 ו-2024. עיון בחוברת התקציב מגלה שבניגוד לכל ההבטחות של הממשלה, ההשקעה הצפויה בחדשנות, דיגיטל והיי-טק לא עומדת בשום יחס לריבוי ולגודל המשימות והאתגרים. אין בתקציב הזה כל בשורה בתחומים אלה.
הדברים מקבלים משמעות חמורה ביותר לאור המשבר הפנימי בישראל, שכבר נתן את אותותיו ברבעון הראשון של השנה. כמו כן, הם בולטים ואף מקוממים בשני משרדים שמעצם קיומם אמורים להשקיע משאבים רבים לקידום החדשנות וההיי-טק בישראל: רשות החדשנות ומשרד הכלכלה.
היי-טק זה יפה, אבל כסף לא ניתן לו
רשות החדשנות הוכפפה בממשלה הקודמת למשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, שבממשלה הנוכחית העומד בראשו הוא השר אופיר אקוניס. משרד זה סבל במשך שנים מקמצנות בלתי מובנת של משרד האוצר, שהקצה לו תקציבים זעומים. תקציב המשרד ל-2023 אמור היה לעמוד על 407 מיליון שקלים – שני מיליון יותר מאשר תקציב 2022, אולם בעקבות החלטת הממשלה על קיצוץ רוחבי בכל המשרדים, הוא ירד ל-357 מיליון. יתירה מכך, חלק מאותו תקציב, על פי המקובל בממשלה, הוא הוצאות שמותנות בהכנסות.
האבסורד הבולט ביותר לעין, על גבול הציניות, הוא תקציב רשות החדשנות, שהיא גוף סטטוטורי, שאמנם הוכפף למשרד המדע, אבל מתנהל כגוף עצמאי, ולכן גם מקבל תקציב נפרד. ב-2023, הרשות צפויה לקבל שני מיליארד שקלים, מהם 499 מיליון בהוצאות מותנות בהכנסות, אבל ראו זה פלא, ב-2024 הוא צפוי לקטון ל-1.9 מיליארד, כאשר סכום ההוצאות המותנות בהכנסות יישאר על כנו גם בשנה הבאה. זה מראה שלא צריך ללכת רחוק יותר מדי כדי להבין עד כמה מקבלי ההחלטות באגף התקציבים במשרד האוצר מנותקים מהמציאות: בעוד שהמשבר הכלכלי מעמיק והסטארט-אפים זקוקים ליותר כסף מרשות החדשנות, ושסביר להניח שכך יהיה גם בשנה הבאה, תקציב הרשות פוחת.
יתירה מזאת, בפירוט המשימות שמוטלות על הרשות, שכלול בהצעת התקציב, נכתב כי "ב-2022 אישרה מועצת רשות החדשנות תוכנית אסטרטגית חמש שנתית, שמטרתה חיזוק תחרותיות החדשנות הישראלית כמוקד עולמי של חדשנות טכנולוגיה פורצת דרך, שמביאה לחוסנה של כלכלת ישראל. תוכניות העבודה לשנים 2023-2024 הן בהתאם, ובין היתר כוללות פיתוח ידע ותשתיות כדי להיערך לגלי הטכנולוגיה הבאים, הושקעה ומעורבות ישירה בקידום חדשנות טכנולוגיה פורצת דרך – כזו שמכוונת לבעיות קשות. זאת, בנוסף לתמיכה בחברות צעירות ובמיזמים פורצי דרך".
המצב חמור גם לנוכח העובדה שמאז תחילת השנה, הממשלה, ובתוכה רשות החדשנות, פועלת ללא תקציב מאושר. המשמעות היא שהיקף התמיכה מוגבל, ובצנרת מצטברות בקשות לתמיכה שכרגע, הרשות לא יכולה להיענות להן. יש לכך משמעות חמורה, כי על פי המדדים והדו"חות, כבר כיום יש חברות במצוקה שלא יכולות לגייס כספים, ובמסגרת התקציב המוגבל של הרשות קצרה היד מלהושיע. בימים אלה נערכים דיונים עם האוצר למצוא מקורות מימון אחרים, אבל אלה תהליכים ארוכי טווח. מקבלי ההחלטות שומעים את נציגי הענף ויודעים את מצבו, אבל ממשיכים בקו ממשלתי שקיים כבר שנים: היי-טק זה יפה, אבל כסף לא ניתן לו.
אם לא תהיה היערכות נכונה מצד הממשלה, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו מהר יותר ממה שחשבנו במשבר כלכלי לאומי, מאחר שהאירועים האחרונים הוכיחו שההיי-טק לא פועל בחלל ריק
הגוף השני הוא משרד הכלכלה, שחלק ניכר מהפעילות שלו קשור לחדשנות ולהיי-טק. בראשו עומד ניר ברקת, שמבין דבר או שניים בהיי-טק. התקציב הכולל של המשרד, על שלל פעולותיו, יעמוד ב-2023 על 1.3 מיליארד שקלים. עם זאת, במקרה שלו, רק נתח שולי מהתקציב הוא הוצאות המותנות בהכנסות – 100 מיליון שקלים בלבד.
במסגרת משרד הכלכלה פועל מערך הדיגיטל הלאומי, שכמו רשות החדשנות (שנגרעה ממשרד הכלכלה), גם הוא עבר דירה בממשלה הקודמת. על פי פרסומי הממשלה, התקציב של המערך עומד על 426 מיליון שקלים, כאשר 13% ממנו מופנים לשכר והשאר – לפעילות השוטפת. אין צורך להיות איש היי-טק או כלכלן מומחה כדי להבין שגם פה אין כל יחס בין המשימות החשובות שיש לגוף זה לבין התקציבים שעומדים לרשותו.
כשמסתכלים על המשרדים רואים שבתקציבים של משרדי הבריאות והתחבורה, ושל גופים ממשלתיים נוספים, יש סעיפים שעוסקים ב-IT, חדשנות ובסייבר, אולם אין פירוט מדויק כמה מתוכם הם מתכוונים להקצות לזה. התקציבים לא נחשפים, אבל המנמ"רים במשרדים יודעים שאין להם מה לצפות לשינויים דרסטיים בכמות הכסף שניתן להם מכלל התקציב של כל משרד.
שוב, ההיי-טק נמצא נמוך בסדרי העדיפויות
המסקנה שעולה מנתונים אלה אינה חדשה. במשך שנים, ממשלות ישראל אוהבות לדבר על ההיי-טק ועל ישראל כאומת החדשנות, אולם כשזה מגיע להקצאת משאבים, האוצר, שמנסח את הצעת התקציב ומחליט על הקצאת הכספים, והשרים, שמאשרים אותו, ממקמים את הענף נמוך בסדרי העדיפויות.
הדיון בנושא זה אקטואלי דווקא כעת, כאשר התחזיות לגבי ענף ההיי-טק קודרות, בעיקר על רקע המשבר הכלכלי העולמי וחוסר הוודאות לגבי התוכנית המשפטית של הממשלה. בשלב מסוים המדינה תצטרך להתערב, על מנת למנוע קריסה של חברות שמהוות את ליבת הענף, במיוחד כאלה יצרניות, שיושפעו הן מהמשבר העולמי והן מזה הפנימי. אם לא תהיה היערכות נכונה מצד הממשלה, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו מהר יותר ממה שחשבנו במשבר כלכלי לאומי, מאחר שהאירועים האחרונים הוכיחו שההיי-טק לא פועל בחלל ריק.
תגובות
(0)