להט"בים היי-טקיסטים על גאווה, היי-טק ומה שביניהם

פרויקט חודש הגאווה של אנשים ומחשבים, שבו להט"בים.ות בהיי-טק משיבים מהי גאווה בעיניהם, האם הענף אמנם מספיק סובלני לקהילה הגאה והאם הוא צריך להיות הקטר של המשק גם בנושא זה ● חלק ב'

ממשיכים במצעד הגאווה של ההיי-טק.

אמיר גאון, ראש צוות הלפדסק ב-וובהלפ ישראל

מהי גאווה בעיניך?
"גאווה זה להיות מי שאתה, בלי מסכות ובלי הסתרות. זוהי היכולת להגשים את עצמך בלי הגבלות, לחיות באופן חופשי ללא פחד ולהרגיש שווה בין שווים. להקים בית, להתחתן ולהביא ילדים כמו כל אדם אחר".

כיצד החברה שבה אתה עובד פועלת למען גיוון בכלל וקהילת הלהט"ב בפרט?
"בחברה מתוקנת, אין צורך לעשות שום דבר מיוחד על מנת שעובד להט"ב ירגיש חלק מהארגון שבו הוא עובד. וובהלפ מקבלת עובדים.ות ללא קשר לנטיותיהם.ן המיניות או לקהילה שאליה הם.ן משתייכים.ות. הגדרת המשרה הינה מקצועית ומסתמכת על יכולותיו של העובד בלבד. המטרה של וובהלפ היא שכל עובד באשר הוא ירגיש שייך, כזה שהארגון דואג לאינטרסים שלו".

אמיר גאון, ראש צוות הלפדסק ב-וובהלפ ישראל.

אמיר גאון, ראש צוות הלפדסק ב-וובהלפ ישראל. צילום: יח"צ

האם יש מה לשפר ביחס של ההיי-טק ללהט"בים.ות?
"ההיי-טק הוא עולם שמאפשר לכל אחד להיטמע ולהשתלב, והוא מבוסס על כישורים מקצועיים. דווקא בעולם תחרותי, מדויק ומדיד, כל עובד או מועמד לעבודה בהיי-טק יכול להביא את הכישורים שלו ובזכותם לבלוט מעל אחרים. בסיטואציה כזו, לכל אחד יש מקום".

האם ההיי-טק צריך להיות הקטר של המשק גם בתחום הזה?
"בהחלט כן. הוא צריך להיות הקטר של המשק גם סביב המאמץ להקל על זוגות להט"בים להתפרנס בכבוד, על מנת לאפשר להם לממן את תהליך הפונדקאות. מאחר שבהיי-טק משתלבים עובדים גם מהקהילה הלהט"בית, בהתבסס על היכולות שלהם, זה בהחלט ישפיע גם על החברה כולה".

עידן ג׳רבי, מנהל מחלקת מוניטיזציה ב-WSOP בפלייטיקה

מהי גאווה בעיניך?
"גאווה היא בעיניי היכולת להיות מי שאני, כמו שאני, בכל מקום שאליו אני מגיע. היכולת להרגיש מועצם ומחוזק, ולחיות את החיים באותנטיות מלאה, מתוך אהבה וביטחון".

כיצד החברה שבה אתה עובד פועלת למען גיוון בכלל וקהילת הלהט"ב בפרט?
"יש לי זכות גדולה לעבוד בחברה שמאפשרת לכל אדם להיות מי שהוא. להתקדם באופן שווה. להביע עמדה שונה, אחרת. לתת במה לנושאים שלפעמים נדחקים לשוליים.

אני עובד בפלייטיקה מהמון סיבות, שאחת מהן היא ההובלה שלה גם בנושאים שחברות לפעמים פוחדות לשים באור הזרקורים. כך, פלייטיקה מאפשרת לתא הגאה שלה לפרוח. החברה מקדמת השתתפות של העובדים במיטאפים ופאנלים גאים, מקדמת תכנים כמו הורות משותפת ופתיחות וקבלה של הורים לילדים להט"בים, ויוזמת שיתופי פעולה עם תאים גאים בארגונים אחרים. רק באחרונה לקחתי חלק במיטאפ חשוב ומרגש של התא הגאה של פלייטיקה עם גוגל ופייבר".

עידן ג׳רבי, מנהל מחלקת מוניטיזציה ב-WSOP בפלייטיקה.

עידן ג׳רבי, מנהל מחלקת מוניטיזציה ב-WSOP בפלייטיקה. צילום: סימה וידזר

האם יש מה לשפר ביחס של ההיי-טק ללהט"בים.ות?
"תעשיית ההיי-טק היא חוד החנית של המשק הישראלי, ועם כוח גדול מגיעה גם אחריות גדולה, כפי שאמר ספיידרמן. לכן, יותר ויותר חברות צריכות לקדם אג׳נדה גאה. לא למראית עין ולא סתם כדי לסמן 'וי', אלא לתת לזה ביטוי אמיתי, ביומיום – בקבלה של כל אדם כפי שהוא, בפתיחות, במתן הזדמנויות שוות לכולם. יש כל כך הרבה סטיגמות שצריך לנפץ ואנחנו רק בתחילת הדרך".

האם ההיי-טק צריך להיות הקטר של המשק גם בתחום הזה?
"חד משמעית. פריצות דרך לא עושים רק בטכנולוגיה, אלא גם בחשיבה חדשנית, מכילה ומקבלת. השילוב של השניים מייצר חברות שכל אדם באשר הוא ירצה לעבוד בהן. ככל שחברות ישכילו להבין את זה, כך הן יישאו פירות בהרבה תחומים שמטרידים כל מנהל בארגון – גיוס, גאווה במקום העבודה, ותחושת שייכות ונאמנות למקום".

עידו דטנר, מהנדס וריפיקציה באוטוטוקס

מהי גאווה בעיניך?
"כגבר הומו, גאווה בעיניי היא בראש ובראשונה היכולת לקבל את עצמי ואת הזהויות האמיתיות שלי ושל הסובבים אותי, ולקדם הכלה וקבלה של כל אדם באשר הוא. זה אומר לחגוג את מי שאני וליצור עולם שבו גיוון מוערך ומקובל. גאווה היא כוח ענק וחזק, ששובר מחסומים ומטפח תרבות של כבוד והבנה. זה מעודד אחרים לאמץ את האני האותנטי שלהם ומקדם חברה מכילה יותר".

כיצד החברה שבה אתה עובד פועלת למען גיוון בכלל וקהילת הלהט"ב בפרט?
"אמנם אין לנו פעילויות מיוחדות או אירועים שקשורים לגאווה, אבל ההרגשה שאני מקבל מכלל האנשים בחברה, כולל מההנהלה, היא של קבלה והכלה. אני מרגיש שאני יכול לדבר באופן חופשי על הנטייה המינית שלי וכל דבר הקשור או נובע מכך ללא כל חשש או מחסום, ותמיד אקבל תגובות נעימות. אני מקבל יחס שוויוני לכל דבר ועניין, בדיוק כמו כל עובד אחר".

עידו דטנר, מהנדס וריפיקציה באוטוטוקס.

עידו דטנר, מהנדס וריפיקציה באוטוטוקס. צילום: ניב הדס

האם יש מה לשפר ביחס של ההיי-טק ללהט"בים.ות?
"כן. אמנם, יש התקדמות משמעותית בשנים האחרונות, אנחנו רואים יותר ויותר להט"בים עובדים בתעשיית ההיי-טק, ויותר ויותר חברות ששמות דגש בגיוסים על גיוון, בדגש על גיוס עובדים מהקהילה באופן ספציפי, ועל מימון פונדקאות – ואלה צעדים מבורכים. חלק מהחברות הן גם ספונסריות של אירועי גאווה שונים ויש בחברות גדולות תאי גאווה. למרות זאת, עדיין יש אתגרים שצריך להתמודד איתם.

עדיין יש חברות רבות שצריכות לשים דגש ולהשתפר בטיפוח סביבה מכילה ותומכת יותר עבור עובדים להט"בים. ישנן הרבה דרכים לעשות זאת – למשל, באמצעות יישום מדיניות מקיפה נגד אפליה, ביצוע הדרכות וסדנאות שמתייחסות לעובדים להט"בים ולעולם שלהם, וכוללות דגש על רגישות לעובדים ולסביבת העבודה, וקידום תרבות ארגונית של קבלה וכבוד. כמו כן, קידום ייצוג להט"בי בכל רמות התעשייה, מתפקידי מנהיגות ועד לכנסים ואירועים טכנולוגיים, יכול לעזור ליצור נוף תעשייתי מכיל ומגוון יותר. על ידי חתירה מתמדת לשיפור הגיוון והקבלה של כלל גווני הקהילה הלהט"בית, תעשיית ההיי-טק יכולה להעצים ולתמוך בצורה טובה יותר באנשים להט"בים, ולהבטיח הזדמנויות שוות ותחושת שייכות לכולם".

האם ההיי-טק צריך להיות הקטר של המשק גם בתחום הזה?
"בהחלט. בתור הקטר של המשק, לתעשיית ההיי-טק יש הזדמנות ואחריות ייחודיות להוביל את הדרך במתן דוגמה לשילוב של להט"בים. על ידי קידום גיוון ושוויון, היא יכולה לעורר השראה במגזרים אחרים ובתעשיות אחרות, שילכו בעקבותיה. על ידי יישום ואכיפת מדיניות מכילה, תמיכה בהתארגנויות עובדים להט"ביות ותמיכה בזכויות להט"ב הן בענף והן מחוצה לה, ההיי-טק יכול לסלול את הדרך לשינוי חברתי. על ידי הפגנת מחויבות לשוויון והכלה, התעשייה יכולה למשוך כישרונות מובילים מרקעים מגוונים, לטפח תרבות של חדשנות ולתרום לעתיד צודק ושוויוני יותר לכולם".

נועה דקל, חוקרת סייבר בדיפ אינסטינקט

מהי גאווה בעיניך?
"עבורי, גאווה היא המקום שאני נותנת לעצמי ולקהילה שלי לאהוב, ללמוד, לחקור ולהתפתח ללא הגבלות או שיפוטיות".

כיצד החברה שבה אתה עובדת פועלת למען גיוון בכלל וקהילת הלהט"ב בפרט?
"דיפ אינסטינקט תרמה בשנה האחרונה לאיגי (ארגון הנוער הגאה – י"ה) ולקחה חלק פעיל במצעד הגאווה. ביום יום, סביבת העבודה בחברה מאפשרת מרחב בטוח לעובדים מכל הקשת להיות הם עצמם".

נועה דקל, חוקרת סייבר בדיפ אינסטינקט.

נועה דקל, חוקרת סייבר בדיפ אינסטינקט. צילום: עידו קרינגל

האם יש מה לשפר ביחס של ההיי-טק ללהט"בים.ות?
"ענף ההיי-טק הוא בין המקומות היחידים שבהם הרגשתי שוויון אמיתי. הוא פחות כפוף לביורוקרטיות ולמוסכמות, ולכן מעלה את הרף בכל הקשור למה שהקהילה הלהט"בית מקבלת בדרך כלל בחברה – חופשת לידה לשני ההורים, מימון הליכי פונדקאות וכדומה".

האם ההיי-טק צריך להיות הקטר של המשק גם בתחום הזה?
"בחברה מתוקנת, ההיי-טק לא צריך לעמוד כחוד החנית ביחסו לקהילה, אלא המדינה. עם זאת, במצב הקיים כיום בישראל, אני רואה בחברות ההיי-טק כנושאות הדגל בחזיתות ליברליות לא מעטות, ביניהן שוויון זכויות ללהט”ב. אני אסירת תודה שאני חלק מהדבר הזה".

אורי דר, חוקר UX באימפרבה

מהי גאווה בעיניך?
״גאווה היא בעיניי ההרגשה של להיות שלם עם מי שאני, על כל הרבדים, היתרונות, החסרונות והייחודיות. גאווה בעיניי היא קבלה, היא העובדה שכל אחת ואחד זכאי.ת לכבוד ולתחושת ביטחון".

כיצד החברה שבה אתה עובד פועלת למען גיוון בכלל וקהילת הלהט"ב בפרט?
״אימפרבה רואה בגיוון ערך ומשקיעה משאבים בכך – לדוגמה, מועצת גיוון והכללה עולמית, שמטרתה לוודא יישום של החלטות שמתקבלות בנושא זה. בנוסף, החברה עובדת בשיתוף פעולה עם ארגוני להט"ב דוגמת LGBTech, מקיימת מיט-אפים לקהילה, נותנת חסות ותרומות לארגונים גאים, מציינת אירועים שקשורים לקהילת הלהט"ב לאורך השנה, ועורכת סדנאות והדרכות ששמות דגש על תמיכה בקהילה הטרנסית בישראל והעצמתה".

אורי דר, חוקר UX באימפרבה.

אורי דר, חוקר UX באימפרבה. צילום: ברק דנין

האם יש מה לשפר ביחס של ההיי-טק ללהט"בים.ות?
"כן. האפליה נגד להט"בים.ות קיימת ובולטת גם כיום, בכל תחומי החיים, כולל בתעסוקה, שלא לומר בזכויות בסיסיות שנמנעות על פי חוק מחברי ומחברות הקהילה. גם כיום, חברים.ות מהקהילה שרוצים.ות להיות חופשייםץות במקום העבודה נאלצים.ות לצאת מהארון בתהליך הקבלה, מול חברי צוות ובעצם כמעט בכל אינטראקציה. יחס חברות ההיי-טק לא שונה מזה של חברות אחרות, מלבד היות חלק מהן חברות גלובליות, שעומדות בהנחיות בינלאומיות".

האם ההיי-טק צריך להיות הקטר של המשק גם בתחום הזה?
"כל אחת ואחד מאיתנו, בין אם בהיי-טק ובין אם לא, צריך.כה להיות הקטר שדוחף לשוויון בין בני אדם. מין, מגדר, נטייה מינית, מוצא, דת, גזע, צבע שיער, גיל ומבנה גוף הם מאפיינים שמרכיבים אותנו כבני אדם. ככל שנשכיל לחגוג את השונות – שמוסיפה דעות מגוונות, עניין וצבע לחיים של כולנו, כך נרוויח יותר ונתעסק פחות בלשנוא".

יונתן הדרי, מעצב מוצר בריסקיפייד

מהי גאווה בעיניך?
"גאווה בעיניי זה להיות מחובר לעצמך, לערכים ולחופש שלך. לקבל ולאהוב את עצמך ולהיות אמפטי למי ששונה ממך. להילחם על הזכויות שלך ועל הזכויות של אחרות ואחרים, שיכולים.ות להיות מופלים לרעה".

כיצד החברה שבה אתה עובד פועלת למען גיוון בכלל וקהילת הלהט"ב בפרט?
"ריסקיפייד היא חברה שמושתתת על קבלת האחר, פתיחות, מחשבה חופשית, חשיבה מחוץ לקופסה, וגיוון דעות וכישורים. במהותה וב-DNA שלה, החברה מבינה שאנשים שונים עם כישרונות שונים מביאים איכויות שונות, וכי שילוב וקבלה הם חלק מסוד ההצלחה שלה.

בריסקיפייד שמים דגש על גיוון לאורך השנה ולא רק בחודש הגאווה, עם פעילויות לימודיות והרצאות, ערוץ סלאק ייעודי, ועידוד שיח ודיון בריאים. יש בחברה קהילה גאה פנים ארגונית בשם ריסקיפרייד, שחבריה וחברותיה אמונים על יוזמות שונות, שיתופי פעולה והגדלת המודעות. כל עולם התוכן של הקהילה הגאה מקבל במה והכרה, כחלק ממדיניות החברה.
בנוסף, ריסקיפייד הייתה מהראשונות לצאת נגד תיקון החוק, כך שיתיר אפליה נגד להט"בים.ות במקרים מסוימים – תיקון פוגעני, שהיה חלק מהמשא ומתן הקואליציוני".

יונתן הדרי, מעצב מוצר בריסקיפייד.

יונתן הדרי, מעצב מוצר בריסקיפייד. צילום: רפאל לוי

האם יש מה לשפר ביחס של ההיי-טק ללהט"בים.ות?
"מבחינת קבלה, אני מרגיש שאנחנו נמצאים במצב טוב, אבל תמיד יש לאן להשתפר. צריך תמיד לבקר את עצמנו ולראות שאנחנו אמנם יוצרים סביבת עבודה מכבדת ונעימה, לתת מענה לבעיות שצצות, להכשיר מנהלות ומנהלים, להוות אוזן קשבת ושכל מקרה יטופל ברגישות וביסודיות.

עולם ההיי-טק צריך לעודד יותר קליטה של חברות וחברי הקהילה בעלי זהויות מגדריות שונות. לדוגמה, גיוס של א.נשים על הקשת הטרנסית באמצעות קמפיינים ממוקדים, הקפדה על צורת פנייה וניסוח יותר ורסטיליים ומאפשרים, וכן שימוש בדימויים ובתמונות שמעידים יותר על גיוון אנושי".

האם ההיי-טק צריך להיות הקטר של המשק גם בתחום הזה?
"ללא ספק. בתקופה רגישה ובעייתית זו בישראל, הענף יכול להוות מקור תמיכה גדול לקהילה. צריך לעודד ארגונים לבנות תאים גאים וליצור שותפות בין התאים הללו, כדי לדאוג יחד לתוכניות טכנולוגיות עבור הקהילה, וכן להמשיך ולתמוך בה במקרה הצורך על ידי תרומות, התנדבויות, ייעוץ ומלחמה בהומופוביה, כמו גם בפגיעה בקבוצות מוחלשות אחרות".

איתן הס, Release manager בהלו הארט

מהי גאווה בעיניך?
"גאווה בעיני היא לחימה על להיות מי שאת.ה בצורה שמשפיעה לטובה על כל החברה שסביבך. היכולת להצהיר שאת.ה שונה בצורה שלא מפרידה אותך והופכת אותך לאחר.ת, אלא בצורה שמרחיבה לא.נשים את נקודת המבט על מה החיים יכולים להיות. לאדם שהיה חייב לחשוב באופן ששונה מהנורמה על המגדר שלו או על נטייתו המינית יש תובנות בתחומים האלה שיכולות גם לשפר את עולמם של אנשים שלא משתייכים לקהילת הלהט"ב. הקיום שלי בתור אדם וחבר של אנשים ששונים ממני חושף אותם לרעיונות האלה".

כיצד החברה שבה אתה עובד פועלת למען גיוון בכלל וקהילת הלהט"ב בפרט?
"הלו הארט מאמינה בגיוון ובהכלה של כל דעה ואדם, כל עוד לא מבטלים את קיומו או דעותיו של אדם אחר. החברה מקדמת גיוס של עובדים אך ורק על סמך יכולותיהם, וללא אפליה על רקע מגדר או נטייה מינית. יש בחברה אחוז גבוה של נשים, בכל רמות הארגון, מה שתורם לגיוון של פרספקטיבות על החיים והעולם ולשיח שהוא יותר שוויוני".

איתן הס, Release manager בהלו הארט.

איתן הס, Release manager בהלו הארט. צילום: פרטי

האם יש מה לשפר ביחס של ההיי-טק ללהט"בים.ות?
"ההיי-טק הוא תחום שידוע בתור ידידותי לאנשי הקהילה, במיוחד לחברי.ות קהילה סיסג׳נדרים (א.נשים שהמגדר שלהם תואם את זה שהוגדר להם בלידתם – י"ה). אבל גם בתוך מקום שעל פניו הוא מקבל יכולות להתקיים אפליה ומיקרו-אגרסיות כלפי קהילת הלהט"ב וכלפי מיעוטים אחרים, גם אם כולם עם כוונות טובות. אלה הדברים שחוויתי, ולרוב השתדלתי להשתמש בהם כהזדמנות ללימוד ולהרחבת אופקים.

ענף ההיי-טק עדיין לא מצליח לחלוטין להתמודד עם א.נשים על הקשת הטרנסית, שזו הקהילה הכי מוחלשת בתוך קהילת הלהט"ב, ובמיוחד עם נשים טרנסיות וא.נשים א-בינאריים. כמו לכל תעשייה אחרת, יש להיי-טק קושי מסוים לקבל לתוכה א.נשים ש-'לא באים טוב בעין', שמערערים על חוקי המגדר. לא.נשים כאלה יהיה קושי לעבור ראיון עבודה או שהם אפילו לא יגישו קורות חיים בגלל הפחד מהיחס שהם עלולים לספוג. בתור גבר טרנס שכביכול כן 'בא טוב בעין', חשוב לי לנסות לפתח את העניין הזה עבור שאר הקהילה שלי.

הדרך לשפר את הדברים האלה היא לתת להם מקום ולדבר עליהם, לעשות סדנאות ולפגוש אנשים מהקהילה בתוך ומחוץ לחברות ההיי-טק. לא להניח שכולם יודעים כבר את הכול, אלא לתת הזדמנות להתפתחות וללימוד בתחומים האלה, ובמקביל לעודד הקשבה ואמפטיה אחד כלפי השני".

האם ההיי-טק צריך להיות הקטר של המשק גם בתחום הזה?
"כן. ל-להיות הקטר של המשק יש משמעות רבה, וזה צריך לבוא לידי ביטוי בפעולה אקטיבית כדי להשפיע לטובה על שאר הסקטורים במדינה. בתור אחת התעשיות החזקות בארץ בכלל, ובתור תעשייה שמתגאה בשילוב אוכלוסיות מוחלשות בפרט, יש להיי-טק אחריות חברתית לפעול בתחומים האלה ולחזק גם במקומות פחות ברורים – בפריפריה, בשילוב אוכלוסיות בסיכון, בתרומות לארגוני להט"ב ולארגוני זכויות אדם אחרים, ועוד. בעיניי, תעשיית ההיי-טק יכולה להרשות לעצמה לא רק 'לפתוח את הדלתות', אלא גם לעזור לא.נשים שונים להגיע אל הדלת".

אפרת זאן גרדוס, מנהלת פיתוח עסקי בישראל באקרוניס

מהי גאווה בעינייך?
"גאווה היא בעייני האופציה להיות מי שאני, בלי שיהיה משהו שיערער את זה. האג'נדה שלי היא תמיד להיות גאה בעצמי, עם או בלי קשר לנטייה המינית שלי".

כיצד החברה שבה את עובדת פועלת למען גיוון בכלל וקהילת הלהט"ב בפרט?
"אקרוניס היא חברה גלובלית, עם מעל 2,000 עובדים ממדינות שונות, תרבויות ושפות שונות – והמגוון הוא כזה שלא נתקלתי בו בשום מקום אחר בתעשייה. התחושה של ההכלה במקום העבודה נוכחת כמעט בכל היבט ביום יום שלי כאן. הקולגות לא נותנים לי, או לכל אחד אחר, הרגשה של שונות".

אפרת זאן גרדוס, מנהלת פיתוח עסקי בישראל באקרוניס.

אפרת זאן גרדוס, מנהלת פיתוח עסקי בישראל באקרוניס. צילום: יח"צ

האם יש מה לשפר ביחס של ההיי-טק ללהט"בים.ות?
"תמיד אפשר לשפר ולדייק, לפעול לטובת הכלל ולטובת קהילת הלהט"ב בפרט. אבל ההיי-טק מצליח לתת מקום ובמה לקהילה, מעצם היותו מוביל תעשייה שלמה".

האם ההיי-טק צריך להיות הקטר של המשק גם בתחום הזה?
"ההיי-טק מוביל בדברים רבים – באירועים, באנשים המוכשרים, במשכורות ובפרויקטים השונים, כולל אלה שנוגעים לחודש הגאווה. לכן, אין ספק שגם בהיבט הזה הוא צריך להוביל, לעודד הכלה ולהוות דוגמה לשאר התעשיות".

גילי וינר, מהנדסת QA בארניקס

מהי גאווה בעינייך?
"היכולת ללכת בראש מורם בכל מקום ולאהוב את עצמי באופן שלם ומלא. אני אוהבת להיות לסבית ואוהבת להיות חלק מהקהילה הגאה בארץ, שמכילה מגוון רב של א.נשים. באחרונה, הגאווה שלי באה לידי ביטוי גם במחאה נגד ההפיכה המשטרית, שבה קהילת הלהט"ב חוברת לקהילות אחרות במאבק על ערכי הליבה שלנו – שוויון, סובלנות, דמוקרטיה ושלום".

כיצד החברה שבה את עובדת פועלת למען גיוון בכלל וקהילת הלהט"ב בפרט?
"המרקם האנושי בארניקס מאוד מגוון – יש אצלנו דתיים וחילונים, צברים ועולים חדשים, ערבים ויהודים, להט"בים וסטרייטים. לקראת חודש הגאווה מתקיימות בארניקס הרצאות שאליהן ניתן להגיע כדי להכיר וללמוד על הקהילה שלנו ואת הסיפורים שלנו, וזה גורר שיחות בין העובדים. אני מאמינה שדרך היכרות וחברות ניתן להתגבר על כל סטיגמה או חשש, לפתוח את הראש ואת הלב".

גילי וינר, מהנדסת QA בארניקס.

גילי וינר, מהנדסת QA בארניקס. צילום: לבנת זעירא

האם יש מה לשפר ביחס של ההיי-טק ללהט"בים.ות?
"כן, למשל יותר להתנדב בארגוני להט"ב למיניהם, בעיקר של בני נוער, שנמצאים בנקודה רגישה וצריכים את התמיכה הזו. כמו כן, יש בהיי-טק קושי לשלב עובדים.ות מעוד זהויות מהקשת הלהט"בית, מלבד הומואים ולסביות. הייתי רוצה לראות יותר טרנסים וטרנסיות משתלבות ומשתלבים בתעשייה".

האם ההיי-טק צריך להיות הקטר של המשק גם בתחום הזה?
"ההיי-טק צריך לפעול על מנת לשלב כוחות עם שאר הגורמים במשק, כמו ההסתדרות ועסקים פרטיים אחרים, כדי להביא למצב שבו אין אפליה נגד להט"בים.ות בשום מקום במשק הישראלי, או כל אפליה שהיא".

דיאנה וקסמן, Account Manager באלטשר

מהי גאווה בעינייך?
"היכולת לחיות איך שאני רוצה בגלוי, בכבוד ומבלי שיהיה דבר או מישהו שיגביל אותי".

כיצד החברה שבה את עובדת פועלת למען גיוון בכלל וקהילת הלהט"ב בפרט?
"אלטשר מציעה סביבה בטוחה ופתוחה להיות מי שאתה, על כל הגוונים שאתה ושתהיה. אין הבדלה מפני שמישהו משתייך לפלח אוכלוסייה מסוים. אם יש לך ערך להביא לצוות ולחברה, זה לא משנה מאיפה הגעת או מה הרקע שלך".

דיאנה וקסמן, Account Manager באלטשר.

דיאנה וקסמן, Account Manager באלטשר. צילום: עצמי

האם יש מה לשפר ביחס של ההיי-טק ללהט"בים.ות?
"ההיי-טק שואף להיות בקדמת הבמה בכל הקשור לפלורליזם ולרבגוניות, אבל לעתים קרובות בוחר להישאר באזורים הבטוחים לו. מאבקים חשובים כמו שילוב נשים טרנסיות במעגל העבודה נשארים מחוץ למאבקים שעולם ההיי-טק לוקח על עצמו. יש מאבקים שבהם אפשר 'להוריד את הרגל מהגז' ולתת מקום למאבקים אחרים".

האם ההיי-טק צריך להיות הקטר של המשק גם בתחום הזה?
"אני לא חושבת שצריך להיות בתחום הזה קטר בכלל. אני מאמינה בשוויון זכויות מלא לכל אחד ואחת, מבלי לייחד אף אדם על סמך פלח האוכלוסייה שאליה הוא משתייך".

לחלק א' של הפרויקט לחצו כאן.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים