האם ההיי-טק צריך להיות הקטר של המשק גם בנושא הלהט"בי?

נועה רז, מפתחת אנדרואיד ב-Plus500

מהי גאווה בעינייך?
"גאווה בעיניי היא פשוט להיות אני על כל רבדיי, בהתאמה למסגרת החברתית שבה אני נמצאת. העובדה שאני יכולה להסתובב עם בת זוגי ובנותיי ללא כל בושה היא לא מובנת מאליה, ומשפחתי היא מקור הגאווה הגדול ביותר שלי".

כיצד החברה שבה את עובדת פועלת למען גיוון בכלל וקהילת הלהט"ב בפרט?
"מגוון העובדות והעובדים אצלנו, ב-Plus500, הוא מאוד רחב, וכולל את שלל המגזרים והמגדרים בחברה. בעיניי, רק בעצם הדבר הזה, החברה פועלת למען גיוון.

בפרט לגבי הלהט"ב, השנה מתקיימת אצלנו הרצאה בנושא משפחות טרנסיות על ידי ארגון ברית הלביאות, שלדעתי תעשה אפקט מאוד משמעותי על כלל עובדי החברה".

האם יש מה לשפר ביחס של ההיי-טק ללהט"בים.ות?
"בחוויה שלי, המצב בהיי-טק באופן כללי חיובי. עם זאת, לצערי, אני לא רואה בו מספיק ייצוג של קהילת הטרנס. יש המון שיתופי פעולה עם עמותות של מיעוטים, והייתי שמחה שגם בנושא הזה עולם ההיי-טק יוביל ויפעל יחד עם העמותות הרלוונטיות למען שילוב קהילה זו".

האם ההיי-טק צריך להיות הקטר של המשק גם בתחום הזה?
"לדעתי זה כבר קורה, ועם זה באה אחריות גדולה. לכן, אני חושבת שהמטרה בכל חברה צריכה להיות פעולה למען שילוב כלל רבדי החברה, ובפרט קהילת הלהט"ב, על כל גווניה.

אני מתנדבת בעמותת חוש"ן, שעוסקת בכל השנה בהעברת הרצאות וסדנאות בבתי ספר, בארגונים ובחברות. בכל שנה בחודש הגאווה אני שמחה לראות את ההזמנות של ההרצאות שלנו על ידי חברות היי-טק".

לילך ריטר, מנהלת קבוצת פיתוח ב-vcita

מהי גאווה בעינייך?
"גאווה בעיניי היא הזכות והיכולת של מיעוטים וקבוצות מהשוליים של החברה ללכת עם ראש מורם במרחב הציבורי, לקבל את הכבוד המגיע להם מהסובבים אותם ולהרגיש מוגנים. להרגיש את החופש להיות בדיוק מה שהם מרגישים ורוצים להיות".

כיצד החברה שבה את עובדת פועלת למען גיוון בכלל וקהילת הלהט"ב בפרט?
"יש משהו מאוד צנוע ויומיומי בדרך שבה vcita מקדמת מגוון. זה משהו שנמצא במסדרונות שלנו ביום יום, כל הזמן, ולכן זה נעשה בצורה כל כך טבעית ולא מתאמצת. זה יוצא דופן ומהווה חלק גדול מהסיבה שבחרתי לבוא לעבוד ב-vcita. יש במסדרונות של החברה גיוון אמיתי. זה לא אומר שלא נעשים מאמצים מודעים כדי לשפר את המגוון – בהחלט כן".

האם יש מה לשפר ביחס של ההיי-טק ללהט"בים.ות?
"בוודאי. תמיד יש. קודם כל, אני חושבת שקהילת הטרנסים.ות עדיין מאוד מודרת מההיי-טק, עדיין יש הרבה בורות ופחד סביבם. מעבר לזה, גם הומואים ולסביות שכבר נראים יותר ויותר במסדרונות ההיי-טק – גם שם עדיין יש לאן להתקדם. אנחנו, ב-vcita, מתכוונים לקיים השנה פעילות במשרדים שתנגיש את הדברים היותר יומיומיים בלהיות לסבית או הומו בישראל, בתל אביב, בהיי-טק. דברים שעל פניו הם ברורים מאליהם, אבל בעצם לא מדוברים מספיק ואנשים מתביישים לשאול. כך צריך לדעתי לעשות גם בחברות היי-טק אחרות, ובכלל".

האם ההיי-טק צריך להיות הקטר של המשק גם בתחום הזה?
"חד משמעית. מבחינתי זו אחריות החזקים להוביל מהלכים לשינוי חברתי ותודעתי בכל תחום. במקרה הזה, על ההיי-טק להוביל שינוי שמטרתו להכיל אוכלוסיות חלשות יותר. ההיי-טק הוא אחד הענפים החזקים ויש לו את הכוח להוביל חברתית לגיוון והכללה של אוכלוסיות שוליים למיניהן, למצב אותן במקום עם יותר הכרה, ולתת להן תעסוקה, נראות וכבוד".

דנה שרון, מנהלת מענקים בדיגיטל ליפט, הזרוע הפילנתרופית של מאנדיי

מהי גאווה בעינייך?
"החופש להיות אני בצורה הכי אמיתית וייחודית. להיות מי שאני זה להתבטא מבלי לפחד מביקורת ושיפוטיות – בלבוש, בדיבור או בהתנהגות. היכולת לנוע בין גבריות לנשיות ולהרגיש מוגנת. גאווה היא להשתחרר מהצורך לעמוד במוסכמות חברתיות ולמצוא את הדרך שמתאימה לך".

כיצד החברה שבה את עובדת פועלת למען גיוון בכלל וקהילת הלהט"ב בפרט?
"יש במאנדיי קהילות עובדים ועובדות להט"ביות – אחת בינלאומית ואחת מקומית, והן פועלות קודם כל כדי לייצר מרחב בטוח לעובדות, ובנוסף על מנת לקדם מטרות עבור הקהילה בארץ ובחו"ל. העובדה שיש סביבה כזו מאפשרת להגביר את תחושת השייכות הכפולה – גם לקהילה בעבודה וגם למאנדיי עצמה. לצד הפעילות הרבה שקהילת העובדים והעובדות מקדמת, יש עדיין מקום לשיפור, חלקו קשור להיררכיה בתוך קהילת הלהט"ב.

לכבוד חודש הגאווה אנחנו מארגנים אירועי העשרה וחינוך, כמו גם אירועים חברתיים בסימן קווירי. מעבר לזה, לאורך כל השנה אנחנו דואגים לקדם יוזמות לטובת הקהילה".

האם יש מה לשפר ביחס של ההיי-טק ללהט"בים.ות?
"מצבה של הקהילה הרבה יותר טוב בהיי-טק מאשר בסקטורים אחרים, וזאת מאחר שההיי-טק מאופיין בסביבת עבודה שמחזיקה בערכים פרוגרסיביים. יחד עם זאת, לא כל חברות הענף עומדות באותה השורה, ולא בכולן יש תמיכה תקציבית וקהילתית בקהילה. בנוסף, גם מתוך קהילת הלהט"ב יש קהילות שמופלות לרעה בצורה יותר חמורה, כמו הקהילה הטרנסית. כדי לדאוג לייצוג הוגן וגיוון של מיעוטים ככלל, חברות צריכות להשקיע מאמצים בגיוס ואחר כך בשימור ובדאגה לסביבת עבודה תומכת. בסופו של יום, לחגוג אירועי גאווה זה נחמד וחשוב, אבל העבודה המשמעותית צריכה לחלחל ליום יום, למאמצי הגיוס, להכשרה של ההנהלה לסובלנות וכדומה".

האם ההיי-טק צריך להיות הקטר של המשק גם בתחום הזה?
"האחריות לקדם ולדאוג לזכויות אדם ולזכויות מיעוטים, ובהם להט"בים.ות, מוטלת על המדינה. במצב שבו המדינה לא עומדת במחויבות שלה ואף מקדמת מדיניות שפוגעת בלהט"בים.ות, כמו בימינו, יש חשיבות גדולה מאוד לכך שסקטורים נוספים, ובהם ההיי-טק, יפעלו בכלים שיש ברשותם כדי לשפר את זכויות הקהילה. ההיי-טק הראה בשנים האחרונות שכשהוא מתגייס לקידום מטרות חברתיות – הוא משיג תוצאות. אולם, אי אפשר להישען על ההיי-טק לבדו, ואין בכך כדי להוריד מהאחריות של המדינה לכל אזרחיה".

ליאור שרעבי, מפתח בכיר בפירמיד אנליטיקס

מהי גאווה בעיניך?
"גאווה בעיניי היא היכולת להיות נוכח בכל מרחב, להיות גאה במי שאתה ואיך שאתה, ללא חשש, ולהקרין את זה החוצה ללא בושה. גאווה בעיניי היא אהבה לאנושיות ולמגוון שבנו, ואהבה וקבלה לשונות של האחר".

כיצד החברה שבה אתה עובד פועלת למען גיוון בכלל וקהילת הלהט"ב בפרט?
"בחודש הגאווה, פירמיד אנליטיקס מביאה כיבוד, עוצרת את העבודה לכמה שעות ומציינת את אירוע הגאווה".

האם יש מה לשפר ביחס של ההיי-טק ללהט"בים.ות?
"בשנים האחרונות חל שינוי לטובה ביחס לקהילת הלהט"ב באקו-סיסטם. אולם, יחד עם זאת, חשוב שהחברות בענף יציבו גבולות חד משמעיים ויביעו עמדות ברורות יותר בכל הנוגע להתבטאויות שאינן במקומן נגד הקהילה, שלצערי עדיין נשמעות מדי פעם בפעם".

האם ההיי-טק צריך להיות הקטר של המשק גם בתחום הזה?
"אני לא מרגיש שמישהו 'צריך' להיות משהו. אבל במחשבה שנייה, האקו-סיסטם ההיי-טקיסטי הישראלי מכיל בתוכו נציגות של כל האוכלוסיות בארץ, כולל להט"בים.ות. אז אם אני צריך לבחור, אני בוחר את ענף ההיי-טק, שיש לו משאבים כלכלים וחברתיים שאין לענפים אחרים. אם הוא יבחר להיות הקטר של המשק גם בתחום זה, בסוף זה ישפיע לטובה גם עליו".

עידן תוהמי, סמנכ"ל שיווק בקלאודזון

מהי גאווה בעיניך?
"גאווה בעיניי היא להיות שלם עם עצמך. זה לא חייב להיות קשור למיניות, גזע, מין או אמונה, אלא לחיות את החיים שלך בפתיחות מוחלטת, ללא בושה או חשש מאלימות פיזית או מילולית. גאווה היא קבלת השונה, בין אם זה מתבטא בצורת לבוש, צורת דיבור או בחירת פרטנר.

גאווה צריכה להיות מגובה על ידי זכויות יסוד שמכילות את קהילת ה-+LGBTIQA, שמאפשרות לבניה ולבנותיה להינשא ולהקים משפחה על פי חוק. אין כל סיבה בעולם שלא.נשים מהקהילה הגאה לא תהיה הזכות לבחור למי להינשא, להביא ילדים במסגרת פונדקאות, לאמץ ילדים ולצעוד ברחוב בגאווה עם המשפחה".

כיצד החברה שבה אתה עובד פועלת למען גיוון בכלל וקהילת הלהט"ב בפרט?
"קלאודזון פועלת למען גיוון והכללה, ובפרט כלפי קהילת הלהט"ב, כאשר מדי שנה נערכות בחברה פעילויות תומכות שוויון, שמתחברות למהות האמיתית של חודש הגאווה. בשנה שעברה חגגה החברה את חודש הגאווה עם שורת אירועים, בהם הרצאה של אסף אשכנזי, אב גאה, שבה הוא סיפר על המסע להורות גאה ועל תהליך הפונדקאות שעבר עם בן זוגו, לרבות פעילותו לקידום האג'נדה של שוויון זכויות לקהילה הגאה, בדגש על זוגיות והורות גאות. בנוסף, עדי הייניש, מנכ"ל קלאודזון, שמשתייך לקהילה הגאה, שיתף את העובדים בחוויותיו מהמסע האישי שלו להורות. כמו כן, כמדי שנה, גם השנה, לאורך כל חודש יוני מוחלף לוגו החברה ללוגו בצבעי הקשת".

האם יש מה לשפר ביחס של ההיי-טק ללהט"בים.ות?
"תמיד יש מה לשפר, אבל במקרה הזה צריך להסתכל פרטנית על כל חברה וחברה. אהיה שמח בתור התחלה אם כל חברה במדינת ישראל, היי-טק או לא, לא תיקח את נושא המיניות כמדד כניסה לתפקיד. שבעלי עסק פשוט יהיו שיווניים. אין צורך שיתלו דגל גאווה מחוץ למשרד".

האם ההיי-טק צריך להיות הקטר של המשק גם בתחום הזה?
"ההיי-טק מסמל קדמה, וקשה לי להפריד בין קדמה טכנולוגית לקדמה חברתית. אם היינו מייצרים גרף זמן עם ציר של קדמה טכנולוגית וציר של קדמה חברתית וקבלת השונה, אני מאמין שהיינו רואים תוצאות מאוד דומות לאורך הזמן. אני לא יודע אם ההיי-טק אמור להיות הקטר של המשק, אבל ללא ספק חלה על בכירי הענף אחריות מסוימת להוביל את העדר. יש לא מעט דעות וגופים שמנסים לעצור קדמה, כאשר לרוב זה מגיע ממקום של חשיבה מיושנת, בורות או פחד. הקדמה הטכנולוגית וזו החברתית קשורות לאותה מרכבה, ומהסיבה הזאת, למשפיעי דעה בכל תחום של קדמה יש מחויבות להדגים נאורות ולנסות להשפיע לחיוב על תחומי קדמה אחרים".

אודראה תורג'מן, נציגת פיתוח עסקי באינקרדיבילד

מהי גאווה בעינייך?
"גאווה בעיניי זה קודם כל להיות גאה במי שאתה, להרגיש בטוח ושלם במי שאתה ולדעת לקבל את האחר. כמו כן, גאווה בעיניי היא שוויון מלא וחגיגה אחת גדולה".

כיצד החברה שבה את עובדת פועלת למען גיוון בכלל וקהילת הלהט"ב בפרט?
"אינקרדיבילד דואגת שהעובדים שלה ירגישו שהם נראים ונשמעים, ולא רק כשמדובר בעניינים מקצועיים, אלא גם ברמה האישית. סביב חודש הגאווה, לדוגמה, יזמו בחברה פאנל של מגוון עובדים מהקהילה, שבו לכל אחד.ת תינתן האפשרות להביא את סיפורו.ה, להשמיע את קולו.ה ולשתף בדעותיו.ה מול כל עובדי החברה. כמו כן, תחושת הביטחון והקבלה באים אצלנו לידי ביטוי במהלך היום יום – החל מיצירת מרחבים בטוחים ומסבירי פנים, עבור בגישה ובקבלה המלאות של החברים מסביב ושל הארגון עצמו וכלה בכך שאני לרגע לא מרגישה לרגע חריגה או שונה בשל נטיותיי המיניות".

האם יש מה לשפר ביחס של ההיי-טק ללהט"בים.ות
"כן, אך לא רק בגישה של ההיי-טק, אלא בכללי, של החברה כולה. עדיין, החברה נוטה להכליל ולייחס לגבר ולאישה את הזהויות והנטיות המיניות המסורתיות. זה מתחיל בעצם הפנייה כששואלים גבר – 'האם יש לך חברה?', ואישה – 'איך קוראים לחבר שלך?'. הייתי שמחה אם היו משנים את אופן הפניה ופשוט שואלים – 'האם את.ה בזוגיות?'. זה מוריד את הלחץ והמבוכה ומאפשר הרבה יותר פתיחות".

האם ההיי -טק צריך להיות הקטר של המשק גם בתחום הזה?
"בהחלט כן. תעשיית ההיי-טק מורכבת מהרבה מאוד עובדים, והיא מתפתחת וצומחת עוד ועוד, וכך גם מגוון הא.נשים המועסקים בה. כתעשייה שמובילה את המשק בכל כך הרבה היבטים, מובן וברור שגם בתחום הזה היא אמורה לקחת את המושכות, להוביל ולשמש דוגמה לתעשיות נוספות במשק. כחלק מזה, כל חברת היי-טק חייבת לקחת על עצמה את העלאת המודעות לנושא לא רק במהלך חודש הגאווה, אלא לאורך השנה – החל מתהליך קליטת העובד.ת ועד ליצירת סביבה בטוחה ומאפשרת. אני מאמינה שפתיחות, קבלת האחר, שוויון הזדמנויות ובעיקר עידוד של שיח מכבד בשגרה הם תנאים הכרחיים להצלחה של חברה לטווח הארוך".

דניאל תורג'מן, מפתח Full stack בארטליסט

מהי גאווה בעיניך?
"גאווה היא בעיניי היכולת להיות מי שאתה ואיך שאתה, מבלי לחשוש מזה".

כיצד החברה שבה אתה עובד פועלת למען גיוון בכלל וקהילת הלהט"ב בפרט?
"יש בארטליסט מגוון אנושי רחב מאוד, וכל אחד ואחת יכול.ה לבטא את עצמו.ם איך שהוא.היא רוצה ורואה לנכון, מבלי לחשוש. הא.נשים בחברה פתוחים ומקבלים כל אחד ואחת ללא כל הבדל, ואני מרגיש פתוח וחופשי איתם.

בנוסף לזה, במסגרת המוצר של החברה, יש במה ליוצרות ויוצרים מהקהילה הגאה, ולתכנים רלוונטיים. לדוגמה, בקטלוג ה-Footage יש קטעי וידיאו של חתונה גאה, משפחות גאות, טרנסים.ות וקווירים.ות.

מגוון התכנים במוצר ומגוון האנשים שעובדים בחברה הם אלה שמובילים להכלה, הבנה וקבלת האחר".

האם יש מה לשפר ביחס של ההיי-טק ללהט"בים.ות?
"אני מאמין שתמיד יש מה לשפר ולאן להשתפר, בכל דבר בחיים. לגבי יחס ההיי-טק לקהילה הלהטב"קית – ניכר שיש פתיחות וקבלה של להטב"קים בהמון חברות במשק. יחד עם זאת, קהילת הלהטב"ק מורכבת מכמה קבוצות בעלות מאפיינים שונים, ולא כולן מצליחות להתקבל בחברה באותה מידת הכללה, פתיחות ושוויון. הייתי שמח לראות, למשל, יותר טרנסים.ות משתלבים.ות בחברות הייטק בארץ".

האם ההיי-טק צריך להיות הקטר של המשק גם בתחום הזה?
"להיי-טק הישראלי יש השפעה גדולה על המדינה, לא רק ברמה הכלכלית אלא גם ברמות החברתית והתרבותית. אנחנו עדים כיצד חברות שונות במשק בוחרות לאמץ החלטות שענף ההיי-טק קיבל ב-2018, דוגמת מימון פונדקאות. לכן, ברגע שהענף הזה מפגין קבלה, הכלה ותמיכה בקהילת הלהטב"ק – החשיבה הזו מחלחלת לשאר המשק ומסייעת בקבלת האחר, לא משנה באיזה תחום ו/או סוג חברה אתם.ן עובדים.ות".

עמית אליהו, מהנדס תמיכת מוצר גלובלי באפלייד מטיריאלס

מהי גאווה בעיניך?
"גאווה עבורי היא היכולת שלי להיות אני, בצורה האותנטית ביותר שלי, בכל מקום ובכל סיטואציה, בלי שזה ימנע ממני משהו או יעצור אותי. גאווה עבורי היא גם שוויון זכויות מלא, או כרגע לפחות – השאיפה לשם. וכמובן, המגוון האנושי – חברי הקהילה נמצאים בכל מקום, אבל עדיין, זה לא תמיד נראה או מורגש, וזה צריך להשתנות".

כיצד החברה שבה אתה עובד פועלת למען גיוון בכלל וקהילת הלהט"ב בפרט?
"אני יחסית חדש בשוק העבודה ובהיי-טק, אבל היה לי ברור מהרגע הראשון שהגעתי לאפלייד מטיריאלס שיהיה לי טוב ונעים לעבוד כאן. כבר כשהגעתי לראיון במשרדים בתור סטודנט ראיתי דגלי גאווה מבצבצים מכמה קוביות. זה עשוי להיתפס בתור משהו זניח או שולי, אבל כבר אז הבנתי שאנשים מרגישים כאן בנוח להיות עצמם ולהיות גאים במי שהם".

האם יש מה לשפר ביחס של ההיי-טק ללהט"בים.ות?
"המצב של להט"בים בהיי-טק הוא מהטובים בשוק העבודה, זה לא חדש. אני חושב שהרבה מזה קשור לאנשים ולנשים שמובילים את התעשיה – אנשים צעירים, איכותיים ועם ראש פתוח. לא נתקלתי מעולם ביחס מבזה, השפלה או אפליה, אבל כן יצא לי להיות בסיטואציות שבהן א.נשים הפגינו חוסר ידע או בורות בכל מיני תחומים שקשורים לקהילה, ויש כאלה שעשויים לתפוס את זה כפוגע. צריך לעודד שיח מכבד, ללמוד על הקהילה, לשמוע סיפורים והכי חשוב – להכיר אנשים. ככה שוברים את החומות והסטיגמות".

האם ההיי-טק צריך להיות הקטר של המשק גם בתחום הזה?
"חשוב מאוד שההיי-טק ימשיך להיות הקטר של המשק בתחום הזה. ראינו בחודשים האחרונים את הכוח שיש לסקטור הזה בהשפעה על השיח הציבורי, ולכן התמיכה הבלתי מתפשרת של התעשיה בקבלת להט"ב מהווה בהחלט נתח נכבד מהנעת השוויון קדימה. ההיי-טק מייצג את ישראל העתידית, המתקדמת, המכילה והנאורה, ולשם אנחנו, כחברה, צריכים לצעוד".

נעה הופנר, מנהלת הצלחת לקוח בסיילספורס

מהי גאווה בעינייך?
"גאווה בעיניי היא להרגיש חלק מקהילה אחת של להט"בים.ות שנלחמו ועדיין נלחמים על הזכויות שלהם.ן בכל מקום ובכל זמן – התחושה שאנחנו חולקים חוויות ומאבקים שייחודיים לנו. להסתכל על הדור הצעיר ולראות את ההתקדמות לעבר שוויון ולקוות עבורם שנמשיך לצעוד בדרך הזאת".

כיצד החברה שבה את עובדת פועלת למען גיוון בכלל וקהילת הלהט"ב בפרט?
"בסיילספורס יש קבוצות שוויון של עובדים.ות, שתפקידן לקדם שיח ופעילויות למען קבוצות מיעוט, בהן אאוטפורס, שמקדמת שיח והתנדבויות הקשורות בקהילת הלהט"ב. הפעילויות מתקיימות לאורך כל השנה ולא מתמקדות רק סביב חודש הגאווה.

כמו כן, החברה פועלת על פי חמישה ערכים שמובילים אותה: אמון, הצלחת לקוח, חדשנות, שוויון וקיימות. ערך השוויון מתבטא בין השאר בשוויון הזדמנויות בתעסוקה, הקפדה על שיח מכבד וראוי ומתן זכויות שוות לכל העובדים.ות והמשפחות שלהם.ן".

האם יש מה לשפר ביחס של ההיי-טק ללהט"בים.ות?
"בהחלט. אי אפשר להסתכל על קהילת הלהט"ב כמקשה אחת, אלא צריך להסתכל על הצרכים הייחודיים של כל תת קהילה שמרכיבה אותה. בעוד שברוב המקומות, הומואים ולסביות מתקבלים בצורה טובה, עדיין יש תת ייצוג לקבוצות של הבי והטרנס*. קבלה לעבודה היא לא קריטריון מספיק, חשוב לבדוק גם מה הן אפשרויות הקידום של קבוצות אלה, במיוחד עבור להט"בים שסובלים מאפליה כפולה, כגון אתיופים וערבים".

האם ההיי-טק צריך להיות הקטר של המשק גם בתחום הזה?
"ההיי-טק הוא מקום שאליו מתנקזים הון כלכלי, אנושי ויצירתי, וככזה, יש כאן אפשרות לקדם אוכלוסיות מודרות. לכן, הוא אכן צריך להוביל את התחום ולהוות דוגמה לגיוון במקומות תעסוקה. הייתי רוצה לראות את החברות החזקות בתעשייה משתמשות בכוח ובהון שלהן כדי להוות דוגמה לגיוון בתעסוקה ולהכללה של קבוצות אוכלוסייה שונות".

לחלק א' לחצו כאן.

לחלק ב' לחצו כאן.

לחלק ג' לחצו כאן.

לחלק ד' לחצו כאן.