פרויקט הגאווה של אנשים ומחשבים – חלק ו' ואחרון

עומרי הנדרסון מאיו, מנהל פרויקטים ב-cnvrg.io

מהי גאווה בעיניך?
"עבורי, גאווה היא לא רק להיות עצמי, אלא גם להבין את הקהילה והתרבות שלי. זה נכון שאנשים גאים דומים לכל אדם אחר, אבל הקהילה הגאה היא ייחודית ושונה, בדיוק כמו כל מגזר אחר. פשוט התעלמו מאיתנו או התייחסו אלינו בצורה שלילית הרבה זמן, ובגלל אפליה, קשה לנו יותר להתכנס כדי לדרוש את זכויותינו".

כיצד החברה שבה אתה עובד פועלת למען גיוון בכלל וקהילת הלהט"ב בפרט?
"יש ב-cnvrg.io הרבה יוזמות נהדרות על גאווה, בכל החברה. אנחנו מייצרים תיקים, חולצות, מדבקות וכדומה, אבל בעיקר מייצרים מודעות לחודש הגאווה. אנחנו עורכים במהלכו חגיגות ודיונים. בשנה שעברה הבאנו להרצאה אימא של אישה טרנסית והיא הותירה רושם חזק. זה מאוד חיובי עבורי, כאדם וכבעל הזהות שלי, להיות חלק מחברה שמסתכלת עליי לא כעל אדם מוזר או חריג, אלא כעל עובד שלם, שראוי לחגוג את תרבותו".

עומרי הנדרסון מאיו, מנהל פרויקטים ב-cnvrg.io. צילום: יח"צ

האם יש מה לשפר ביחס של ההיי-טק ללהט"בים.ות?
"כמו בכל תעשייה, תמיד יש מה לשפר. אבל חברות היי-טק רבות מצליחות עם היחס החיובי שלהן ללהט"בים. זה קורה מכיוון שלהיי-טק בכלל יש גישה חיובית לעובדים. חברות הטכנולוגיה חושבות על האנשים שלהן, וסביר יותר שענף זה יקבל בברכה רעיונות שונים ותרבויות שונות. במשך רוב הקריירה שלי לא עבדתי בהיי-טק, וכמי שיש לו הן מבט מבפנים והן נקודת ראייה מבחוץ אני יכול לומר שתעשיית ההיי-טק מקבלת אנשים שונים בברכה, ולקוות שהיא לא תלך אחורה, אלא רק תמשיך להתקדם".

האם ההיי-טק צריך להיות הקטר של המשק גם בתחום הזה?
"ההיי-טק הוא המנוע של הכלכלה, אבל יועיל לאנשים מן המניין, לקהילה הגאה ולעובדים להט"בים בכל חלקי המשק אם ענפי הכלכלה האחרים יתמכו בעובדים הלהט"בים שלהם כמו שההיי-טק עושה. זה גורם לאנשים להרגיש מחוברים ורצויים, ולעשות את העבודה שלהם הכי טוב, משום שהם יכולים להיות הכי עצמם בעבודה. כל הלהט"בים בארץ – מהצפון ועד אילת, מתל אביב וגם לירושלים, שבה אני גר – ראויים להתגאות בעבודה".

טל ליאור, מהנדס מערכות בחטיבת מעגלים מודפסים ב-KLA ומוביל PRISM, קבוצת העובדים הלהט"בים של החברה

מהי גאווה בעיניך?
"בעיניי, גאווה היא היכולת להיות מי שאתה בכל מקום ובכל רובד בחיים, ובהקשר של פרויקט זה, גם במקום העבודה. השאיפה שלי ושל קבוצת הלהט"ב ב-KLA היא לספק בתוך הארגון מודלים לחיקוי לעובדים להט"בים, ובאמצעות זה לייצר חשיפה ולתת לגיטימציה לזהות להט"בית במקום העבודה. גאווה בעיניי היא גם היכולת של הארגון לאפשר לכל העובדים להרגיש בנוח, זה עם זה".

כיצד החברה שבה אתה עובד פועלת למען גיוון בכלל וקהילת הלהט"ב בפרט?
"KLA מאפשרת לנו לפעול בתוך הארגון כקבוצת להט"ב, כחלק ממגוון הקבוצות שקיימות בה. בקבוצה חברים גם עובדים שלא נמנים על קהילת הלהט"ב, אך חשים שותפות גורל ומשמשים כבעלי ברית שלנו, והם שותפים מלאים בכל הדיונים והאירועים. הקבוצה שלנו נוסדה בתחילת 2022 כקבוצה גלובלית, ואנחנו נפגשים פעם בשבועיים ברמה הגלובלית ופעם בשבוע במסגרת המקומית. לקראת חודש הגאווה, נפגשנו לעתים תכופות יותר. בין האירועים שארגנו לחודש הגאווה: מפגש זום עם פרופ' איימי בריינר, חוקרת היסטוריה להט"בית מאוניברסיטת מישיגן, פגישות עם שופטת הכדורגל ספיר ברמן בשני האתרים שלנו בארץ – במגדל העמק וביבנה, האפי האואר ועוד כמה אירועים מקומיים באתרים של החברה ברחבי העולם".

טל ליאור, מהנדס מערכות בחטיבת מעגלים מודפסים ב-KLA ומוביל PRISM, קבוצת העובדים הלהט"בים של החברה. צילום: יח"צ

האם יש מה לשפר ביחס של ההיי-טק ללהט"בים.ות?
"בקהילת ההיי-טק בישראל מתחילים לראות דמויות מפתח להט"ביות שמדברות גם על הזהות הלהט"בית שלהן. חברות ההיי-טק, באופן טבעי, הן יותר ליברליות מחברות ממגזרים אחרים. אולם, עדיין יש מה לשפר, והמגזר שהכי חשוב לטפל בקבלתו הוא זה של הטרנסג'נדרים והא-בינאריים, שעדיין נתקלים בדעות קדומות במקומות העבודה, כולל בהיי-טק. מסקר שערך בשנה שעברה ארגון LGBTech, שעוסק בלהט"בים.ות בשוק התעסוקה ובמקומות העבודה, עלה כי 61% מעובדים הלהט"בים, בכלל החברות במשק, יחשבו פעמיים לגבי יציאה מהארון במקום העבודה, ובאופן מפתיע, בקרב צעירים עד גיל 24, הנתון אף היה גבוה יותר והגיע ל-78%".

האם ההיי-טק צריך להיות הקטר של המשק גם בתחום הזה?
"לחלוטין כן. בעיניי, תעשיית ההיי-טק צריכה לשמש כסוג של מגדלור, בהרבה נושאים ובוודאי גם בנושא הפתיחות והקבלה של קהילת הלהט"ב".

ספיר סיקלאי, מנהלת האופרציה של תוכנית המשקיעים הפופולריים של איטורו

מהי גאווה בעינייך?
"להיות שלמה ומלאה בכל מקום שבו אני נוכחת, בלי חשש. כמו כן, היכולת ללכת יד ביד עם בת הזוג שלי בלי שתתפתח שיחה שתתייחס לכך כאל משהו 'שונה', 'חריג', 'מיוחד'.

גאווה היא להיות אמיתי עם עצמך, לא כי אתה צריך לתת דין וחשבון לאחרים, אלא כי זה הדבר הכי נכון, טוב ונעים שיכול להיות לכך, כמו לכל אדם באשר הוא, ללא קשר למקום העבודה שלו, איפה הוא נולד, נטייתו המינית או שם משפחתו.

אמשיך להיות גאה בספיר, מעמק יזרעאל, ממשפחת סיקלאי, שעובדת באיטורו ואוהבת אישה, כי זו אני".

כיצד החברה שבה את עובדת פועלת למען גיוון בכלל וקהילת הלהט"ב בפרט?
"איטורו היא חברה מכילה, מגוונת, שדוגלת בשוויוניות, פתיחות וסובלנות לכל אדם באשר הוא ומבינה ששוני בין אנשים הוא דבר חיובי ומעשיר. אפשר להרגיש זאת בגיוון האנושי במחלקות השונות של החברה".

ספיר סיקלאי, מנהלת האופרציה של תוכנית המשקיע.ים הפופולריים של איטורו צילום: באדיבות המצולמת

האם יש מה לשפר ביחס של ההיי-טק ללהט"בים.ות?
"אני לא חושבת שצריך להתייחס לקהילה זו או אחרת בצורה שמייחדת או הופכת אותה לשונה משאר העובדים.ות. הטייטל ש-'מודבק' לנו, כלהט"בים.ות, לא מפריע לנו ואיננו מקדם או מחליש אותנו, הוא פשוט עוד איכות שקיבלנו כתוסף לדרך. יש מבין העובדים והעובדות מהקהילה הלהט"בית כל כך הרבה אנשים מקצועיים, איכותיים, משכילים ומובילים, שמאיישים עמדות מפתח הודות לעבודה קשה, כישרון ויכולות.

רוב חברות ההיי-טק יודעות היטב איך לשלב את הלהט"בים.ות כחלק בלתי נפרד מכוח האדם שלהן. השאלה הנכונה בעיניי היא: היכן אפשר לשפר את היחס של שוק העבודה ללהט"בים.ות? התשובה לכך היא: במוסדות ממשלתיים, בתאגידים מובילים, בחברות שמייצרות מוצרים מוכרים, במשרדי עורכי דין, ובכל מקום שנמצא בפרונט ונותן בית לאלפי עובדים".

האם ההיי-טק צריך להיות הקטר של המשק גם בתחום הזה?
"מתוקף היכולת של הקהילה הלהט"בית לבלוט מקצועית באותן חברות, טבעי שאותם חברי קהילה יובילו וידחפו את הנושא הכל כך חשוב, בעיקר בימים אלה, אל קידמת הבמה והשיח. צריך לצפות זאת לא רק מחברות ההיי-טק, אלא מכל חברה מובילה שמונה אלפי עובדים – האחריות להוביל את הנושא חלה על כל מעסיק באותה המידה".

דניאל זקרי דויטש, ראש תחום קרייאטיביות בנטורל אינטליג'נס

מהי גאווה בעיניך?
"גאווה בעיניי היא להיות מי שאתה בכל רגע וזמן נתונים".

כיצד החברה שבה אתה עובד פועלת למען גיוון בכלל וקהילת הלהט"ב בפרט?
"נטורל אינטליג'נס פועלת רבות למען הגיוון בכל הקשור בקהילת הלהט"ב. יש לנו נציגים מהקהילה בכל הדרגות, כולל בהנהלה הבכירה ביותר. ישנה תמיכה בקהילה בדמות קבוצות שיח, מענק פונדקאות, מתן אפשרות לצאת ולמחות כשצריך, מגוון פעילויות וסדנאות להעלאת המודעות, אימוץ עמותות מהקהילה – כולל עמותת מעברים למען הקהילה הטרנסית, שהחברה נותנת לה מעטפת שלמה של תמיכה, ועוד".

דניאל זקרי דויטש, ראש תחום קרייאטיביות בנטורל אינטליג'נס. צילום: הדר כוכבי

האם יש מה לשפר ביחס של ההיי-טק ללהט"בים.ות?
"יש לחברות ההיי-טק, המקומיות והרב לאומיות, הרבה כוח ויכולת להניע שינוי אמיתי של גיוון והכלה גם מעבר לתעשייה. אני מאמין שיש לנו עוד דרך, אבל משנה לשנה, יותר ויותר חברות מצטרפות למאמץ המשותף. אנחנו נמצאים בשלב קריטי, שבו הן צריכות להדהד את הנושא לאורך כל השנה, ולא רק בחגיגות הגאווה".

האם ההיי-טק צריך להיות הקטר של המשק גם בתחום הזה?
"לחלוטין כן! ההיי-טק מסמל קידמה, פתיחות מחשבתית ורצון להיות תמיד חלוצים, בכל תחום אפשרי. אלה הם בדיוק הערכים שיכולים לקדם קהילות מוחלשות או בעלות ייצוג חסר במרחב הציבורי. לכן, בתור עובד היי-טק, אני חושב שזו שליחות אמיתית לרתום את התעשייה המופלאה הזו להיות הקטר של נורמליזציה וייצוג הולם של קהילת הלהט"ב".

לחלק א' לחצו כאן.

לחלק ב' לחצו כאן.

לחלק ג' לחצו כאן.

לחלק ד' לחצו כאן.

לחלק ה' לחצו כאן.