כיצד אפשר למנוע הוצאה מהארון ברשת?

אחד החששות של לא מעט להט"בים שנמצאים בארון הוא שיהיו מי שיגלו את סודם ויוציאו אותם ממנו, לפני שהם מרגישים מוכנים לעשות זאת בעצמם. רשת האינטרנט הפכה, במיוחד בשנים האחרונות, לכר פורה של מעשי בריונות ואלימות, שאאוטינג (הוצאה מהארון) הוא אחד מהם.

יש לומר שעל פי עדויות ומחקרים רבים, יציאה מהארון תורמת לרווחתם של הרבה (מאוד) מהלהט"בים שעושים זאת, ושהחיים בארון הם פעמים רבות בעלי השלכות נפשיות, שלא לומר סבל. אלא שהוצאה ממנו לפני שהאדם מקבל את עצמו ומוכן לכך עלולה לגרום לו נזקים ולהשפיע על המשך חייו. כך, למשל, ועידת הבישופים הקתוליים הביאה ב-2021 להתפטרותו של אחד הבכירים בה, מונסיניור ג'פרי בוריל, לאחר שניוזלטר קתולי השתמש בנתונים מהסמארטפון שלו ופרסם כי הוא מחפש גברים באפליקציית ההיכרויות הגאה הפופולרית גריינדר ומבקר בברים לגייז. במקרה נוסף, מ-2010, סטודנט באוניברסיטת ניו ג'רזי התאבד לאחר שעמית שלו ללימודים פרסם בפייסבוק סרטון וידיאו שבו הוא נראה מקיים יחסי מין עם גבר. המילים האחרונות של אותו סטודנט, שנכתבו בפוסט בפייסבוק, היו: "קופץ מגשר ג'ורג' וושינגטון. מצטער". החברה התחייבה בעקבות כך לשתף פעולה עם ארגונים גאים על מנת לשפר את השמירה על הפרטיות של להט"בים בפלטפורמה שלה.

כדי לנסות ולמנוע ככל הניתן מקרים נוספים של אאוטינג ברשת בישראל, איגוד האינטרנט פרסם באחרונה, לרגל חודש הגאווה, מדריך שמפרט כיצד להט"בים שנמצאים בארון ועדיין לא מוכנים לצאת ממנו יכולים לשמור על פרטיותם ברשת. המדריך כולל גם מידע מה הם יכולים לעשות כדי להתמודד עם אאוטינג שכזה ועם פגיעות נוספות שהם עלולים לחוות במרחב המקוון.

בין ההמלצות: הוספת שכבת אבטחה לחשבון של המשתמש בגריינדר, שתמנע חיטוט בפרטים ובמיקומים המדויקים שלו; בדיקת הגדרות פרטיות באפליקציות השונות; ומשנה זהירות מלחיצה על פרסומות מפוקפקות, בעיקר סביב חודש הגאווה, כולל כשהן מגיעות במייל או ב-SMS ועלולות להסתבר כהודעות פישינג.

למדריך המלא, כולל פירוט המוקדים השונים שאליהם ניתן לפנות במקרה של פגיעה, לחצו כאן.