כמה ערבים באמת מועסקים בהיי-טק?

השבוע עלה נושא הגדלת שילובם.ן של בני ובנות החברה הערבית במקצועות ההיי-טק בשלוש הזדמנויות שונות: ביום ב' נערך בג'לג'וליה הכנס השנתי של ארגון צופן, שכלל ברכה מצולמת ששלח נשיא המדינה, יצחק הרצוג; ביום ג' התקיים דיון בוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, שעסק בנושא; וביום ד' הוא עלה בכנס השנתי של מכון אהרן באוניברסיטת רייכמן. בכל האירועים הללו עבר המסר שיש שיפור מסוים בהיקף השילוב של הצעירים הערבים בהיי-טק, אבל עדיין, הפערים גדולים, והתוכניות הקיימות לא נותנות מענה לצרכים הקיימים.

אחד המאפיינים את הדיון בנושא שילוב ערבים וערביות בהיי-טק הוא השוני במספרים. הנתון הרשמי הוא שרק 2% מכלל כוח העבודה מהאוכלוסייה הערבית משולב בענף. אלא שיש עוד נתונים, של גופים אחרים. עובדה זו הביאה את הנס שקור, יזם טכנולוגי וחברתי, לפרסם פוסט בעמוד הפייסבוק שלו, שבו הוא ביקש לעשות סדר בנתונים וכתב: "שלא יבלבלו לכם את המוח". שקור ביסס את הפוסט על נתונים של הוועדה הממשלתית לנושא ההון האנושי בהיי-טק, שבראשה עומד דדי פרלמוטר, ושל מכון אהרן.

לפי המכון, ב-2022 הועסקו בהיי-טק הישראלי 378,600 איש ואישה, מתוך פוטנציאל של 601,300 בעלי.ות מיומנויות היי-טק בגילאי 25-64. לפי ועדת פרלמוטר, מספר בעלי.ות המיומנויות עומד על 542 אלף. מספר המועסקים.ות הערבים.ות בהיי-טק עמד אשתקד על 18,450 – מהם 14,754 גברים, שהם 4.9% מכלל המועסקים והמועסקות בענף, ו-3,696 נשים, שהן 2.1%.

הוא ציין כי אם ניקח בחשבון שבשנה האחרונה הצטרפו 3,000 מועסקים.ות ערבים.ות להיי-טק הישראלי, המשמעות היא שבענף עובדים.ות כיום קצת יותר מ-20 אלף ערבים וערביות – כ-11% מענף ה-ICT, הרבה מתחת לחלקה של החברה הערבית באוכלוסייה הכללית, שעומד על 21%. בנוסף, שקור כתב שמרבית הערבים המועסקים בהיי-טק בישראל עובדים בחברות רב לאומיות או בחברות תעשייה גדולות, ויש מיעוט של ערבים שעובדים בהיי-טק אבל במקצועות לא טכנולוגיים, כגון שיווק.

נראה שלחברה הערבית נדרשים פתרונות הרבה יותר רחבים, ולפחות על פני השטח, לא נראה שקיימת מדיניות רחבה לטיפול בשילוב ערבים בהיי-טק

מדברים גבוהה גבוהה – אבל מה עם פתרונות?

לדברי שקור, רבים מדברים על חשיבות השילוב של החברה הערבית בהיי-טק, אבל בפועל, אין פתרונות רב מערכתיים, ואלה שישנם הם נקודתיים. יש לשאול האם הפתרונות האלה באמת נועדו למצות את פוטנציאל בעלי התארים האקדמיים בהיי-טק? שקור מעלה שאלות חשובות נוספות: האם הפתרונות שקיימים כיום מאפשרים שילוב של אקדמאים ערבים מתחומי דעת אחרים בהיי-טק? וגם שאלות לגבי הסבות מקצועיות לבני ובנות החברה הערבית, כמו שמוצעות בחברה היהודית.

התשובות לשאלות אלה לא מעודדות. הדיון בשילוב ערבים בהיי-טק הוא חלק מדיון כללי, חברתי בעיקרו, שמבקש לפתוח את השורות של הענף, כדי לצמצם את המחסור הכרוני בכוח אדם שקיים בו ולסייע בצמצום הפערים הכלכליים והחברתיים. אבל, נראה שלחברה הערבית נדרשים פתרונות הרבה יותר רחבים, ולפחות על פני השטח, לא נראה שקיימת מדיניות רחבה לטיפול בשילוב ערבים בהיי-טק.

בדיון בוועדת המדע והטכנולוגיה אמרה ח"כ נעמה לזימי כי לצעירים יהודים משכבות סוציו-אקונומיות חלשות יש סיכוי של פי חמישה להתקבל להיי-טק מאשר לצעירים דומים להם מהחברה הערבית. יו"ר הוועדה, ח"כ איימן עודה, העיר כי שילוב מוגבר יותר של ערבים בהיי-טק יכול לתת מענה חלקי לבעיית מקרי הרצח בחברה הערבית, משום ש-50% מהצעירים שמעורבים במקרים הללו אינם מועסקים ואין להם השכלה.

השורה התחתונה: הדיון בשילוב ערבים בהיי-טק משמעותי כיום הרבה יותר מאשר אי פעם. המספרים מראים על כיוון חיובי, אבל על הממשלה והנהגת החברה הערבית לעשות הרבה יותר כדי להכשיר הרבה יותר צעירים למקצועות המדעים, ולעודד בוגרי מדעים ללכת לעבוד בתעשייה. על המעסיקים להתאמץ יותר בשילוב בני החברה הערבית בענף. אם זה יקרה, הרווח יהיה של כולנו.