טיפים למנכ"ל: איך לא להסתבך בפרשיות מין

הסתבכותו של מארק הארד, נשיא ומנכ"ל HP המודח, עוררה שוב אחת השאלות האקוטיות ביותר של השנים האחרונות: עד לאיזה גבול יכולה להגיע מערכת היחסים שבין מנכ"לים בכירים ובין עובדותיהן? הפוקוס על הנושא הזה התעצם במיוחד לאור תגובתו הברוטלית של לארי אליסון בפרשה (ראו התייחסות במדור זה), שעוררה זעם רב בקרב תנועות פמיניסטיות ומומחים ליחסי עבודה.

סטיבן פסקוף, בלוגר שחיבר ספרים בנושא אתיקה והנהלה, פרסם בעקבות הפרשה בבלוג שלו כמה טיפים מועילים למנהלים ומנכ"לים איך לא להסתנוור מנשים יפות ואיך להסתנוור אבל לא להסתבך.

כך, למשל, כותב פסקוף, מנהיגים צריכים לסגל לעצמם הרגלי התנהגות מחמירים יותר ממה שהם מכתיבים לארגון שלהם. מרבית המעידות שלהם נגרמות מטעויות בסיסיות וטיפשיות לפעמים. המקרה של הארד הוא קלאסי. גם הוא וגם המאהבת שלו טוענים שלא קיימו מעולם יחסי מין. הארד הועף מ-HP לא בגלל העובדה שניהל רומן, אלא בגלל שלא אמר אמת. המסקנה מכך היא לא לפברק עובדות וסיפורים, כי היום – בעידן האינטרנט – כבר אין יותר סודות.

טיפ נוסף שצריך להיות מובן מאליו: אל תשתמש במשאבים ארגוניים לשום פעילות פרטית שלך, גם אם אתה המנכ"ל הכי בכיר בעולם. לא יכול להיות מצב שבו מנהלים יכתיבו לעובדיהם כללי התנהגות ואתיקה, אך יפעלו בעצמם על פי חוקים אחרים. זה פשוט לא עובד כך. ככול שאתה בכיר יותר, כך אתה חשוף יותר. "מחפשים" אותך. כל מעידה של מנכ"ל כמו הארד זוכה לחשיפה ויחסי ציבור, הרבה יותר מכל מנהל או עובד שיתכן וביצע מעשים חמורים יותר. זו דרכו של עולם. כשמדובר במנהלים בכירים, הסיכון אינו רק בעבירה על חוק זה או אחר – אלא גם בחשיפה הציבורית והנזק שייגרם להם ולארגון שלהם לאורך שנים. פיטורים על רקע רומנטי הם כתם להרבה שנים, איך שלא תסתכלו על זה.

ויש גם חשיפה לתביעות אישיות. כבר ראינו שבעלי מניות החליטו לתבוע את מועצת המנהלים של HP בגלל הפרשה, שהסבה להם נזק של 10 מיליון דולרים לפחות. עכשיו הם דורשים מהארד שיחזיר את 28 מיליון הדולרים שקיבל כ-"מצנח זהב". המנכ"ל חשוף גם לתביעות אישיות מצד כל בעל מניה, ולא משנה בכלל מה אופי ההסדרים שלו עם ההנהלה, שבמקרה של הארד החליטה שלא לנקוט בהליכים משפטיים נגדו.

עצה אחרת עוסקת במודעות לאתיקה ביחסים עם עובדים. מדי פעם נערכות סדנאות בנושא. מן הראוי שמנכ"לים יפנו לעצמם כמה שעות בלו"ז כדי לקחת חלק בסדנאות האלו. אולי ילמדו משהו.

ואם וכאשר מתגלים מקרים כמו זה של הארד, על ההנהלה לפעול כדי לקבל את כל המידע ואת כל האמת בפרשה – זה הרבה יותר חשוב מאשר הסיפור עצמו. חברי מועצת מנהלים חייבים לתדרך מנכ"לים ולהבהיר להם ברחל בתך הקטנה, שהם נשפטים על התוצאות העסקיות אבל גם על התנהגותם ויושרם. זה חלק מהמותג שהם מובילים ומייצגים.

המחבר מסיים את הפוסט שלו בסיכום מקורי: סביר להניח שפרשת הארד אינה הראשונה ואינה האחרונה, אבל היא יכולה בהחלט לשמש לקח למנכ"לים או מנהלים ברמות בכירות, ובוודאי שמנהלי משאבי אנוש.