"על הנהלות הבנקים לשנות את נקודת המבט שלהן – ולהיפתח לפינטק"

"הפינטק משבש את תעשיית הבנקאות. זו משמשת לחברות הפינטק אתגר, כי הבנקים הם גופים מסורתיים, שקולטים טכנולוגיות באיטיות, שיש עליהם רגולציה רבה ושיש להם, ובפרט להנהלות שלהם, נקודת מבט מסוימת, מסורתית. על הנהלות הבנקים לשנות את נקודת המבט שלהן – ולהיפתח לפינטק. תעשיית הפינטק, לעומת זאת, מונעת על ידי טכנולוגיות והיא ממוקדת לקוח, ולכן רואה את הדברים אחרת. האתגר הוא לסגור את הפער בין שתי התעשיות האלה", כך אמר להב סביר, המייסד וסמנכ"ל הטכנולוגיות של אולקלאוד.

סביר דיבר בכנס Fintech Junction של Lynx מבית אנשים ומחשבים, שנערך לפני ימים אחדים במלון הילטון בתל אביב. הוא אמר כי "בניגוד לחברות הפינטק, הבנקים לא רואים את הטכנולוגיה כדבר המרכזי שהם מספקים, ועלות התפעול שלהם גדולה בהרבה". סביר הציג שני נתונים רלוונטיים – ומעניינים: "רק 7% מהבנקים הקימו מעבדות פינטק משלהם, ו-63% מעדיפים גישה פסיבית להשקעות בסטארט-אפים או בניית אקסלרטורים (תוכניות האצה ליזמים ולסטארט-אפים, שמאפשרות להם לפתח רעיונות וליצור פתרונות, במקרה הזה בתחום הפינטק – י"ה)".

לדבריו, "אחד הדברים שחברות פינטק צריכות לשים אליו לב כשהן רוצות לעבוד עם בנקים הוא שמוסדות פיננסיים חושבים SaaS (תוכנה כשירות) ככל האפשר. אם הם יכולים להציע את השירות שלהם ב-SaaS, יש מצב טוב שהבנק יעדיף אותם כעדיפות ראשונה".

סביר ציין את השותפות בין אולקלאוד ל-AWS ונתן כדוגמה לפעילות של החברה שני פרויקטים שהיא ביצעה עם בנקים: העלאת מערכות מחשוב בבנק לאומי לענן וסיוע לבנק הפועלים בתחום הענן, על מנת להתאים אותו לרגולציה.

הוא סיפר על ההצעה של אולקלאוד לארגונים פיננסיים, שכוללת אנליטיקה ולימוד מכונה, לרבות אימון ופיתוח מודלים; מודרניזציה של פלטפורמות דאטה, כולל אגמי נתונים, מחסן נתונים, וניהול ו-"משילות" דאטה; אפליקציות קלאוד נייטיב; בניית פרודוקטיביות; ואבטחה, עם אזור פינטק מיוחד ושירותי אבטחה מנוהלים.

למה דווקא בחריין?

ענת רונן, שמסייעת לחברות ישראליות לפעול בבחריין, דיברה באירוע על הזדמנויות לפעילות של חברות פינטק במדינה המפרצית, לאחר חתימת הסכמי אברהם ב-2020. היא הציגה כמה נתונים על הכלכלה של בחריין: "לפני 20 שנים, תעשיות הנפט והגז תרמו 42% לתל"ג של המדינה, וכיום רק 17%. בימינו, התעשייה הגדולה ביותר שם היא זו של השירותים הפיננסיים".

רונן מנתה את היתרונות שיש, לדבריה, בעשיית עסקים במדינה: "בחריין מציעה הצעת ערך גדולה מאוד למשקיעים מחוץ לממלכה. האוכלוסייה הבחריינית מונה 1.7 מיליון איש, שחצי מהם עובדים זרים. זו אמנם מדינה קטנה, אבל עם מיקום אסטרטגי בין המערב למזרח, וקישוריות גבוהה לשווקים האלה. אזור הזמן בה הוא כמו זה שבישראל והיא החצר האחורית של ערב הסעודית, שהיא בעצמה שוק אטרקטיבי במיוחד. אפשר להגיע ממנה לסעודיה בתוך חצי שעה. בחריין היא השער האולטימטיבי לשוק הסעודי, ומאחר שאין לישראל יחסים דיפלומטיים ישירים איתה, ניתן להגיע אליה דרך המדינה הקטנה השכנה".

"האלמנט העיקרי בבחריין הוא 'היעילות של העלויות'. המיסים בה נמוכים, ואין בה מיסי חברות ומיסי רווחי הון. יש לבחריין 22 הסכמי אזור סחר חופשי, כשבסוף השנה אמור להיות מושק הסכם סחר חופשי בינה לבין ישראל. כמו כן, ממשלת בחריין מסבסדת חלק נכבד מעלות שכרו של עובד בחרייני שמועסק על ידי חברה חיצונית – 70% בשנה הראשונה, 50% בשנייה וכן הלאה", אמרה.

"סקטור השירותים הפיננסיים בבחריין כולל כ-400 מוסדות פיננסיים, שזה הרבה, בהתחשב בעובדה שהאוכלוסייה במדינה קטנה", הוסיפה רונן. "כמו כן, הרגולציה הפיננסית שם נמצאת במקום אחד בלבד – בבנק המרכזי של בחריין, שיש לו מדיניות רגולטורית שמעודדת חדשנות".

לסיכום, היא ציינה כי "בחריין מעודדת השקעות, יזמות וחדשנות, והיא יכולה להוות מקום טוב לעסקים של חברות פינטק ישראליות, ולקישור בינן לבין מדינות אחרות במזרח התיכון ובעולם בכלל".