דו"ח ההיי-טק – תמרור אזהרה לממשלה

דו"ח רשות החדשנות על מצב ההיי-טק, שפורסם הבוקר (ג'), מציב בפני הממשלה, מקבלי ההחלטות והמשק כולו תמרור אזהרה בולט, מאחר שהוא מראה סימנים להתחלת קריסת הענף, לפחות במונחים שאנחנו מכירים.

הדו"ח מחולק לשני חלקים – האחד אופטימי, על מה שהיה, והשני פסימי, על מה שיהיה. החלק האופטימי מראה שבין השנים 2013-2022, ההיי-טק היה המגזר הכי משמעותי במשק. כך, ב-2022 הוא היווה 18% מהתל"ג והעסיק 14% מכלל המועסקים במשק, שהם כחצי מיליון איש. המרכזיות של ההיי-טק הייתה דבר ידוע גם בתקופה הזו, אבל זה לא מנע ממי שרצה לתקוף את הענף, לרדת על "ההיי-טקיסטים האליטיסטים שגורמים לפערי שכר וליוקר הדיור", ובכלל, להפיל עליהם את כל תחלואי החברה הישראלית. המגמה התהפכה בחודשים האחרונים, לאחר שהשלכות התוכנית המשפטית של הממשלה והמשבר העולמי, שהביאו לירידות חדות בהיי-טק, גרמו לרבים להבין את מרכזיותו למשק הישראלי ולמדינה.

חלקו השני – והפסימי – של הדו"ח מצייר את תמונת המצב הנוכחית של הענף, עם הנתונים המדאיגים, שמראים על ירידה של 50% בהשקעות בשנה הנוכחית, קיטון במספר חברות הסטארט-אפ שנפתחות והשקעות לא מספיקות מצד הממשלה. על פי נתוני ה-OECD, כ-91% מההשקעות בהיי-טק הישראלי מגיעות מחו"ל ומהמגזר הפרטי בישראל, ורק 9% מכספים ממשלתיים. זה מתכתב עם ההשקעות המינוריות של הממשלה בתשתיות הפיזית והאנושית שיאפשרו את צמיחת אותן חברות. תקציב המדינה עומד על 484 מיליארד שקלים. מתוך זה, רשות החדשנות קיבלה 1.5 מיליארד שקלים בלבד. כלומר, תקציבה של הרשות עומד על פחות מ-0.4% (!) מתקציב המדינה. זאת ועוד, ב-2024 תקציב הרשות יקוצץ ב-100 מיליון שקלים, במקום להגדילו.

אלא שהתמונה הכי שחורה ש-"מציירת" הרשות היא זו של הצמצום בכוח האדם בענף ההיי-טק. על פי הנתונים, בשנה האחרונה ירד מספר המשרות בענף בכ-6,000. האנליסטים של רשות החדשנות מציינים כי בניגוד לשנים קודמות, שבהן הייתה ניידות גבוהה של עובדים במקומות עבודה בהיי-טק, הרי שבשנה הנוכחית המצב איננו כזה, ויש כמות די גדולה של עובדים שפוטרו שנפלטו מהענף. זה לא אומר שהם מובטלים, אבל הם לא מועסקים יותר בהיי-טק. זו תופעה שלא הייתה מאז 2013, ועל מקבלי ההחלטות בממשלה לתת על כך את הדעת. מגזר היי-טק מצומצם משפיע על כל הכלכלה הישראלית.

פיטורים במגזר מוביל כמו ההיי-טק משמעותם פגיעה בעוד מאות משפחות שמתפרנסות מעסקים באקו-סיסטם שלו. הדוגמה הפופולרית – והנכונה – היא שכשחברת היי-טק נופלת, ודאי אם היא גדולה, גם ענפי המשאיות והמזון נפגעים.

צודקים אלה שטוענים שהמצב כיום טוב, בגלל מה שהיה בשנים הקודמות, אבל אם המצב הנוכחי יימשך, בעוד כמה שנים ישראל כבר לא תהיה אומת החדשנות, וכשזה יקרה – כל החברה הישראלית תיפגע

ככל הנראה, התמונה לא עומדת להשתנות

נראה שהתמונה העגומה הזאת לא הולכת להשתנות. הפיטורים בענף נמשכים – רק אתמול התבשרנו על כך שפיוניר מפטרת עשרות עובדים, ובינתיים לא נראים סימני התאוששות. ברשות החדשנות ממתינים בדריכות לדו"חות הבאים כדי לראות האם בכל זאת יש ניצנים כאלה.

השאלה שנשאלת היא: מה צריך לעשות? הדו"ח כולל המלצות, שמנוסחות בצורה זהירה, מאחר שהרשות היא של הממשלה, שהיא מכחישה סדרתית של השפעות התוכנית המשפטית שלה על ענף ההיי-טק.

חוק האנג'לים

היום, ביום פרסום הדו"ח, השתתף שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אופיר אקוניס, בדיון של ועדת הכספים להכנתה לקריאות שנייה ושלישית של הצעת החוק לעידוד תעשיות עתירות ידע, שמוכרת בשם חוק האנג'לים. אם ההצעה תעבור, החוק יעניק הטבות למשקיעים בחברות היי-טק ישראליות, וכן הטבות לחברות שרוכשות חברות אחרות או מתמזגות איתן, ובלבד שהקניין הרוחני שלהן נשאר בארץ.

זה חוק שמתגלגל בכנסת כבר זמן רב, קודם בתקופת הממשלה הקודמת ויש לברך על כך שהכוונה היא להמשיך ולקדם אותו. סביר להניח, ולפחות יש לקוות, שהוא יעבור ברוב קולות, גם של האופוזיציה (שהרכיבה את הממשלה הקודמת), ורצוי שזה יקרה עוד במושב הנוכחי, שמסתיים בעוד כחודש. אבל זה לא מספיק, ועל כך כולם מסכימים.

ח"כ אביגדור ליברמן, יו"ר ועדת המשנה לענף ההיי-טק של הכנסת. צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

בחדר אחר בכנסת נערך היום דיון של ועדת המשנה לענף ההיי-טק, שבראשה עומד ח"כ אביגדור ליברמן, שדן בהשלכות של צמצום ההשקעות בענף. ח"כ ליברמן אמר בתחילת הדיון כי התחרות כיום אינה בין חברות ההיי-טק, אלא בין מדינות. ההיי-טק הישראלי, לדבריו, עדיין נחשב למוביל בעולם, וכעת מדינות מתחרות על ההון האנושי שלנו, על היזמים והמשקיעים הישראליים, כדי למשוך אותם אליהן.

הסיבה לכך שהמשקיעים לא באים עכשיו לישראל איננה שהם לא מקבלים תנאים מספיק טובים. עם זה המדינה תמיד ידעה להתמודד. הסיבה העיקרית לכך היא חוסר הוודאות והתוהו ובוהו שהחברה הישראלית נמצאת בהם. הפתרון לכך מצוי בידי הממשלה. לדעת מתנגדי התוכנית המשפטית, כל מה שהיא צריכה לעשות זה להודיע על ביטולה המוחלט. חלקם גורסים כי אחר כך יש להיכנס לדיונים אינטנסיביים, כדי להביא לרפורמה שבאמת נחוצה במערכת המשפט.

נקודה נוספת וחשובה לדיון: האזהרות שניתנות היום מתייחסות לטווח הארוך, בעוד 3-4 שנים – אז נשלם את המחיר של המשבר ושל העדר ההשקעה הממשלתית. צודקים אלה שטוענים שהמצב כיום טוב, בגלל מה שהיה בשנים הקודמות, אבל אם המצב הנוכחי יימשך, בעוד כמה שנים ישראל כבר לא תהיה אומת החדשנות, וכשזה יקרה – כל החברה הישראלית תיפגע.