"הקישוריות של החברה בישראל לא פחות חשובה מזו המבצעית"

"יש לדאוג לקישוריות של החברה הישראלית. קישוריות חברתית זו קריטית בחשיבותה – בדיוק כמו הקישוריות הצבאית. כשם שבצה"ל, אי אפשר שכל זרוע תחיה ותפעל בזכות עצמה, כך גם בחברה הישראלית: אסור שכל שבט יחיה באופן סגור בתוך עצמו. לאף שבט אין יכולת לקיים את עצמו לבד – והקישוריות החברתית בין השבטים השונים היא המפתח ללכידות של מדינת ישראל", כך אמר רא"ל (מיל') בני גנץ, לשעבר הרמטכ"ל ושר הביטחון.

ח"כ גנץ היה דובר המפתח בכנס התקשוב הביטחוני IT For IDF. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך היום (ד') באולם האירועים לאגו בראשון לציון, בהנחיית סא"ל (מיל') אודי קאוף, יו"ר ועדת התכנים של האירוע. הוא התקיים ברקע ציון 20 שנים להקמת אגף התקשוב וההגנה בסייבר של צה"ל, בהשתתפות מאות מומחים ואנשי מקצוע מהמגזר הביטחוני.

צילום ועריכת וידיאו: ליטל רובינשטיין

בדבריו סיפר גנץ כי "בהיותי מפקד גייס צעיר, פנה אליי הרמטכ"ל דאז, רא"ל (מיל') שאול מופז, וביקש ממני לעמוד בראש ועדה שתבחן את התקשוב בצה"ל. סיכמנו בינינו שהמלצות הוועדה תהיינה מקובלות עליו – וכך היה: הוועדה בראשותי המליצה על הקמת אגף התקשוב".

"חברי הוועדה, ואני ביניהם", אמר, "ערכו סיורים בכל מערכי התקשוב בצה"ל. אחת השיחות החשובות שהיו לי, ברמה האישית, הייתה עם משה (מוּסיק) גדרון ז"ל, ששימש קצין קשר ואלקטרוניקה ראשי במלחמת ששת הימים, ולימים היה מבקר מערכת הביטחון. מסתבר שאותו גדרון היה אלחוטן ביחידת הגדעונים, ובמסגרת זו – באוניית המעפילים חיים ארלוזרוב. כך, מצאתי את עצמי יושב בשולחן במטה הכללי עם האלחוטן באונייה שהביאה ארצה את הוריי".

"גם אופרטור וגם רגולטור"

גנץ אמר כי "במהלך עבודת הוועדה מצאתי אנשים נהדרים, שהמאמץ העיקרי שלהם היה שיהיה קשר, במצב שבו המערכות היו מבוזרות. מסקנת הוועדה הייתה שבמבט לעתיד, נדרש גוף בצבא שיהיה גם אופרטור וגם רגולטור. האופרטור, במובן המקצוע התקשובי בכללותו – טכנולוגיות, ומבצעי הגנה ומתקפה. הרגולטור, ברמה המטכ"לית, כדי למנוע מצב שהיה נהוג עד לפני כמה שנים, שבו כל אחד 'שמר' את התקשוב שלו לעצמו. כך נבנו ה-'חומות' לאורך השנים בעולם ה-ICT הצה"לי, והבנתי שנדרש משהו אחר. לכן, המלצתי על הקמת האגף".

"בחלוף השנים, בהיותי רמטכ"ל, הייתי שותף לכתיבת מסמך צה"ל 2025", ציין. "בין השאר כתבתי בו שכדי שצה"ל יהיה מספיק חזק, אל ליחידות ולזרועות שבו לפעול לבד, אלא עליהן לעבוד יחד, במשולב, באופן רב זרועי – על רשתיות משותפת. חיל האוויר לבדו, חיל הים לבדו, אגף המודיעין לבדו, זרוע היבשה לבדה – זה לא מספיק ולא מספיק טוב. על מנת שכוח צבאי יעבוד באפקטיביות, חייבים רשתיות – וזו מותנית כל כולה בקישוריות".

"החוסן, היתירות והקישוריות יאפשרו את מימוש יעד הרשתיות"

בהמשך, גנץ דיבר על "שני אנשים שכתבו ספרים בשם 'הגל השלישי': הראשון הוא אלווין טופלר, שתיאר את המהפכה החקלאית, זו התעשייתית ואת מהפכת המידע. השני, סטיב קייס, תיאר בספרו את שלושת רכיבי הגל השלישי – האינטרנט, האפליקציות והקישוריות. אין ספק שהקישוריות מהווה תנאי מאפשר לעולם השילוביות שאנחנו מדברים עליו. הקישוריות הזו, שבמסגרתה כולם מחוברים, דורשת חוסן גבוה. ככל שיותר תלויים בה, כך גדלה החשיבות של החוסן, כמו גם היתירות של המערכות. החוסן, היתירות והקישוריות יאפשרו את מימוש יעד הרשתיות".

ח"כ גנץ התייחס בנאומו גם לעניינים שעומדים על סדר היום הכללי. "הייעוד של צה"ל הוא להיערך למלחמה ולנסות למנוע אותה, תוך תזמור כלל הכוחות. באופן דומה, על החברה האזרחית בישראל להסכים על מסגרת, כגון מגילת העצמאות. להסכים על כללי משחק משותפים, א-פרופו המאבק הדמוקרטי במהפכה המשפטית. צריכה להיות רפורמה נכונה, עם חוקה בהסכמה. יש לוודא שכל חלקי האוכלוסייה תורמים למדינה – לצבא או לארגון חברתי. יש להשליך וליישם את הקישוריות והשילוביות במערכות הביטחוניות – לזירה האזרחית, ולהביא לחיבור כמה שיותר חלקים בחברה הישראלית, כי כולם רוצים ומוכנים להיות אזרחים-שותפים", אמר.