די לפתקים: הגיע הזמן לבחירות דיגיטליות

אתחיל מהסוף – הבחירות ללשכת עורכי הדין, שהתקיימו לא מכבר, והבחירות לרשויות המקומיות, שיתקיימו בעוד מספר חודשים, יכולות וצריכות היו להיות דיגיטליות. אין שום סיבה שבסטארט-אפ ניישן, שהיא אנחנו, ניאלץ לספור פתקים – צעד שמוביל לקונספירציות, האשמות וטענות, הפוגעות בלגיטימציה של הליך הבחירות והזוכה. וכל זה עוד לפני שדיברנו על הזיופים שאכן (לכאורה) מתרחשים בפועל.

כעת אעבור להתחלה – זה אולי נראה כמו נצח, אך רק לפני כמה שבועות הסתיימו הבחירות לראשות לשכת עורכי הדין בישראל – הלשכה המאגדת את כל עורכי הדין המורשים במדינת ישראל. מדובר על כ-77 אלף עו"ד רשומים, המשלמים דמי חבר שנתיים וזכאים להצביע למוסדות הלשכה, רובם עוסקים במקצוע, מיעוטם אינם עו"ד פעילים, אשר יצאו להצביע בכ-171 קלפיות הפרוסות בכל רחבי הארץ. אל יהי הדבר קל בעיניכם, אין מדובר רק בבחירות לוועד אשר ייצג את עוה"ד, ידאג לזכויותיהם וישמור על חומות הגילדה גבוהות על מנת לשמר את רמתם הגבוהה של עוה"ד בישראל. אמנם זהו חלק מתפקידיה של הלשכה, אך אחוזי ההצבעה הגבוהים במיוחד שראינו בבחירות האחרונות לראשות הלשכה נבעו מתפקיד נוסף המוטל על לשכת עוה"ד – ללשכה שמורים שני מושבים בוועדה לבחירת שופטים, ועדה אשר כמו גופים רבים בתחום המשפט, הפכה לכלי במשחק הרפורמה המשפטית המקודמת על ידי הקואליציה הנוכחית. עד כדי כך חשוב תפקידה, עד שימים מועטים לאחר הבחירות הוגשה הצעת חוק הקוראת לפירוק הלשכה.

אך אני רוצה לדבר על נושא קצת אחר, המלווה אותנו בכל מערכת בחירות שהיא, בכל גוף שהוא – ספירת הקולות.

לאור אחוזי ההצבעה הגבוהים נרשמו עומסים רבים על הקלפיות בכל רחבי הארץ. בחלק מהקלפיות נצפו תורים של כשעתיים, ואף יותר, בדרך לקלפי. וזה עוד לפני שלב ספירת הקולות, סאגה שנמשכה שעות ארוכות והולידה, כמו כמעט כל אירוע לאחרונה – שובל ארוך של קונספירציות, פייק ניוז והאשמות שהוטחו מצד לצד.

לאור זאת – למה הבחירות ללשכת עוה"ד לא יכולות להיות דיגיטליות? הרי מדובר בקבוצה מובחנת ידועה, בעלת גישה גבוהה, יחסית, לטכנולוגיה ומרושתת עד כמה שניתן.

"אחת מנקודות הכשל המרכזיות בכל הליך בחירה הוא ספירת הקולות. דווקא שם, בצוואר הבקבוק הזה, נולדות רוב הקונספירציות על פתקים שנעלמו או נוספו. שלא לדבר על כך, שככל שהליך הספירה מתארך – מתרבות השמועות ונפגע טוהר הבחירות, שנשען גם על אמון הציבור ולא רק על ספירת הפתקים"

יש להבחין בין בחירות אלקטרוניות, שבהן הקלפי עצמה הינה ממוחשבת, לבין "בחירה מרחוק" – הליך שבמסגרתו ההצבעה מתקיימת באמצעות הסלולר או אמצעי אחר, ללא צורך בהגעה לקלפי. במקרה שלנו, שתי הדרכים אפשריות, אך אני מציע להתחיל במהלך של קלפי ממוחשבת. ואם יורשה לומר – כבר בבחירות הקרובות לרשויות המקומיות. באוקטובר הקרוב ייערכו בחירות לרשויות המקומיות בכל רחבי הארץ. כל תושבי ישראל, כמעט, למעט רשויות המתנהלות תחת ועדה קרואה וכו', יצביעו ויבחרו את האנשים שינהלו את השלטון המקומי במדינת ישראל.

מדוע לא להתחיל כבר עכשיו, כבר בבחירות אלה, באמצעים דיגיטליים? מדובר בבחירות מצומצמות יחסית, שהרי בכל רשות מתמודדים אנשים אחרים, כך שקל יותר "לבודד" קלפי במקרה של תקלה או חשד לפגיעה בטוהר הבחירות. מצד שני, זה יכול לתת אינדיקציה טובה, יחסית, ליישום התהליך ברמה הארצית בבחירות לכנסת.

היתרונות עולים על החסרונות

הטיעונים נגד הצבעות אלקטרוניות הינם רבים, אך הטיעון הרגיל הוא הליך הזיהוי ההכרחי בתהליך ההצבעה והחשש מפני הטיית התוצאות. את אותם אנשים אני מפנה למערכת נט-המשפט, הנמצאת בלשכתו של כמעט כל עו"ד מן המניין. זוהי מערכת המקשרת בין בתי המשפט וגופים נוספים לעוה"ד המייצגים. המערכת מקושרת לתיקים, למידע ולרשומות רגישות, ומוגנת באמצעי אבטחה רבים ויעילים. אז אם ישנה מערכת מאובטחת, המקובלת על כלל מערכת המשפט ועורכי הדין – מדוע לא תהיה מערכת דומה לבחירות ללשכה?

היתרונות לעומת זאת, רבים וכבדי משקל הרבה יותר. אחת מנקודות הכשל המרכזיות בכל הליך בחירה הוא ספירת הקולות. דווקא שם, בצוואר הבקבוק הזה, נולדות רוב הקונספירציות על פתקים שנעלמו או נוספו. שלא לדבר על כך, שככל שהליך הספירה מתארך – מתרבות השמועות ונפגע טוהר הבחירות, שנשען גם על אמון הציבור ולא רק על ספירת הפתקים.

הטכנולוגיה קיימת ואף נמצאת בשימוש במקומות רבים בעולם במערכות בחירות שמאגר הבוחרים בהן גדול בהרבה. כך במדינות מסוימות בארה"ב ובמקומות נוספים, שבהם ההצבעה מתבצעת בקלפי ממוחשבת השומרת על טוהר הבחירות תוך שילוב היתרונות של בחירות אלקטרוניות.

לאור זאת, אני חושב שטוב תעשה לשכת עו"ד אם תהפוך את הליך ההצבעה לאלקטרוני, ובכך לא רק שתסייע בהליך ההצבעה, אלא גם תתרום לאמון הציבור בטוהר הבחירות. לאחר שמהלך זה ייצא אל הפועל, אני מעריך שיהיה קל יותר להמשיך הלאה למערכות בחירות גדולות יותר, ואולי אפילו הבחירות לכנסת.

הכותב הוא ממשרד בן-יעקב עו"ד, המתמחה בנדל"ן, סייבר וניהול הון משפחתי.