למה ההיי-טק צריך להוביל את פיתוח ההיי-טק בחברה הבדואית?

ביום ג' השבוע – באותו היום שבו הארץ סערה בעוד יום של מחאות נגד התוכנית המשפטית של הממשלה – התכנסה ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת. בתחילת הישיבה בחרה הוועדה בח"כ אורית פרקש הכהן כיו"רית של תת ועדה חדשה שקמה במסגרתה לתחום הבינה המלאכותית. לאחר מכן התקיים דיון אודות פיתוח ההיי-טק לטובת החברה הבדואית בנגב, כחלק מכמה דיונים שנערכו באותו היום בכנסת, לרגל יום הנגב.

הוועדה והעומד בראשה, ח"כ איימן עודה, קראו בסיכום הישיבה לממשלה להקים מרכז מו"פ לחברה הבדואית בנגב, מאחר שהקמת מרכז שכזה תגדיל את התעסוקה של בדואים בהיי-טק – ובפרט של נשים בדואיות.

הצעירים הבדואים הם תת אוכלוסייה לא מיוצגת בתוך החברה הערבית, שכולה לא מיוצגת מספיק בהיי-טק. למעשה, כמעט אין בענף צעירים בדואים, ובכל מקרה, אין נתונים על מספרם המדויק של אלה מהם שכן מועסקים בו – כי הוא כל כך קטן. זה כולל, אגב, גם את הצעירים מהחברה הבדואית שלומדים את מקצועות המדעים והמחשב באקדמיה.

אחת הסיבות המרכזיות לחוסר הייצוג הזה היא החינוך: אחוז הזכאים לבגרות עומד באוכלוסיית הבדואים בנגב על 27% בלבד, לעומת 72% בציבור היהודי באותו האזור. רבים מאותם 27% שיכולים ללמוד את מקצועות המדעים והמחשב באקדמיה נמנעים מלעשות זאת, כי הם יודעים שהסיכוי שהם ישתלבו אחר כך בעבודה בהיי-טק נמוך ביותר.

המגמה הזאת היא בין היתר תוצאה של העובדה שרבים מהיישובים הבדואים הם כפרים לא מוכרים. לפי נתוני מרכז המחקר של הכנסת, האוכלוסייה הבדואית בנגב מונה כיום כ-300 אלף תושבים, כאשר 29% מתוכם – כמעט שליש – גרים ביישובים לא מוכרים. התושבים בכפרים אלה זוכים לחינוך ולתנאי הגעה לבתי הספר טובים עוד פחות מאשר התושבים הבדואים ביישובים המוכרים.

ראשי הענף והחברות שמרכיבות אותו יכולים וצריכים לבצע פעולות שמטרתן להגדיל את חלקם של הבדואים בהיי-טק, בין היתר על ידי הקמת מרכזי מו"פ בנגב. במקביל, הם יכולים וצריכים להפעיל תוכניות חינוכיות במסגרות מחוץ לחינוך הפורמלי, כדי להכשיר נערות ונערים בדואים.ות לעבודה בענף כשיהיו בגירים.ות

הדימוי התקשורתי והנרטיב הלאומי-קיצוני בישראל מתייגים את הבדואים עם מעשי אלימות, פרוטקשן ואיומים על תושבים יהודים בכבישים. נכון שאלה קיימים, אבל הם פועל יוצא של העובדה שמצב התעסוקה שלהם גרוע. מכאן שהפניית משאבים להקמת מרכזי היי-טק בחברה הבדואית ושילובם בענף הם בין המפתחות לצמצום אלימות זו.

במהלך השנים 2012-2021 המדינה תכננה ותקצבה שתי תוכניות חומש לטיפול בחברה הערבית, ובכלל זה בחברה הבדואית. דו"ח מעקב של מרכז המחקר של הכנסת, שהוגש לוועדת המדע והטכנולוגיה לקראת הדיון השבוע, העלה שרק אחוזים בודדים מתקציבים אלה נוצלו למימוש כמה פרויקטים רלוונטיים, ותמונת המצב עגומה.

שבעה מרכזי מו"פ במימון המדינה – ורק שניים בחברה הערבית

בדיון בוועדת המדע והטכנולוגיה התייחסה נציגת רשות החדשנות לשבעת מרכזי המו"פ שהמדינה מפעילה ברחבי הארץ, בעיקר בפריפריה. היא הסבירה שמטרתם של אותם מרכזים הינה לחבר בין המחקר היישומי-טכנולוגי לבין התעשיה. מתוך שבעה מרכזים, קיימים שני מרכזי מו"פ לחברה הערבית – שניהם בצפון – בשפרעם ובכפר קרע. מיקומם הנ"ל מייצר מצב שהם רחוקים מכדי להעסיק בדואים, לפיכך ביום הנגב דנו במרכז מו"פ נוסף שמעוניינים להקים באזור הדרום, לחברה הבדואית.

מהצד החיובי, בדיון הוצגה דוגמה להצלחה בתחום המחקר בחברה הבדואית – בעולמות האקלים והסביבה, שמטרידים את התושבים בנגב החם והצחיח לא פחות, ואולי אף יותר, מאשר את התושבים בשאר המדינה. לכן, יש כאן פוטנציאל למסירות בביצוע אותם מחקרים ולהצלחה בכך. אלא שאותה הצלחה היא טיפה בים. נראה שגם כאן, הממשלה מצטיינת בתוכניות חומש ובהחלטות על הקצאות תקציבים יותר מאשר בהקצאתם בפועל ובמימוש התוכניות שנהגו. נראה שמדובר יותר במס שפתיים ופחות ביכולת ביצוע. מכאן המסקנה שענף ההיי-טק חייב לקחת את ההובלה בנושא, בדיוק כפי שהוא עושה בתחומים אחרים שבהם המדינה לא יכולה או לא רוצה להיכנס.

ראשי הענף והחברות שמרכיבות אותו יכולים וצריכים לבצע פעולות שמטרתן להגדיל את חלקם של הבדואים בהיי-טק, בין היתר על ידי הקמת מרכזי מו"פ בנגב. במקביל, הם יכולים וצריכים להפעיל תוכניות חינוכיות במסגרות מחוץ לחינוך הפורמלי, כדי להכשיר נערות ונערים בדואים.ות לעבודה בענף כשיהיו בגירים.ות.

מנהלים בהיי-טק קורעים קריעה במהלך הדיון בכנסת, השבוע. צילום: מחאת ההיי-טקיסטים (צילום מסך)

הציפייה הזו מהענף תקפה כיום יותר מתמיד דווקא בגלל מעורבותו במחאה נגד הממשלה. חלק מהקולות שמבקרים את הפעילות הזו, מסיבות פוליטיות, מתריסים בפני ראשי הענף שבמשך שנים הם ישבו על הגדר, ולא היו מעורבים בסיוע ממשי ובטיפול בבעיות החברתיות של ישראל. על כן, עכשיו עליהם לעשות יותר. אלא שהדרישה הזאת עולה לא רק מאלה שלא אוהבים שענף ההיי-טק מתייצב נגד התוכנית המשפטית: גם ח"כ נעמה לזימי ממפלגת העבודה העלתה את הדרישה הזאת. היא עשתה את זה בפני בכירים בענף שנכחו בדיון של ועדת הצעירים של הכנסת, שהיא עומדת בראשה. לקרוע קריעה לאות אבל במחאה על ההפיכה המשטרית זה נחמד, אבל צריך גם לעשות פעולות כדי למנוע הידרדרות וקריסה של החברה הישראלית, ובפרט של השקופים מהחברה הערבית ושל שאר המגזרים שמודרים מההיי-טק – חרדים, יוצאי אתיופיה ואף נשים.

היה זה אך סמלי שביום הנגב בכנסת, ח"כ מיכאל ביטון, שבא מהאזור (הוא היה בעבר ראש מועצת ירוחם), נאם בפני אולם מליאה ריק. לח"כים היו עיסוקים אחרים באותה השעה ואם תרצו, זאת תמונה שמשקפת את הזלזול של החברה הישראלית באלה שנמצאים בשוליה, בחלשים ביותר.