כיצד ייראה תפקיד המנמ"ר ב-2026?

תפקיד המנמ"ר השתנה בשנים האחרונות, ובוודאי בעשורים האחרונים, ובניגוד לעבר, כיום הוא בין הגורמים הבכירים סביב שולחן ההנהלה של כל ארגון שמכבד את עצמו. המשימות והאחריות שמוטלים עליו לא דומים בכלל לאלה שהיו לו בשנות ה-90' ובתחילת שנות ה-2000. המעניין הוא שתהליכי השינוי והמיצוב לא נעצרים, ומחקרים של חברות מחקר שונות מראים שבעוד שלוש שנים, תפקיד המנמ"ר יהיה שונה מאשר כיום. אמנם, ארגונים מתחילים להבין וליישם כבר כיום שהמיקוד של המנמ"ר צריך להיות באסטרטגיה העסקית של הארגון ובחדשנות, אבל זה יצבור תאוצה עד 2026.

מסקנה זו עולה מסקר שנתי מקיף שערך האתר CIO ויש בו תובנות מעניינות, שבוודאי רלוונטיות גם לישראל.

באופן כללי, לפי הסקר, מנהלי מערכות המידע מבינים שהמשימה העיקרית שלהם הינה, ותהיה עוד יותר ב-2026, הנעת חדשנות עסקית לצד הובלה טכנולוגית. זה מתכתב עם תחזיות של אנליסטים, שאומרים שב-2026, המנמ"ר יבלה יותר זמן מאשר עכשיו בעבודה על פיתוח מוצרים ושירותים מניבים, ובהשפעה על מפת הדרכים הארגונית. בהתאם, בשלוש השנים הקרובות, התדמית של המנמ"רים כאנשים טכניים תלך ותתרחק מהם.

האדריכל הדיגיטלי של הארגון

אחד ממנהלי מערכות המידע שהשתתף בסקר הגדיר את התפקיד החדש של המנמ"ר כ-"אדריכל הדיגיטלי של הארגון", והדגיש כי תפקידו הוא לשרטט את קווי היסוד שעל פיהם הארגון הדיגיטלי יבנה את עצמו, יפעל ויממש את הליבה העסקית שלו.

מה לגבי תדמית המנמ"ר? התשובות של משתתפי הסקר לשאלה שהם נשאלו בנושא זה היו, ברובן, "משפיע", "חושב אסטרטגית" ו-"מנהיג רהוט ומוביל". ההסבר לכך הוא שבשנים האחרונות גברה עד מאוד התלות של ארגונים בטכנולוגיה ושה-IT הפך למרכיב מרכזי בניהול העסקי שלהם. לכן, ועקב הקצב המואץ של התפתחות הטכנולוגיה, הולכת ועולה החשיבות של המנמ"ר בארגון ושל היותו בעל כיסא בשולחן ההנהלה.

ב-2026, המנמ"ר יקדיש יותר זמן לניהול ולפיתוח עסקי לטובת הארגון, אבל גם יהיה חייב לנהל טוב יותר את הטכנולוגיה שהארגון מבוסס עליה, ולהמשיך להיות המצפן הטכנולוגי שיוביל אותו ויאפשר לו לשרוד. האם כל המנמ"רים המכהנים כיום מתאימים לכך? כמובן שלא

התחרות הגוברת במגזרים העסקיים השונים מפעילה על המנמ"ר לחץ נוסף מההנהלה, שדורשת ממנו פתרונות, לעיתים כאן ועכשיו, כדי להתמודד עם התחרות ולשרוד. זה לא נופל על חלל ריק, ולעיתים מזומנות המנמ"ר מציע פתרונות לכך בעצמו, ברוב הפעמים בשיתוף עם יחידות עסקיות אחרות בארגון.

טכנולוגיות שמסייעות להגברת התחרות

האצת התחרות במגזרים השונים מתאפשרת הודות לטכנולוגיה, וזה הולך ומואץ עם פיתוחים שונים, שנותנים לארגונים ולעסקים ערכים מוספים. ניתן להזכיר כאן את הענן, ה-GPT, שפרץ לחיינו כמטאור, המעבר המואץ לפיתוח מוצרים בקוד נמוך (Low-Code), שמאפשר אוטומציה של תהליכים ופינוי זמן יקר של בעלי תפקידים כדי להתעסק במשימות הליבה שלהם, והרובוטיקה. בהקשר הזה אומרים אנליסטים שהיכולת של המנמ"ר להביא יותר אוטומציה של תהליכים, וכתוצאה מזה הפחתה של התלות שלו ב-IT המסורתי, משחררת לו זמן רב יותר לעסוק בתפקידיו החדשים: פיתוח עסקי וניהול אסטרטגיה.

כל מה שאוזכר כאן מייצר לארגון ה-IT אתגר: כיצד הוא ייראה בעתיד? ככל שארגונים מגבירים את התלות שלהם בענן, התשתית הופכת להיות שירות חיצוני שמסופק ישירות לעובדים, ואנשי ה-IT צריכים לנהל אותו. זה יחייב את המנמ"ר העתידי לארגן מחדש את המחלקה שלו, ואולי לוותר על חלק מהעובדים הקיימים, ובמקום זה להשקיע יותר בהון אנושי שעוסק בפיתוח ובניהול עסקי. זה גם יגרום לשינויי קריירה ונדידת עובדים טכנולוגיים מארגוני ה-IT של חברות שונות לחברות שעוסקות בטכנולוגיה פר סה, כלומר: חברות היי-טק או סטארט-אפים.

המנמ"ר העתידי יהיה חייב לסגל לעצמו יכולות משילות ושליטה יותר ממוקדות בעובדים ובלקוחות. יהיה עליו לדעת לנווט את העובדים באילו טכנולוגיות מותר להם להשתמש ובאילו לא, בהתחשב בעובדה שלא מעט כלי פיתוח וניהול זמינים ברשת, הם אוטומטיים ואין צורך ברישיונות כדי להפעילם. המנמ"ר צריך להיות המתכלל הראשי של כל הפעילות, לשמור תמיד על מוטיבציה, ולדחוף באופן שוטף ליצירתיות ולתעוזה.

השורה התחתונה: ב-2026, המנמ"ר יקדיש יותר זמן לניהול ולפיתוח עסקי לטובת הארגון, אבל גם יהיה חייב לנהל טוב יותר את הטכנולוגיה שהארגון מבוסס עליה, ולהמשיך להיות המצפן הטכנולוגי שיוביל אותו ויאפשר לו לשרוד. האם כל המנמ"רים המכהנים כיום מתאימים לכך? כמובן שלא, ולכן נראה בשלוש השנים הקרובות את המשך מגמת חילופי הדורות, כאשר ילידים דיגיטליים, בני דורות ה-Y וה-Z, יחליפו בהדרגה את המנמ"רים הוותיקים.