תשפ"ג: שנה שטלטלה את המדינה – ואת ההיי-טק

אף לא אחד, כולל תוכנת הבינה המלאכותית החכמה ביותר, יכול היה לצפות בראש השנה תשפ"ג את מה שאנחנו צריכים לסכם היום (ה'), יום לפני ראש השנה תשפ"ד. הייתה זו אחת השנים המטלטלות והמרתקות שעברו על המדינה בכלל ועל ענף ההיי-טק בפרט.

את השנה העברית שבאה לסיומה התחלנו, באנשים ומחשבים, בסיקור שוטף של הנושאים הבוערים שעמדו על סדר היום של העולם הטכנולוגי ובכלל, כגון סייבר, רכישות ומיזוגים, הטרלולים של אילון מאסק, וגם בהיבטים הטכנולוגיים של נושאים כלליים, בהם המלחמה הנמשכת באוקראינה ואפילו מותה של המלכה אליזבת השנייה.

בנוסף, עסקנו בתשרי תשפ"ג בבחירות, שהתקיימו בתחילת חשוון (בנובמבר 2022) – בחירות שהיו יצריות, אבל איש לא שיער עד כמה תוצאותיהן ומה שיבוא אחריהן יהיו עוצמתיות בהשפעתן על המדינה. באוקטובר אשתקד קיימנו את ועידת הפסגה השנתית שלנו, שדנה, בהרצאות ובפאנלים בהשתתפות בכירים, בעתיד הענף ובמגמות. במהלך הכנס נערכו בחירות מדגמיות בקרב משתתפיו, והתוצאה הייתה רוב גדול למפלגות השמאל-מרכז – בניגוד גמור לתוצאות הבחירות האמיתיות. הן הראו היכן ההיי-טק ממוקם, ברובו, במפה הפוליטית, והאמת היא שזה הומחש בצורה טובה מאוד ומובהקת מאוד בחודשים שלאחר מכן, במחאת ההיי-טקיסטים הגדולה נגד המהפכה המשפטית של הממשלה שהוקמה.

יש בהחלט מצב שגם המנחה של האירוע, דפנה ליאל, פרשנית וכתבת פוליטית ותיקה ואמינה, לא העלתה על דעתה את מה שאנחנו חווים במדינה מאז ינואר האחרון. פרסום תוכניתו של שר המשפטים, יריב לוין, אודות המהפכה המשפטית הצית את המחאה הגדולה ביותר בתולדות המדינה – מחאת קפלן, שנערכת מאז ברציפות.

תובנות מראיונות סיכום השנה

המחאה הזו הולידה דבר שידענו בעבר במעט מאוד (מאוד!) מקרים: הצטרפות בולטת של ההיי-טק הישראלי למחאה. ההיי-טקיסטים היו לחלק בלתי נפרד מהמפגינים ברחובות – בפעילויות משלהם ובהפגנות הכלליות בקפלן. דרור סלעי, יזם היי-טק ותיק ומיוזמי מחאת ההיי-טק, העיד על כך, ממבט אישי, בראיון שפרסמנו אתו אתמול.

דרור סלעי באחת ההפגנות בקפלן. צילום: פרטי

זו הייתה, ועודנה, אחת הפעמים הבודדות בתולדות הענף והמדינה שבהן בכיריו, כמו גם העובדים שהם מעסיקים, ירדו מהגדר שעליה ההיי-טק ישב במשך שנים, בכל מה שקשור למעורבות פוליטית. מאז הם חלק בלתי נפרד מהמחאה, מתוך חשש לעתידה של המדינה כדמוקרטית וליברלית, ומתוך חשש מההשלכות שלה על הענף, ובמרכזן השפעת עצירת ההשקעות הזרות.

בינתיים, למעט הקפאת ההשקעות, יש בענף סוג של יציבות – בין אם זה בביצועים ובתוצאות העסקיות של החברות (אלה שמחויבות לדווח על כך) ובין אם זה ביצוא, ששומר על ההיקף שלו – ועל כך דיברה יו"רית מכון היצוא, איילת נחמיאס ורבין, בראיון איתה, שפרסמנו שלשום. אלא שיש בהחלט מצב שהרע מכל עוד לפנינו, ולמרבה הצער, השרים ובעלי התפקידים מסרבים להפנים זאת. הם אוטמים את האוזניים אל מול הטענה, שיש לה ביסוס, שלפיה ההשפעה של תוצאות ההפיכה – הקפאת ההשקעות ועוד – תורגשנה הרבה יותר בשנים הקרובות.

יש גופים שכבר נערכים על מנת לנסות ולמתן ככל הניתן את ההשפעות הרעות של המהפכה המשפטית על הכלכלה הישראלית בכלל ועל ההיי-טק הישראלי בפרט. אחד מהם הוא מכון היצוא, שנערך לביצוע פעולות שיסייעו ליצואנים לתפקד טוב יותר בשווקים בחו"ל – שגם הם לא קלים בכלל, בגלל ההאטה העולמית.

איילת נחמיאס ורבין, יו"רית מכון היצוא וסגנית נשיא התאחדות התעשיינים. צילום: ניב קנטור

גם אביגדור ליברמן, יו"ר ועדת המשנה להיי-טק של הכנסת, מתריע על המצב החמור, וטוען בראיון איתו שפרסמנו היום שאם הוא יימשך כפי שהוא כיום, ההיי-טק הישראלי ימות בתוך שלוש שנים – עד כדי כך. יו"ר ישראל ביתנו, שהיא אחת ממפלגות האופוזיציה, קורא לממשלה להכניס יד לכיס העמוק שלה ולשחרר תקציבים, כדי לאפשר לחברות להמשיך לעבוד ולמנוע את המשך הקריסה.

ח"כ אביגדור ליברמן, יו"ר ועדת המשנה להיי-טק של הכנסת, במערכת אנשים ומחשבים. צילום: פלי הנמר

מהצד של הממשלה, מנכ"ל משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, גדי אריאלי, טען בראיון שערכנו עימו שהמצב של ההיי-טק הישראלי דווקא השתפר השנה – וזו בשורה טובה בימים אפורים אלה. עם זאת, גם הוא מסכים שיש מקום לדאגה, ואומר שתפקידה של הממשלה הוא לא לחפש את הסיבות, אלא לייצר תשתיות וסביבות חדשנות, כדי להביא את ההיי-טק הישראלי לאזורים שהוא לא נמצא בהם כעת ולהניב לו אפיקי הכנסות חדשים. לשם כך, הוא מספר על השקעות שנעשות במחקרים אקדמיים, שבתורם מתחברים לחברות סטארט-אפ שיכולות לממש את התוצרים של המחקר לכדי מוצרים. בנוסף, המשרד מסייע לפרסום מאמרים אקדמיים שמעצימים את התדמית של ישראל בעולמות המדע וההיי-טק.

גדי אריאלי, מנכ"ל משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה. צילום: עוז שכטר

זו הייתה, ועודנה, אחת הפעמים הבודדות בתולדות הענף והמדינה שבהן בכיריו, כמו גם העובדים שהם מעסיקים, ירדו מהגדר שעליה ההיי-טק ישב במשך שנים, בכל מה שקשור למעורבות פוליטית. מאז הם חלק בלתי נפרד מהמחאה, מתוך חשש לעתידה של המדינה

חידושים טכנולוגיים בעלי פוטנציאל לשנות את העולם

גם בימים הכי סוערים של המחאה, לא זנחנו את עיסוקנו בחידושים טכנולוגיים שיש להם פוטנציאל לשנות את העולם. החידוש שבלט ביותר בתשפ"ג הוא הבינה המלאכותית היוצרת (GenAI), כאשר הפיתוח שתפס את הכי הרבה כותרות הוא ה-ChatGPT. התוכנה הזאת קנתה לה אחיזה רבה בשוק הצרכני, ופיתוחי GenAI עתידים, על פי התחזיות, לשנות ארגונים ואת צורת העבודה שלנו בכל תחום. קצב ההתחדשות של התחום והשימוש הרחב בו ברחבי העולם מאתגרים ארגונים עסקיים וממשלתיים לקפוץ על העגלה הדוהרת, אבל לצד זה לנקוט בכל אמצעי הזהירות, כולל מול היבטים אתיים ורגולטוריים, ואיומי סייבר – שגם עליהם, למרבה הצער, נאלצנו לדווח.

אם כבר מדברים על סייבר, בשנה זו עסקנו בו ביתר שאת. השנה התרחבה עד מאוד הפעילות גם של פושעי הסייבר העסקיים, אבל גם, ואולי אף במיוחד, של ההאקרים שלוחי המדינות. גם השנה למדנו עד כמה המדינות והארגונים לא ערוכים כפי שהם צריכים.

עוד שנה מלאה בכנסים ובאירועים

בין הדיווחים על המחאה, הטכנולוגיה ועולם ההיי-טק בכלל, המשכנו, באנשים ומחשבים, לקיים את הפעילות הרגילה שלנו – כנסים, ועידות מקצועיות, פורומים, וכן האתר והניוזלטר היומי. חלק מהכנסים נערכו יום אחרי ערב סוער ברחובות. מן הסתם, חלק ממשתתפי הכנסים הם בעד המהפכה, או הרפורמה, וחלקם נגד. אלא שאנחנו מצליחים להשאיר את המחלוקת הזו מחוץ לכנסים, לא לתת לה להיכנס לתוך האולמות. כך, ההיי-טק מוכיח שאפשר להתווכח, אפשר להיות חלוקים ועדיין להמשיך לעבוד, ללמוד וגם ליהנות ביחד, כי בסופו של דבר, אין לנו ארץ אחרת גם אם אדמתנו בוערת.

אחת מוועידות הפסגה של ה-IT והעסקים הקודמות. צילום: ניב קנטור

גם בשנה העברית הבאה נמשיך במסורת הכנסים שלנו. כך, ב-15 באוקטובר, מיד לאחר החגים, תתקיים ועידת הפסגה המרכזית של עולמות העסקים והטכנולוגיה, שגם השנה תנחה אותה דפנה ליאל. כרגיל, היא תחתום בהרצאה שלה על ענייני היום, ואולי עד אז נוכל לקבל הערכה מה צפוי לנו בחודשים שלאחר מכן. אנחנו כאן, במערכת אנשים ומחשבים, נמשיך ללוות את כל האירועים, נסקר את כל הכנסים והוועידות שלנו, וכמובן את כל ההתפתחויות הטכנולוגיות ובענף ההיי-טק, שיש להניח שיהיו לנו למכביר בשנה שבתקווה באה עלינו לטובה. אנחנו זקוקים לזה. שנה טובה לכולכם.ן.