אחד על אחד עם עידן בן נאים, מנהל הפעילות של נטסקופ בישראל
ספר לנו על נסטקופ.
"בעולם שבו הנתונים נמצאים פחות ופחות בדאטה סנטר, והעובדים אינם מבלים עוד את כל זמנם במשרדי הארגונים, הטכנולוגיה של נטסקופ (Netskope) מספקת גישה ואבטחה לנתונים בכל מקום שבו הם נמצאים ובכל צורה שאפשר יהיה לגשת אליהם. מנהלי אבטחת מידע בארגונים הכריזו כי 'הפרימטר מת' – המשתמשים, האפליקציות, הכל בחוץ, ולכן נדרשת פרדיגמת הגנה חדשה, שלוקחת בחשבון את השינוי המהותי בהתנהלות הארגונים ותהיה מסוגלת לאכוף מדיניות ארגונית. ולכן נטסקופ מייצרת עבורם את ה'פרימטר' החדש.
"בשנת 2019 המליצה גרטנר על גישה חדשה לארכיטקטורות אבטחה; SASE (ר"ת של Secure Access Service Edge). SASE היא אבטחת מידע ורשת בענן, וכוללת Security Service Edge (SSE), בתוספת SD-WAN. עוד כוללת טכנולוגיית SSE טכנולוגיות כגון NG-SWG, CASB, ZTNA, FWaaS ו-RBI. נטסקופ מאבטחת גם את אמצעי הגישה (עם SD-WAN מקורי בענן) וגם את הנתונים (עם SSE חכם), ומובילה את הקטגוריה החדשה של SASE.
"הפתרון שמציעה נטסקופ עוקב אחר מידע – החל בנתונים שנוצרו ונחשפו בענן, וכלה בנתונים שעוברים באפליקציות ובמכשירים אישיים לא מנוהלים. המעקב אחר המידע מאפשר הגנה על הנתונים ועל המשתמשים בכל מקום, לצד יכולת לנטרל בעיות עתידיות פוטנציאליות. הפתרון מתחבר למערכות סיסקו ודרופבוקס, למערכות השיתופיות של סיילספורס, גוגל ומיקרוסופט, ולמערכות הדואר של מיקרוסופט".
מה מייחד את נטסקופ?
"הגישה של נטסקופ מתבססת על הבנה, שאבטחת ענן צריכה להיות ממוקדת בנתונים – היא זו שמאפשרת לארגון לפעול לפי אסטרטגייתZero Trust . בעוד שאחרים ניסו לגשר על הפער באבטחת מרכזי נתונים או לנטר את תעבורת האינטרנט, נטסקופ הגתה את ה-SSE לפני עשור – הרבה לפני שגרטנר תיארה את הקטגוריה. בפברואר 2022 פרסמה גרטנר את ריבוע הקסם הראשון שלה לקטגוריית SSE ומיצבה את נטסקופ כמובילה, תוך ציון לשבח על החזון הברור שלה ויכולות אבטחת המידע המתקדמות שלה. נטסקופ היא החברה היחידה שמופיעה הן ברביע המוביל של 2022 Gartner Magic Quadrant™ for Security Service Edge, והן במדריך השוק SASE של גרטנר לספק יחיד.
"הפלטפורמה שלנו נבנתה בתוך הענן ותוכננה לעולם שבו תשתיות ויישומי ענן נפוצים; מכאן התיאור שלה: נולדה בענן, בשביל הענן".
מה אתה יכול לספר לנו על קצב האימוץ של פתרונות הענן?
"לפני שנים הימרנו, שהענן יתפוס בארגונים הרבה יותר מהר ממה שהם חשבו. לארגון הממוצע יש יותר מ-1,000 אפליקציות SaaS (ענן) פעילות, יותר מ-95% מהן הם Shadow IT, כלומר ללא אישור הארגון לשימוש, ואינן מנוהלות על ידי מחלקת ה-IT. ממצאים אלו יכולים להפתיע ארגונים, שעדיין לא רואים את עצמם כמי שאימצו ענן. כך נוצר מצב, שעוד לפני שצוות ה-IT עובר לשירותי ענן, אנשים פרטיים וצוותים עסקיים כבר מבינים את היתרונות של יישומי ענן.
"זו הסיבה שחשוב, כי ארגונים לא יתעכבו בבואם לבנות את אסטרטגיית אבטחת הענן שלהם. הדו"ח השנתי של Netskope Threat Labs הראה לאחרונה, כי ברבעון האחרון של 2022, 48% מההורדות של תוכנות זדוניות מקורן באפליקציות ענן, כגון Microsoft OneDrive (מקורן של 52% הנותרים מההורדות של תוכנות זדוניות באתרים מסורתיים). זו הסיבה שארגונים נעים במהירות כדי להבטיח שהענן אינו החולייה החלשה ביותר בתשתית האבטחה שלהם".
מהם הפרויקטים פורצי הדרך שנטסקופ הייתה מעורבת בהם ברחבי העולם ומה היה מיוחד בהם?
"אני חושב שפרויקט תשתית NewEdge שלנו הוא היוזמה הגלובלית הגדולה ביותר שלנו וגם היתרון היחסי שלנו. הפרויקט משרת מיליוני משתמשים ארגוניים ברחבי העולם, ביותר מ-70 אזורים ברחבי העולם, כאשר 25 מהם נמצאים ב-EMEA ואחד בישראל, כך שלקוחות ישראליים יכולים לקבל את כל עיבוד הנתונים שלהם בשטח הביתי שלהם אם יבחרו, ללא השפעת שיהוי. NewEdge הוא כעת ענן האבטחה הפרטי הגדול בעולם ובעל הביצועים הגבוהים ביותר. הצבת אבטחה ממוקדת נתונים קרוב ככל האפשר למשתמש היא דרישת מפתח של ארכיטקטורה מוכנה ל-SASE. עם חברות הדורשות חופש בחירה גדול יותר היכן וכיצד הנתונים שלהן מעובדים, נוכחות בכל כך הרבה שווקים מעניקה לנטסקופ יתרון תחרותי חזק, כמו גם משפרת את החוויה עבור הלקוחות המקומיים של נטסקופ.
"חברת נטסקופ הקימה חוות שרתים פרטית גדולה בתל אביב. החווה מספקת ענן פרטי מאובטח, בעיקר לגופים פיננסיים ולגופים רגישים נוספים. כך, היא מספקת שירות מהיר ומאובטח ללקוחות ישראליים בלי פגיעה בחוויית המשתמש או התפשרות על מנגנוני אבטחה. העובדה שהרשת הפרטית נמצאת בישראל מונעת ממידע לצאת מגבולות המדינה ומסייעת לעמוד ברגולציה המוטלת על ארגונים, שמחויבים לאחסן את המידע שלהם בארץ, כמו חברות ביטוח, חברות פיננסיות, ממשל, צבא וביטחון וארגוני בריאות. נטסקופ הקימה מאות שרתים ברחבי העולם, עם רשת שרתים פרטית שממוקמת ביותר מ-50 מדינות, כאשר היעד שלה הוא קישוריות ותעבורת נתונים במהירות של פחות מ-15 מילי-שניות בין האתרים השונים".