חשבון נפש, או: האם ההיי-טק יוביל את הפיוס בציבור?
מחאת ההיי-טק היא בין הגורמים שתרמו לקרע בציבור, אבל היא גם בין הגורמים שיכולים לפעול על מנת לאחות אותו ● מה שצריך הוא אנשים כמו אייל ולדמן ותום ליבנה, שירימו את הכפפה
הימים שבין כסה לעשור, בין ראש השנה ליום הכיפורים, הם תקופה של חשבון נפש. בימים הנוראים הללו, אנשים מחפשים את המכנה המשותף עם אנשים אחרים, עם הצד השני, מבקשים סליחה ובתקווה גם מוחלים זה לזה. מתפייסים. שהרי אפשר להתווכח, להיות חלוקים בדעות, אבל לצד זה גם לכבד. להמשיך הלאה ביחד. עושה רושם שהחברה הישראלית שכחה את זה בשנה האחרונה.
הייתה זו השנה הקשה ביותר בחברה שלנו, אולי אפילו מאז קום המדינה, מבחינת הקוטביות והקרע בין החלקים השונים בה. חילונים, דתיים, תומכי התוכנית המשפטית של הממשלה ומתנגדיה… השנאה בין השבטים בחברה הישראלית, שתמיד הייתה שם, הרימה בתשפ"ג את ראשה גבוה גבוה. הווליום בשיח הציבורי, שבא לידי ביטוי במידה רבה במדיות החברתיות, היה כל כך צורמני ולעתים אף אלים, עד שנדמה היה שכל החוטים נקרעו וכל החיבורים ניתקו. לעיתים גם ברמה המוחשית – בין משפחות, חברים ועמיתים לעבודה.
על רקע האווירה הזו נערך השבוע כינוס של תנועת מפגשים, שאנשיה רוצים לייצר שיח של גישור, פיוס ובעיקר הרגעת הרוחות. מטרת התנועה היא לקיים קהילות שונות, שיאפשרו מפגש בין אנשים בעלי דעות והשקפות שונות, על מנת שינסו לדבר ולחפש את המשותף והמגשר ביניהם. למיזם הזה שותפה קרן הון-הסיכון iAngels, שהוקמה על ידי שלי הוד מויאל ומור אסיא, ופיתחה את פלטפורמת ההשקעות שנושאת את השם הזה.
כפי שדווח כאן, במפגש נטלו חלק שניים מבכירי ענף ההיי-טק: אייל ולדמן, מייסד ומנכ"ל מלאנוקס, ותום ליבנה, מייסד ומנכ"ל ורביט. השניים היו מהדמויות הבולטות נגד התוכנית המשפטית של הממשלה, מראשית דרכה, וניבאו תחזיות שחורות לענף, אם וכאשר היא תתממש.
ולדמן התראיין בערוצי תקשורת שונים ולא הסתיר את הביקורת שלו ואת ההשלכות שיש לתוכנית המשפטית על ענף ההיי-טק. ליבנה התראיין לחדשות 12 בראיון שעורר סערה, ובו אמר שהוא יורד מהארץ ומפסיק לשלם כאן מיסים. בסופו של דבר הוא לא עשה את זה, אבל ההד הציבורי של דבריו היה חזק עד כדי כך ששר האוצר, בצלאל סמוטריץ', פרסם ציוץ "מחבק" ואוהד כלפיו, גם אם לא אוהד כלפי המעשה שהוא הצהיר שיעשה. הפעם, במפגש של מפגשים, הן ולדמן והן ליבנה דיברו על פיוס וחשבון נפש.
ההשתתפות שלהם במפגש כזה יכולה להיות תפנית מעניינת בחלק של ההיי-טק במחאה. אולי, בעקבותיהם, היא תפנה למקום שעדיין מתנגד לתוכנית המשפטית של הממשלה, אבל גם קורא לשנות את השיח ולקרב בין חלקי הציבור.
על מובילי מחאת ההיי-טק לעשות חשבון נפש
כדאי שמובילי מחאת ההיי-טק יעשו חשבון נפש: הם יכולים להישאר נאמנים לערכים ולעקרונות שלהם, של שמירה על הדמוקרטיה, אבל כדאי גם שישתתפו בניסיונות להתחבר לקהלים שונים, שלא תמיד חושבים כמותם
ולדמן וליבנה לא אומרים שהפעילות שלהם ושל עמיתיהם עד כה הייתה שגויה, אלא שתוצר הלוואי של המצב – השסע בחברה הישראלית (ש-ולדמן האשים בו את הממשלה וליבנה לא ציין מי בעיניו אשם בו) הוא לא מחויב המציאות. יש מצב שהם הגיעו למסקנה הזאת גם בגלל מה שקורה בחברות שלהם, שבהן, באופן טבעי, יש תומכים של התוכנית המשפטית ויש מתנגדים לה, ויש להניח שכולם מסתדרים אלה עם אלה, לפחות על פי רוב.
מימין: אייל ולדמן ותום ליבנה. צילום: יח"צ ושלומי יוסף
ולא רק במלאנוקס וב-ורביט: אחרי כל סוף שבוע חוזרים עובדי ההיי-טק למקומות העבודה שלהם. הם פוגשים שם עמיתים לעבודה שחושבים כמותם, אבל גם כאלה שחושבים הפוך. נערכים בהחלט ויכוחים – במסדרונות, ליד עמדות הקפה ואולי גם בעמדות העבודה, וכל אחד סבור שמה שהוא אומר וחושב זה הדבר הנכון, אבל בסופו של יום, כולם מתחברים לביצוע משותף של המשימות שלהם, משתפים פעולה ותורמים להצלחת הארגון. אולי זה דווקא על רקע העובדה שהמצב – התוכנית והמחאה נגדה – גבה מחיר כבד מאוד מענף ההיי-טק.
ולדמן וליבנה חטפו ביקורות וזעם רב מצד עמיתיהם על דברי הפיוס שלהם. אלא דווקא אותו זעם הוא עוד הוכחה לכך שההיי-טק הוא זה שצריך ליטול את ההובלה במאמצי ההרגעה. לצורך כך, כדאי שמובילי מחאת ההיי-טק יעשו חשבון נפש: הם יכולים להישאר נאמנים לערכים ולעקרונות שלהם, של שמירה על הדמוקרטיה, אבל כדאי גם שישתתפו בניסיונות להתחבר לקהלים שונים, שלא תמיד חושבים כמותם. בדיוק כמו ש-ולדמן וליבנה עשו.
אגב, שיח שכזה יכול לשחק לידיהם של מובילי מחאת ההיי-טק, והמחאה נגד התוכנית המשפטית בכלל, כי אחת הביקורות עליה הוא שהמוחים מגיעים מקבוצות דומות, יש שאומרים אליטה. גם אם הם לא צודקים ובין המוחים ניתן למצוא לא רק אנשים שנולדו עם כפית זהב בפה, או שהתעשרו כתוצאה מאקזיט, הרי שהמחאה לא הצליחה לחבר אליה קהלים אחרים. זה אפשרי, אם יהיה קצת פחות קיטוב ומעט יותר שיח. זאת אחריות גם של המוחים.
הרגעת הרוחות ופיוס הם דברים שאפשר להשיג רק באווירה של מפגשים שבהם אנשים לא באים להכתיב לצד השני את דעותיהם, אלא לשמוע זה את זה, וזה בסדר גמור שבסוף הערב הם ייפרדו לשלום כחלוקים ביניהם, אבל גם כידידים. יש כאן הזדמנות בלתי חוזרת להיי-טק, הקטר של המשק, להיות גם הקטר של המסע אל עבר הפיוס והחזרה לשפיות.
גמר חתימה טובה לכולכם.ן.
את הקרע בציבור יצר המחנה הדתי/משיחי + הליכוד שמנסים לבצר את מעמדם בשלטון ע"י שינויים דרקוניים בעקרונות עליהם מושתתת המדינה. ההייטק ושאר השותפים למחאה מנסים להגן על החופש האזרחי. עד שלא תבוטל ההפיכה המשטרית לא יתכן איחוי הקרע. וגם אם יימצא איזשהו פיתרון, הרי שהחשדנות ואבדן האמון כבר לא ייעלמו. הנזק בלתי הפיך, וכולו על כתפי יריב לוין, ביבי והשותפים הקואליציוניים שלהם - לדיראון עולם.
מעולם לא הייתה מחאת הייטק בישראל. זו הייתה מחאת בודדים באוכלוסיה וכיום הם בודדים יותר. בתחילתה המחאה לא היתה עוברת את אחוז החסימה וכיום המחאה לא שווה אפילו מנדט אחד. זו מחאה מומצאת של הון שלטון עולם תחתון שבגלל השליטה שלהם ללא מיצרים בתקשורת קבלה מימד שגדול פי 100 ממה שבאמת היתה. תחשבו טוב על מה שקורה היום- האם אתם מודעים לפגישות של נתניהו עם מנהיגי עולם בנסיעה שלו לחול, ועל פרטי פגישותיו? או שאתם מחברים את הנסיעה שלו לחול להפגנות נגדו. ואז תסתכלו על ההפגנות נגדו וההשקעה העצומה הכלכלית בה ותראו את 70-80 אנשים שמשתתפים באמת בהפגנות מכל ארהב! 70-80 אנשים הזויים הם אלו שמדווחים בלבד בתקשורת המקומית וכל פעילותם היא נגד אזרחי ישראל ומדינת ישראל וחיילי ישראל. איך אמר טיבי?״ יושבת טייסת בתכנית 60 דקות בארהב ומודה שטייסי ישראל רוצחים תינוקים!!!״ איזה אוהב ישראל יקבל זאת? ואת השנאה ליהודים שנראים יהודים? מחאת הייטק עאלק.