אפריקה מחכה לחברות הפינטק הישראליות

אפריקה לא נתפסת עדיין בתעשיית ההיי-טק המקומית – הן בקרב היזמים והן המשקיעים – כשוק בעל פוטנציאל עסקי, וקשה עדיין למצוא יזמים רבים אשר במצגת המשקיעים שלהם יציינו את אפריקה כיעד השיווקי העיקרי שלהם. רוב הישראלים עדיין נשענים על דעות קדומות וסטיגמות ביחס ליבשת השחורה של מדינות מוכות אסון, בעלות משטרים בעייתים ומושחתים ובהן גופים התנדבותיים גלובליים וקרנות פילנתרופיות תופסים מקום מרכזי.

אלא שלמרות שאפריקה לא חפה מבעיות ואתגרים מורכבים, התמונה בפועל רחוקה מהדימוי שלה בכל הקשור ליזמות וחדשנות טכנולוגית – במיוחד במספר מוקדים דוגמת קניה (אשר בירתה, ניירובי, זכתה לכינוי הסיליקון סוואנה בזכות האקו-סיסטם התוסס שפועל בה) וניגריה שסכום השקעות ההון סיכון בחברות טכנולוגיה בהן זינק פי שישה בקירוב במהלך השנים 2018-2022. מגמות אלה תופסות תאוצה בזכות תהליכים שונים ובראשם דיגיטציה משמעותית והטמעת תשתיות טכנולוגיות מתקדמות יותר והשקעות גלובליות שהן בעלות השלכות חברתיות כלכליות מרחיקות לכת. לכך מסייעים גם שחקנים בינלאומיים ומקומיים לצד פעילות ענפה של אקסלרטורים מקומיים, הנתמכים על ידי גופי הממשל הרואים בחדשנות יעד לאומי, ותמיכה מסיבית של קרנות, מוסדות פיננסיים ומוסדות מוטי פיתוח בינלאומי.

"השימוש ההולך ומתרחב בסלולר הפך דווקא את אפריקה בבת אחת להיות אחד ממוקדי הפינטק המתקדמים בעולם, תוך שהיא מקדימה מדינות מפותחות ומערביות שנתפסות כחדשניות ומודרניות"

אחת המהפכות המשמעותיות המתחוללות כיום באפריקה היא לא רק בוורטיקלים דוגמת אגרו-טק או אנרגיה, אלא דווקא בעולמות הפינטק והתשלומים בסלולר, ובעיקר מדובר באזור מזרח אפריקה. מדינות דוגמת קניה, טנזניה ומדינות שכנות שאותן היא סוחפת עוברות בשנים האחרונות האצה דרמטית סביב תחומי הכלה פיננסית (financial Inclusion), כלומר הנגשת השירותים הפיננסיים לכלל שכבות האוכלוסייה.

הקפיצה שביצעו בעשור האחרון מדינות אפריקה היישר לעידן הסלולרי אפשרה למיליוני בני אדם, כולל אלה המתגוררים בכפרים נידחים אשר מעולם לא היו מחוברים לקווי טלפון, לרכוש מכשיר נייד, להתחבר לאינטרנט או באמצעות SMS פשוט לבצע פעולות פיננסיות שונות. האפריקנים, שקרוב למחציתם (!) אינם מחזיקים בחשבון בנק, הפכו את מכשיר הסלולר לכלי העיקרי, שבאמצעותו הם יכולים להעביר ולקבל תשלומים, לבצע קניות באונליין ולהשתמש אף במוצרים פיננסיים מורכבים יותר, כמו לקיחת הלוואות, פתיחת תוכניות חיסכון, וכו'. השימוש ההולך ומתרחב בסלולר הפך דווקא את אפריקה בבת אחת להיות אחד ממוקדי הפינטק המתקדמים בעולם, תוך שהיא מקדימה מדינות מפותחות ומערביות שנתפסות כחדשניות ומודרניות.

כל אלה הפכו את אפריקה ליעד אטרקטיבי לחברות פינטק להציע פתרונות חדשניים, והפוטנציאל הכלכלי הגדול מושך יזמים מקומיים וזרים להקים סטארט-אפים ולפעול בשווקים אלו. מנתונים של חברות המחקר בוסטון קונסולטינג גרופ ו-מקינזי עולה, כי עד שנת 2030, הכנות חברות הפינטק באפריקה יכפילו את עצמן מהיקף של 30 מילארד דולר ל-65 מיליארד דולר.

כבר כיום פועלות באפריקה מספר רב של חברות גלובליות גדולות וחברות מקומיות, בהן ניתן למצוא גם כמה חברות ישראליות, שבין הבולטות בהן ניתן למנות את פידו (Fido) – העוסקת בעיקר בהלוואות זעירות ודירוג אשראי אלטרנטיבי, אוקו (OKO) – העוסקת בביטוח לחקלאים קטנים מפני פגעי מזג האוויר, ו-פיוז (Fuse.io) – המעניקה תשתית בלוקצ'יין לתשלומים ויישומים פיננסיים אחרים לעסקים ויזמים.

מדובר, כמובן, בהזדמנות בעלת פוטנציאל עסקי אדיר, לצד יכולת לחולל אימפקט משמעותי בפועל ולהשפיע על איכות חייהם של מיליוני בני אדם. אלא שחברות הסטארט-אפ הישראליות צריכות לגשת לאפריקה מנקודת גישה שונה מזו המוכרת לנו משווקים מערביים, דוגמת ארה"ב ואירופה.

נדרשות התאמות ושינויי תפיסה

ייזום מוצלח ועבודה מתמשכת לסטארט-אפ באפריקה מחייבים התאמות ורגישויות מיוחדות הקשורות לכוח הקנייה של האוכלוסייה, לנורמות רגולטוריות וליציבות שלטונית, לאופי התשתיות הטכנולוגיות הזמינות ולמאפיינים כלכליים ותרבותיים יחודיים. למשל, כוח הקנייה של האזרח הוא נמוך יותר, אך ניתן להשתמש במודלים עסקיים מותאמים כגון B2B2C או שותפויות שונות עם מוסדות פיננסיים וספקי טלקום על מנת לממש את פוטנציאל הרווח. מעבר לכך, התפוצה הרחבה הפוטנציאלית בשוק המיועד לגדול בעקביות עשויה בעתיד הלא רחוק לפצות על כוח הקנייה הנמוך של משתמש הקצה.

כמו כן, בגישה לשוק האפריקני, תהליכי הלמידה וההיזון החוזר בפיתוח מוצר מול לקוחות ומשתמשים, המתקיימים בכל מוצר דיגיטלי, דורשים שימת דגש גדולה פי כמה וכמה למאפייני וצורכי קהל היעד הייחודיים, ועל פי רוב נעשים בתיווך של גורמים מקומיים.

לסיכום, היכולת של חברות הסטארט-אפ הישראליות לגוון ולפתוח שווקים חדשים ולשלב בין פוטציאל עסקי גבוה לבין יכולת לעשות טוב בעולם מחייבת, קודם כל, הבנה של השוק האפריקני ונכונות ללמידה שונה של השוק והמשתמש, מתוך ענווה והקשבה לצד מוטיבציה לייזום פתרונות התואמים לצורכי הפיתוח הייחודיים ופעולה על בסיס שותפויות עם גורמים מקומיים. התאמה לשוק ותכנון מקדים יכולים להפוך את חברות הפינטק הישראליות למרכיב משמעותי, המחולל אימפקט במדינות מתפתחות לצד רווח עסקי והכנסות משמעותיות.

הכותב משמש כמנהל פרוייקטים בתכנית פירס לחדשנות גלובלית, המחברת בין יזמים ישראליים ושותפים בשטח במטרה לפתוח פתרונות טכנולוגיים לאתגרים במדינות מתפתחות.

בימים אלה החלה ההרשמה לתוכנית פירס צ'אלנג' במהלכה יתמקדו היזמים בפיתוח פתרונות פינטק במדינות מזרח אפריקה.