ימים של מלחמה: כך תימנעו מהפצת פייק ניוז

כמו בכל מצב של אי ודאות וכמו כל אירוע בעל משמעויות שגורמות לפאניקה, גם אתמול (ש'), עם פתיחת מתקפת הפתע של החמאס על ישראל, החלו להופיע פייק ניוז ותיאוריות קונספירציה. ה-"מתקפה" שבתוך המתקפה הזאת נמשכת גם היום.

יש לתופעה הזאת שלל גורמים, ובעתות מלחמה כמו זו, פעמים רבות היא חלק מרכזי בלוחמה הפסיכולוגית של האויב. במקרים אחרים מדובר ב-"סתם" אנשים חסרי אחריות, או בגורמים אחרים. לכן, הפצה של חדשות כזב – בין אם של סרטונים או של הודעות ווטסאפ – מסייעת לאויב להשיג את מטרתו. שלא לדבר על שלל מקרים, גם הפעם, שבהם בני משפחה גילו דרך הרשת שקרוב.ה שלהם נחטף.פה או נרצח.ה על ידי החמאס. עם זאת, יש להפריד כאן בין הסרטונים להודעות: בעוד שאת הסרטונים, אמיתיים ומזויפים, נראה שאנשי חמאס הפיצו בעצמם, לא מוכח בשלב זה הקשר שלהם להודעות, בהן כאלה שטוענות שיש מתקפת סייבר על ישראל.

אז מה לא לעשות?

חוקרי ESET ישראל ניפקו היום מדריך קצר כיצד לזהות פייק ניוז – ולא להפיץ אותם. "בתקופות של משברים או של מתיחות מוגברת, תמיד יהיו מי שיפיצו הודעות מאיימות ומטרידות שזורעות בהלה", ציינו החוקרים. "קחו זאת בחשבון כאשר אתם מקבלים הודעה ממקור שאינכם מכירים".

"קיבלתם הודעת ווטסאפ עם מידע שנראה מרעיש או מעניין? בדקו אם הוא פורסם גם על ידי כלי התקשורת. לא מצאתם אותו שם? כנראה שמדובר בשמועה או במידע כוזב", המשיכו.

"למרבה הצער", הוסיפו ב-ESET, "אנשים נוטים להעביר הודעות הלאה מבלי לאמת את התוכן. בדיוק בגלל זה ווטסאפ מסמנת הודעות כאלה בתגית Forwarded (הועברה) או Forwarded many times (הועברה פעמים רבות). התייחסו בחשדנות להודעות שסומנו כך".

עוד המלצה שלהם היא לשים לב לניסוחים: "אם קיבלתם הודעה שכתובה בשפה עילגת או רצופה בשגיאות כתיב, כנראה שהיא הגיעה ממקור שאינו אמין ומוסמך. צה"ל, הממשלה או כל גוף רשמי אחר לא יפיצו הודעה שאינה מנוסחת באופן רהוט, וגם לא יבקשו מכם להעביר את ההודעה 'בדחיפות' לחברים ולבני משפחה".

החוקרים סיימו באמירה נכונה, שבהחלט ניתן להתחבר אליה: "אינכם בטוחים אם המידע שקיבלתם מהימן? פשוט מאוד – אל תעבירו אותו הלאה".