התנדבות בסייבר שעלולה להיות מסוכנת
האקרים ישראליים תוקפים בסייבר מטרות אויב שדווקא משמשות את המדינה לצרכים כמו איסוף מידע, ובכך פוגעים שלא במתכוון במאמץ המלחמתי ● על כך ועל נזקי סייבר שאנחנו גורמים ושניתן למנוע - בטור שלפניכם
המלחמה בעזה, שבשבת הקרובה נציין שבועיים לתחילתה, מתנהלת לא רק בעולם ה-"אמיתי", אלא גם בזה הווירטואלי – ברשתות החברתיות ובזירת הסייבר. בישראל נערכו לכך שבמקביל לתקיפות חיל האוויר ברצועת עזה, הפעילות הקרקעית הצפויה וירי הטילים של החמאס והג'יהאד האסלאמי עלינו, האקרים טרוריסטים שונאי ישראל יפעלו גם במרחבי הסייבר.
בועז דולב, מייסד ומנכ"ל קלירסקיי, שמתמחה מזה שנים במודיעין סייבר, הרגיע אתמול (ד') את המשתתפים בוובינר של אנשים ומחשבים, שעסק בנושא הסייבר בזמן מלחמה. עד כה במהלך המלחמה, אמר דולב, ניסיונות התקיפה של ההאקרים נגד ישראל לא היו משמעותיים. אמנם, מאז תחילת המלחמה נרשם גידול משמעותי בהיקף התקיפות, במיוחד על בתי חולים, משרדי ממשלה ורשויות מקומיות, אבל הן הוגדרו כתקיפות ברמת הסיכון הנמוכה ביותר, ולא גרמו לשיבושים משמעותיים.
דולב הסביר שקבוצות ההאקרים, האיראניות והאחרות, שתוקפות כעת פועלות כל השנה, והן לא זקוקות לאירוע זה או אחר כדי לתקוף. המסקנה המתבקשת מכאן היא למעשה הערת אזהרה: הדברים היו נכונים לאתמול, וזה לא אומר שצריכים להיות שאננים ולסמוך על כך שרמת התקיפות של ההאקרים תישאר אותו הדבר.
בועז דולב, מייסד ומנכ"ל קלירסקיי. צילום: ניב קנטור
חזית הרשתות החברתיות
סכנה מוחשית, שגם עליה דובר אתמול בוובינר, קשורה בהרגלי הגלישה וההתנהלות שלנו במרחבי הרשת, וברוח ההתנדבות הבלתי רגילה, שהחלה בחברה הישראלית מיד עם פרוץ המלחמה. מסתבר שכל אחת משתי תופעות אלה גורמת לנזק בסייבר, לסיכון, מבלי שאיש התכוון לכך.
הנזק הזה נמצא בשתי חזיתות: האחת היא חזית הסייבר עצמה, ולזה אגיע עוד מעט, והשנייה היא הרשתות החברתיות.
דולב ציין את ההרגל של כולנו, שקשה לשלוט עליו, לשתף מידע – טקסט, תמונות, סרטונים ועוד – ב-ווטסאפ, אינסטגרם, טיקטוק ושאר הרשתות החברתיות. נכון ש-"שיתוף" ו-"רשתות חברתיות" הן מילים נרדפות, אבל במקרה הזה, שיתופים של תכנים מסוימים גורמים נזקים חמורים.
מאז תחילת המלחמה, המשפחות של הנעדרים והחטופים מבקשות מהגולשים לשתף את התמונות של יקיריהן, כדי לסייע להן למצוא אותם. זאת בקשה מובנת, אבל גם מסוכנת, כי היא עלולה לגרום לחמאס לפגוע בהם. במקרים שרוב או כל החברים והעוקבים אחרי המשתמש ברשת החברתית הם ישראלים אין בכך תועלת, כי המאמץ צריך להיות מופנה לחו"ל
הנזקים האלה באים לידי ביטוי בשני מישורים: הראשון הוא סיוע לחמאס בלוחמה הפסיכולוגית שלו נגדנו, במיוחד בימים הראשונים של המלחמה. השיתוף של סרטוני ותמונות הזוועה הגביר את החרדה בקרב רבים מאתנו, והחמאס בנה על כך שהוא יגרום גם לדמורליזציה. לשמחתנו, זה לא קרה, אלא ההיפך, אבל זה לא היה מופרך שיקרה.
המישור השני הוא של המודיעין. החמאס הוא בעל יכולת ניטור גבוהה ברשתות החברתיות ובמרחב הדיגיטלי בכלל. אנשיו, יש לניח שבסיוע אנשי ארגוני הטרור שפועלים איתו ברצועת עזה, קוראים כל פוסט שיש בו פוטנציאל של מידע. בנוסף, הוא משתמש בסרטונים, צילומים ומיקומים שישראלים מפרסמים ברשתות החברתיות כדי להבין איפה יש ריכוזי אנשים, חיילים או מקומות אסטרטגיים.
מאז תחילת המלחמה, המשפחות של הנעדרים והחטופים מבקשות מהגולשים לשתף את התמונות של יקיריהן, כדי לסייע להן למצוא אותם. זאת בקשה מובנת, אבל גם מסוכנת, כי היא עלולה לגרום לחמאס לפגוע בהם. במקרים שרוב או כל החברים והעוקבים אחרי המשתמש ברשת החברתית הם ישראלים אין בכך תועלת, כי המאמץ צריך להיות מופנה לחו"ל.
דולב ביקש מצופי הוובינר, ודרכם מכלל המשתמשים ברשתות החברתיות, להפסיק לשתף את המידע.
גיא מזרחי, מנכ"ל סייפרוס ויו"ר פורום CSC מבית אנשים ומחשבים. צילום: ניב קנטור
זירת הסייבר
סכנה אחרת, שמקורה דווקא ברוח הלחימה וההתנדבות ששוטפת את המדינה בימים אלה, היא תקיפה יזומה של מטרות ויעדי סייבר של האויב. צריך לדעת שפעילות אקטיבית של תקיפות סייבר אמורה להיעשות ברמת המדינה, והיא באחריות מערכות הביטחון וצה"ל. מן הסתם, הפעילות הזו לרוב לא גלויה, ולא מרבים לדבר עליה, אבל היא נעשית באופן שוטף.
אולם, עם פרוץ הלחימה החליטו קבוצות של האקרים מקצוענים, ישראליים ותומכי ישראל, שהם יכולים לסייע למדינה לחסל יעדים של האויב. הבעיה היא שהם לא מקבלים מידע עדכני מגורמי הסייבר של המדינה, שהם בעצמם לא תמיד מתואמים ביניהם, ולעיתים קרובות לא ניתן לחשוף את המידע הרגיש. אבל ההאקרים של אומת הסייבר תופסים יוזמה ותוקפים יעדי אויב, שהגורמים הישראליים משתמשים בהם כדי לאסוף מידע או לבצע פעילות אחרת למען כולנו. גיא מזרחי, מנכ"ל סייפרוס ויו"ר פורום CSC מבית אנשים ומחשבים, ביקש בוובינר מכל אותם מתנדבי הסייבר לחדול, כי הם מזיקים יותר מאשר מועילים.
שתי הדוגמאות האלה מתחברות למשהו יותר גדול, שבוודאי ייחקר אחרי המלחמה: התפקיד של המרחב הווירטואלי בלחימה, והקלות בלתי נסבלת של הנגישות של המחבלים למידע רגיש, מאחר שאנחנו, הישראלים, טרם נגמלנו מההתמכרות המדבקת לשיתוף ברשתות החברתיות. בבקשה חדלו מכך, ומיד – למען מדינת ישראל והמאמץ המלחמתי שלה.
תגובות
(0)