כך הבינה המלאכותית יכולה לסייע בשיפור יכולות צבאיות בעת מלחמה

"מערכות שבהן הוטמעו ושולבו רכיבים ומודלים של AI כוללות יכולות של מודלי שפה גדולים (LLM) ושל בינה מלאכותית יוצרת. הן מאפשרות לשפר את ההפעלה המשולבת של יכולות צבאיות", כך אמר זיו כהן, ארכיטקט נתונים ראשי בדלויט ישראל.

כהן השתתף בוובינר שנערך היום (ב') על ידי אנשים ומחשבים ועסק בבינה מלאכותית בעת מלחמה. מנחה הוובינר היה יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה.

לדברי כהן, "יישומי בינה מלאכותית תורמים משמעותית ללחימה ולשיפור האפקטיביות שלה בשדה הקרב המודרני. האתגר הוא לגבור על ארגוני טרור, שמאמצים יכולות וטקטיקות א-סימטריות, מה שמקשה עד הופך לבלתי אפשרי את היכולת להעריך ולחזות את המחירים שארגונים אלה מוכנים לשלם – אותם מחירים שמדינה לא תהיה מוכנה לשלמם".

"הבינה המלאכותית לא פחות חשובה מאמצעי הלחימה האחרים"

אתגר נוסף בלחימה בטרור, לדברי כהן, הוא "הצורך לתת מענה לאותה א-סימטריה, עם פתרון שיהיה משנה משחק. בבוקר שבו ביצע החמאס את הטבח בדרום, ושפתח את המלחמה הנוכחית, הופעלו בולדוזרים, מצנחי רחיפה ועשרות טנדרים – אבל יש מערכות מבוססות IT בכלל ומשולבות AI בפרט, והן מהוות חלק לא פחות חשוב מאמצעי הלחימה האחרים, ומהלחימה בכלל".

"מדובר במערכות מסוגים שונים: מערכות לזיהוי פנים, לניתוח דפוסי פעילות של האויב, ניתוחי וידיאו, חילוץ תובנות בעזרת ניתוח רגש ברשתות החברתיות, היכולת לעזור בזיהוי מגמות ואיומים – אלה הוטמעו, אך לא מספיק. עוד יש מערכות לניתוח אוסף אירועים, שבידוד וניתוח המדדים שלהם מאפשר חיזוי של מגמות. ויש את ממד הסייבר, שמאפשר תקיפה, או הגנה על תשתיות קריטיות", אמר.

כהן קרא "להעצים את היכולות של הגופים הביטחוניים, ושל צה"ל בראשם, עם ידע, יכולות, אנשים ותוספות אזרחיות. יש לאפשר לגופי הצבא השונים לפעול בסביבות מחשוב בעלות יכולות עיבוד גבוהות, עם ניתוח של ביג דאטה רלוונטי".

כטב"מים ומערכות זיהוי פנים

הוא ציין שתי דוגמאות: "את עולם כלי הטיס הבלתי מאוישים מובילות ארצות הברית, ישראל, איראן, רוסיה, סין וטורקיה. כלים אלה יכולים לפעול באופן עצמוני מלא או בשליטה והפעלה מרחוק. הגורם האנושי צריך להיות מנוסה, עם תו"ל (תורת לחימה – י"ה) ועם הכשרה מתאימה. במלחמה באוקראינה שולבו מל"טים, שערכו תקיפות מדויקות ואפקטיביות. מל"טים מבוססי AI יכולים לקבל החלטות בלי התערבות בן אנוש: הם יכולים לייצר מטרות, לשרטט מסלול תקיפה ולנתח דאטה ממקורות מודיעיניים שונים, וכך ביכולתם לתרום למערך ההתקפי בהנפקת מודיעין למתקפות".

"דוגמה נוספת", אמר כהן, "היא בעולם זיהוי הפנים, עם חברות דוגמת אופטימייזר מיוקנעם, שעוסקת בפיתוח פתרונות AI לצורך כך. כשיש אסון, נדרש להתמודד עם חילוץ מושכל של נתונים מתוך כלל המידע ברשת, עם הצורך בזיהוי מהיר ועם פתרון איכותי. שילוב בין השימוש בחומרה חזקה עם אלגוריתמים של AI לטובת איתור הפנים כאובייקט בתוך המידע מביא ליותר דיוק בפחות זמן".

לסיכום אמר כהן כי "צריכה להיות לישראל אסטרטגיית AI חזקה, כמו שיש למדינות לא מעטות, עם תקצוב, סיוע לסטארט-אפים והפחתת הביורוקרטיה. ברמה הבינלאומית, יש כבר שיתופי פעולה שכאלה בין ממשלת ישראל לממשלות אחרות. מדובר בהשקעה ענקית, וכמעט בטוח שהיא תחזיר את עצמה. כך ישראל תקבל עוד יכולות – דיוק, מהירות וקבלת החלטות מושכלת בשדה הקרב".