רקוויאם ל-WeWork: תגיש בקשה לפשיטת רגל כבר בשבוע הבא

היא הוקמה על ידי היזם הישראלי אדם נוימן, נחשבה כחלוצת וענקית חללי העבודה המשותפים ושוויה הוערך בעבר ב-47 מיליארד ד', עד שתגלה שהיא שקועה בחובות רבים ● כעת WeWork מגיעה לסוף דרכה

עסקה גם היא בנדל"ן לטווח קצר והגישה בקשת פשיטת רגל בארה"ב. WeWork.

WeWork – חברת חללי המשרד המשותפים שהוקמה ב-2010 על ידי היזם הישראלי אדם נוימן ושותפו מיגל מקלווי – זכתה בעבר להערכת שווי של 47 מיליארד דולר, אך כעת, בחלוף ארבע שנים מאז מימי תהילתה, היא מתכננת להגיש בקשה לפשיטת רגל, כך דיווח הוול סטריט ג'ורנל לפי מקור הבקי בנושא. הבקשה עתידה להיות מוגשת כבר בשבוע הבא. המהלך יסמן מהפך קשוח ממצב של הצלחה פנומנלית לחברה, שהייתה פעם אחד מהסטארט-אפים הכי מדוברים בעולם, לסוף עגום במיוחד שלה.

הנפילה של WeWork וסיום ימי הזוהר שלה היו מהירים. בשנת 2019, החברה נאלצה לנטוש את תוכניות ההנפקה שלה, לאחר שנחשפו שערוריות וגילויים על אופי ניהולה בניצוחו של נוימן, ועל מצבה הפיננסי המאוד רעוע, על אף מראית העין של הצלחה גדולה. מאז החברה נאבקה להישרד אך ההפסדים שלה גדלו. באוגוסט האחרון הזהירה WeWork כי יש לה 'ספק מהותי' אם תוכל להמשיך לפעול וכבר אז התריעה שהיא עלולה להגיש בקשה להגנת פשיטת רגל (Chapter 11).

באוקטובר דיווחה בלומברג כי משקיעים ונושים, כולל סופטבנק, King Street Capital Management ואחרים ניהלו משא ומתן להשגת שליטה ב-WeWork. רק בשבוע שעבר הודיעה WeWork שהגיעה להסכם עם נושיה, שייתן לה יותר זמן לנהל משא ומתן על תוכנית רה-ארגון, אבל למרות זאת, על פי הדיווחים, החברה לא הצליחה להשיג מימון חדש, וכעת פשוט נגמרו לה המזומנים והיא מגיעה לסוף דרכה.

הגשת פשיטת הרגל של WeWork צפויה להיות אחת הגדולות שנראו בשנים האחרונות. החברה צברה, לפי הערכות, חובות של מיליארדי דולרים ולא ברור כמה מהחוב הזה היא תוכל להחזיר.

אדם נוימן בימי התהילה של WeWork

אדם נוימן בימי התהילה של WeWork. צילום: פליקר

מה השתבש עם WeWork?

WeWork היא למעשה חברה בשליטת התאגיד היפני סופטבנק (SoftBank). ענקית ההשקעות היפנית הזרימה לחברה יותר מ-13.5 מיליארד דולר, מה שהפך אותה לבעלת המניות הגדולה ביותר שלה. מסאיושי סאן, מייסד תאגיד סופטבנק היפני, היה תומך בולט של WeWork ושל נוימן, אבל ב-2019 הוא גם היה מי שסילק את נוימן מהחברה.

הניו יורק טיימס תיאר בזמנו את המאמץ הכושל של החברה לצאת להנפקה, ואת המהומה שפרצה עקב חשיפת מצבה האמיתי של החברה, כ"התפוצצות שאינה דומה לשום דבר אחר בהיסטוריה של הסטארט-אפים". כאמור, הכישלון העצום יוחס לנוימן ולכסף הקל שסופטבנק סיפקה לו בעבר, בהובלת סאן.

כך קרה שבשנת 2019 נאלצה המשקיעה היפנית לחלץ את WeWork, אחרי שהתוכניות של החברה ל-IPO קרסו.

ישנם מספר גורמים שתרמו לנפילתה של WeWork. אחת הבעיות הגדולות ביותר, ככל הנראה, הייתה אסטרטגיית הצמיחה האגרסיבית של החברה. WeWork התרחבה במהירות לשווקים חדשים וחתמה על חוזי שכירות ארוכי טווח עבור שטחי משרדים עצומים. עם זאת, הגידול בהכנסות החברה לא עמד בקצב ההוצאות שלה, והיא החלה להפסיד כסף רב.

בעיה נוספת הייתה, כאמור, התרבות הארגונית של WeWork. הנהלת החברה הייתה ידועה בנהנתונתה ובהוצאותיה המופרזות שלה. תרבות זו, על פי אנליסטים, הרחיקה חלק מהעובדים והמשקיעים וכן הובילה למספר החלטות עסקיות מפוקפקות. בעת שבה בוטלה ההנפקה, נחשף למשל כי המנכ"ל נוימן עסק בעסקאות עצמיות וכי דירקטוריון החברה היה חלש ולא יעיל.

לפשיטת הרגל של WeWork צפויה להיות השפעה משמעותית על סופטבנק, שכבר הפסידה מיליארדי דולרים בגין השקעתה בה, וצפויה להפסיד עוד יותר בפשיטת הרגל. בנוסף, מה שקרה ל-WeWork מ-2019, וכעת הידיעה על פשיטת הרגל הקרובה שלה, הנחית ומנחית מכה קשה על כלל תעשיית המשרדים המשותפים, שאיבדה מיוקרתה ומזוהרה עקב הפרשה. ואולם, משום שחללי משרדים משותפים יש עדיין מספר יתרונות על פני חוזי שכירות משרדים מסורתיים – למשל גמישות ושליטה מודולרית בעלויות השכירות – יש להניח שהתעשייה הזו תמשיך בפועלה, בתוך שהיא עושה מאמץ למיתוג מחדש שיבליט שוב את קסמה, ואת האימג' הנחשק שלה מהעבר.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים