ניווט בסערה: איך לשלוט בהשפעת המלחמה על ההיי-טק והביו-טק?

בתקופות של משבר וחוסר וודאות, יש משמעות מכרעת לבצע הערכה של ההשלכות האפשריות של המצב על מגזרים שונים במשק, ביניהם גם תעשיות ההיי-טק והביו-טק בישראל. בעולם שבו חדשנות וקידמה טכנולוגית עומדים כעמודי התווך של הכלכלה שלנו, נדרשת התייחסות מיוחדת לאתגרים שהמלחמה מציבה בפנינו, כשאנו מוצאים את עצמנו במקום בו רבים חשים מצוקה. אך יחד עם זאת, חיוני לזכור כי במידה שנפעל נכון, גם במשברים טמונות הזדמנויות לשינוי והתפתחות.

בעתות משבר, אמפתיה היא זו שמשרה תחושת אחדות ונחישות, ויוצרת כוח עבודה המסוגל להתגבר על מצוקות ולשגשג מול אתגרים

עברה של מדינת ישראל מאופיין במלחמות ובתקופות משבר, כמו גם בהתמודדות עם מצוקות שפיסלו את חוסנה. ישראל הוכיחה בעקביות את יכולתה להחזיק מעמד ולחדש למרות כל המשברים. עם זאת, המשבר הנוכחי הוא חסר תקדים בהיקפו ובמורכבותו. אי אפשר להתעלם מהעובדה שהביטחון הלאומי והאישי הפך כיום לדאגה העליונה, ובטח לנוכח הזוועות שלא ראינו כמותן מעולם.

הסוד לצליחתן של תקופת משבר טמון במנהיגות יעילה, בתגובה מהירה ובתמיכה רגשית. מנהיגות היא המצפן, שמנווט את הספינה, והיא צריכה לשדר ביטחון ולספק לעובדים ולשותפים העסקיים את הידיעה שיש קברניט שמנווט את המערכה העיסקית, גם בזמנים של ים סוער. תגובה מהירה של ההנהלה היא חיונית, שכן היא מייצרת תחושת ביטחון ומעודדת חזרת עובדים למתחמי העבודה וחזרה לביצוע תוכניות העבודה, תוך מזעור הנזקים לארגון. בנוסף, התמיכה הרגשית הניתנת על ידי הארגון לכל חבר צוות, בדגש מיוחד על המתמודדים עם מצוקה, היא זו שבונה באמת את חוסנו של הארגון. בעתות משבר, אמפתיה היא זו שמשרה תחושת אחדות ונחישות, ויוצרת כוח עבודה המסוגל להתגבר על מצוקות ולשגשג מול אתגרים.

מהי השפעתה על ההיי-טק והביו-טק הישראלי ומה יקרה אחריה? מלחמת חרבות ברזל. צילום: אילוסטרציה. ויקימדיה

מה על חברות היי-טק והביו-טק לעשות?

מניסיון העבר למדתי שחברות היי-טק וביו-טכנולוגיה צריכות לנקוט במספר צעדים יזומים כדי להבטיח יציבות וחוסן במהלך המלחמה ואחריה. צעדים אלה כוללים הפגנת מנהיגות חזקה וחידוד האתגרים הייחודיים העומדים בפני העובדים בזמנים אלו, ולצערי גם הפחתת הוצאות כתוצאה מתנאי אי ודאויות כלכליות. בנוסף, במידת האפשר, חברות לא צריכות להסס לגייס הון, הדבר יכול להיות קריטי בעתיד למימון המשכיות ושמירה על פעילות ועידוד יוזמות חדשנות.

המלחמה מציגה אתגרים רבים לתעשיית ההיי-טק והביו-טק בישראל. אתגרים אלו כוללים קושי בגיוס כספים, חוסר זמינות של עובדים שנקראים לשרת במילואים, עיכובים בפרויקטים מתמשכים והקפאת יוזמות חדשות. יתרה מכך, הדאגה המתמשכת לעתיד העם שלנו מסיטה את תשומת הלב של העובדים מהעשייה ועלולה לפגוע בפריון ובצמיחה. חברות שהצליחו לשמור על יציבות במרוצת השנים, שהבטיחו לעצמן תזרים מזומנים עתידי ממכירות לחברות זרות בהיקף משמעותי ודאגו לשמור על יתרת מזומנים גבוהה דרך גיוסים, יוכלו להתמודד טוב יותר עם קשיים אלו ולהבטיח לעובדים שלהן יציבות פיננסית בשנים הבאות.

תעשיות ההיי-טק והביו-טק הישראליות צריכות להיות ערוכות לשינויים מהותיים במרחב העסקי בו אנו פועלים לאחר תקופת המלחמה. מתוך הקשיים אני צופה זינוק בכמות ובהיקף של חברות טכנולוגיה חדשות שיתמקדו בפיתוח טכנולוגיה לטיפול בנקודות התורפה שהתגלו בהגנה על ישראל בעורף ובחזית. מדינות אחרות יבקשו לאמץ את הטכנולוגיות והחידושים שיגיעו מישראל וללמוד מהניסיון הקשה שלנו. כתוצאה מכך, שוק האבטחה, הן ברמת המדינה והן ברמת הפרט, צפוי לצמיחה משמעותית כאשר אנשים ישקיעו במערכות בטיחות המעצימות את תחושת המוגנות.

לסיכום, אם המלחמה תהיה קצרת מועד, הנזק לתעשיות ההיי-טק והביו-טק יהיה ניכר, אך אני מאמין שניתן יהיה להתגבר עליו בפרק זמן קצר יחסית. עם זאת, במידה שהמלחמה תימשך מספר חודשים, ההשלכות תהיינה משמעותיות, ועלולות להוביל לסגירת חברות ולתקופת התאוששות ארוכה במיוחד. לכן עלינו להיות ערניים ולדאוג להמריץ מחדש את הכלכלה הישראלית לאחר המלחמה. על הממשלה לתעדף מספר פעולות מפתח, אלה כוללות ביסוס יציבות מדינית וכלכלית, טיפוח אחדות לאומית והבטחת ביטחון אישי וכלכלי. בנוסף, הגדלת התקציבים לתמיכה במגזרי ההיי-טק והביו-טכנולוגיה תהיה חיונית להחייאת הקטר של המשק.

בתקווה לרגיעה מהירה ואמון ביכולתנו להתאושש ולשגשג.

הכותב הוא מנכ"ל חברת אבוג'ן