על ההיי-טק והממשלה להיערך ליום שאחרי

ענף ההיי-טק נכנס למלחמה ב-7 באוקטובר תחת השפעת המחלוקת סביב המהפכה המשפטית וההאטה הכללית שהייתה בכל העולם. כמו בכל תקופות משבר, חברות היי-טק צעירות, סטארט-אפים שהיו ממש בשלבים מתקדמים של סבבי גיוס, או בקשר עם משקיעים, נפגעו הראשונות. מרגע שפרצה המלחמה, המשקיעים באופן טבעי לקחו צעד אחורה, הקפיאו השקעות, עצרו גיוסים.

סקר מהיר שערכה רשות החדשנות, וסקרים דומים שערכו גופי השקעה שונים, הראה כי 80% מהחברות דיווחו על שתי בעיות מרכזיות: האחת מחסור חמור בעובדים, שגויסו בצו 8 ולא נמצאו להם מחליפים, ובעיות מימון. לחלק מהחברות יש אורך נשימה פיננסי של שלושה חודשים, ואם לא יוזרמו אליהן כספים, הן ייסגרו. בעקבות הסקר, הקימה רשות החדשנות קרן מיוחדת, בהיקף של 400 מיליון שקלים, שמיועדת לסייע לאותן חברות שנמצאות בסכנת סגירה. יש לציין, כי בתחילה הקרן הייתה בהיקף של 200 מיליון שקלים, והאוצר הגדיל אותה ל-400.

התנאי לקבלת המימון, כפי שמקובל, הוא מימון עצמי שכל חברה צריכה להביא כנגד המימון שהיא מבקשת מהממשלה. כאן מתעוררת בעיה, שקשורה במצב המיוחד. אנחנו נמצאים כרגע במצב של עצירת השקעות מצד משקיעים, שלא אוהבים להשקיע בחוסר וודאות. גיוס השקעה נגדית לחברה שלא גייסה עד היום או זקוקה לחמצן הוא תהליך שאורך זמן בדרך כלל, ובוודאי היום. החשש הוא, כפי שאומרים מנהלי חברות סטארא-אפ, שהכוונות הטובות של הממשלה לא יגיעו לכלל מימוש.

מה שצריך לעשות הוא גם מורה דרך לדבר עקרוני: לחשוב מחוץ לקופסה. כלומר לייצר מנגנונים שיאפשרו הזרמת כספים מיידית לאותן חברות שברור שלא ישרדו את השלושה חודשים, להגדיר זאת כהלוואה או מענק, וכאשר העניינים יחזרו לשגרה להתחשבן איתן.

לשם כך צריכים אנשים באוצר ובממשלה שיהיו מוכנים להתגבר על תהליכי בירוקרטיה, על תקנות וחוקים שמוצדקים לכשעצמם, ולהושיט סיוע לאותן חברות. בחלק מהחברות בצפון ובדרום מדובר במתקנים פיסיים שהיו שדות ניסוי בעוטף ובצפון, וכעת אין שום אפשרות גישה אליהם, אלא רק בליווי צבאי. גם פה ארגוני מתנדבים, אנשי היי-טק מנהלים ויזמים מתנדבים כדי לסייע, אבל זה לא מספיק.

חברות צעירות הן האינקובטור של ההיי-טק, שהוכיח כבר שהוא המנוע לצמיחה של המשק, שיזדקק לתקופה ארוכה של התאוששות אחרי המלחמה. זאת ועוד, בין הלוחמים בקרבות בעזה יש לא מעט מנהלים ועובדי היי-טק, חלקם בדרגות קצונה בכירה. דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות, אמר בראיון שפורסם כאן השבוע, כי הוא אופטימי, ואחרי המלחמה ההיי-טק יחזור לצמיחה. כולם שותפים לתקווה הזו, אבל על הממשלה לחשוב על דרכים נוספות לסייע לאותן חברות שנקלעו למצוקה בגלל המלחמה, לאפשר להן להמשיך לעבוד, ולזכור שכל השקעה בהייטק מחזירה את עצמה, כי מדובר בקטר של המשק.

בשבוע הקרוב יתקיים וובינר תחת הנושא "היי-טק בנגב תחת אש: את המנגינה הזאת אי אפשר להפסיק", שידון בנושא המשכיות ההיי-טק בנגב בזמן המלחמה.