מסימני המלחמה: שיאים של צריכת תקשורת

מלחמת "חרבות ברזל" הקפיצה את צריכת האינטרנט בכל הארץ, למעט היישובים שפונו לחלוטין או כמעט לחלוטין. הרגלי הצריכה והשימוש של הישראלים השתנו והפכו לאינטנסיביים הרבה יותר, כשהתשתית נדרשה לעמוד בעומסים קיצוניים בתוך פרק זמן קצר במיוחד. כך עולה מדו"ח התקשורת של בזק במלאות חודש למלחמה.

"מתקפת ה-7 באוקטובר והמלחמה יצרו שינויים דרמטיים בשימושי התקשורת בישראל, שקפצו בסדרי גודל משמעותיים בפרק זמן קצר ביותר. השינוי הקיצוני דרש מהתשתית לעמוד בעומסים כבדים, במקביל לצורך לפעול לתיקון תקלות במהירות, לעיתים באזורי לחימה ממש", אומרת טלי פולג, סמנכ"לית השיווק של בזק, ומוסיפה, כי "השימוש בשירותי תקשורת בחירום, ברשתות חברתיות ובשידורי חדשות על גבי רשת האינטרנט, הגיעו לשיא והפכו לקריטיים עבור כל אחת ואחד מאיתנו. היום יותר מתמיד ברור לנו הצורך בתשתית תקשורת אמינה ויציבה, המסוגלת לשאת שינוי מהיר בשימושים".

הדו"ח מעיד על זינוק של 35% בצריכת האינטרנט הממוצעת למשק בית בישראל בשבוע הראשון למלחמה – מ-15.9 ג'יגה ל-20.7 ג'יגה ביום. החל מהשבוע השני ללחימה צריכת האינטרנט הממוצעת למשק בית התייצבה על כ-18.8 ג'יגה ליום, גידול של יותר מ-18% מאשר בימי שגרה. מדובר בעלייה מהירה מאד בשימושים, שלא ניתן היה לחזות מראש. יש לציין שעלייה כזאת מאפיינת תקופות זמן של שנה ויותר.

עוד עולה מהדו"ח, כי העלייה הגבוהה ביותר בישראל נרשמה בעיר קריית גת עם 34%. אחריה נמצאות קצרין, רעננה ורמת השרון, שבהן נרשמה עלייה של 30%, ואחריהן חולון ופתח תקווה עם עלייה של 27%. בשלוש הערים הגדולות, נרשמה עלייה מתונה יותר: ירושלים עם 24%, תל אביב עם 19% וחיפה עם עלייה של 14% בלבד לעומת השגרה. מנגד, בערים שרוב תושביהן התפנו – שדרות, מטולה וקריית שמונה, חלה ירידה של כ-80% בנפח הגלישה הממוצע.

זינוק ברשתות החברתיות

עיקר הקפיצה בשימוש באינטרנט הייתה לשימוש ברשתות החברתיות, עם קפיצה של 44%, מ-206 דקות ביום בממוצע בזמן שגרה ל-297 דקות בתקופת המלחמה. ככל הנראה הסיבה לקפיצה חדשה זאת נובעת מהצורך שלנו להתעדכן בחדשות ממקורות נוספים מעבר לטלוויזיה המסורתית.

לעובדה שברשתות מופצים מצד אחד חומרים לא מצונזרים, ומצד שני הם מהווים מקום שבו מתעדכנים במה שמתרחש מהסביבה הקרובה אלינו, הייתה השפעה מכרעת בקפיצה בשימוש בהן. הרשת החברתית שרשמה את העלייה הגדולה ביותר היא פייסבוק שמספר הדקות שהמשתמשים בילו בה גדל בכ-60% בשבוע הראשון ללחימה, ונותר גבוה החל מהשבוע השני ואילך, אם כי בשיעור קל בלבד. הסיבה לקפיצה המשמעותית בפייסבוק היא ככל הנראה מכיוון שמדובר ברשת מאד "קהילתית" ואישית, התואמת את הצרכים שלנו בעת המלחמה. אינסטגרם וטיק-טוק, שרשמו עלייה בשבוע הראשון למלחמה, חזרו לרמת השימוש הכמעט רגילה שלהן. בטלגרם, אפליקציה שהפכה למזוהה כערוץ מידע לזוועות שהתרחשו, נרשמה קפיצה של פי שתיים בכמות המכשירים שנכנסו, עם גידול של 50% בכמות הכניסות הממוצעת ליום.

נצמדים למסך הטלוויזיה

בהיבט הטלוויזיה על גבי האינטרנט, בבזק מזהים שינוי קיצוני, כאשר הצפייה גדלה פי 2 מאז פרוץ המלחמה. הצפייה הממוצעת בשבוע הראשון נעה בין 7 ל- 12 שעות ביום, לאחר מכן ירדה ל- 4-9 שעות ביום – שיעור גבוה מהרגיל לעומת השגרה. ניתן לומר שכולנו נצמדנו למסך במלחמה, ולאור נתוני הצמיחה ברשתות החברתיות, הרי שעשינו זאת בכמה מסכים במקביל. גם הגיימינג תרם לעלייה בצריכת האינטרנט הממוצעת למשק בית והוא רשם עלייה של כ-12%, ונבע מהזמן הרב שבו הילדים נמצאים בבית ומחפשים אולי "בריחה" מהמציאות המאתגרת.

מחברים לרשת עוד ועוד מכשירים

בבזק זיהו בנוסף, כי צריכת האינטרנט הביתית הגבוהה נעשית לא רק באמצעות המכשירים הקבועים שהיו מחוברים קודם למלחמה לרשת הביתית, אלא שבנוסף מכשירים חדשים רבים חוברו אליה. מאז פרוץ המלחמה חלה עליה של 47% בחיבור קונסולות משחקים, 43% בחיבור מחשבים, 12% בחיבור טאבלטים, 9% בחיבור סטרימרים ו-6% בחיבור טלוויזיות חדשות. ייתכן כי עלייה זאת נובעת מכך שחיברנו ציוד תקשורת ממקום העבודה שלא נהגנו לחבר לרשת הביתית, לצד הצורך לצרוך יותר שירותים בעוד חדרים בבית באמצעות מכשירים חדשים.

חוזרים בענק לטלפון הביתי

גם השיחות בטלפון הקווי רשמו גידול מרשים. במגזר הפרטי בימי חול רגילים (ללא שבתות) מספר כלל דקות השיחה עומד על 2.5 מיליון דקות ביום בממוצע. בשבוע הראשון למלחמה הוכפלה כמות הדקות היוצאות מהטלפון הבית, כשמספר הדקות היומי זינק לכ-5 מיליון דקות שיחה ביום.

במגזר העסקי ירדה התנועה בכ-35% בשבוע הראשון למלחמה, ממספר דקות ממוצע ביום העומד על כ-4.9 מיליון דקות לכ-3.2 מיליון דקות בממוצע ביום בשבוע הראשון למלחמה. בהדרגה החלה התאוששות כשהמספר הולך ועולה ועמד בשבוע שעבר על ממוצע של כ-4.3 מיליון דקות שיחה יוצאות ליום – ירידה של כ-18% בהשוואה למצב לפני המלחמה.