ההיי-טק בסוף 2023 – בין דאגה בהווה לאופטימיות זהירה לעתיד

דו"ח האקזיטים שפרסמה אתמול (ד') PwC Israel, שהראה על ירידה דרמטית במספר העסקאות בישראל ב-2023, לא צריך להפתיע את מי שעוקב אחרי הענף.

האינטואיציה הראשונה בתשובה לשאלה מה גרם לעובדה העגומה שלפיה סכום האקזיטים של חברות ישראליות הגיע השנה לשפל של עשור היא המלחמה. אלא שצריך לזכור שהמלחמה פרצה ברבעון האחרון של השנה – באוקטובר, ושענף ההיי-טק נכנס אליה במצב הכי פחות טוב שהוא היה בו בשנים האחרונות. הסיבות המרכזיות לנתון הזה הן שתיים: המשבר הכלכלי העולמי והמחלוקת בחברה הישראלית סביב כוונת הממשלה לבצע רפורמה במערכת המשפט לטענת התומכים, או הפיכה משטרית לטענת המתנגדים.

לאורך כל השנה פורסמו נתונים על ירידה בהיבטים השונים של עולם הסטארט-אפים, ובמרכזם האקזיטים, הרכישות והמיזוגים – וההשקעות. המשקיעים עלו על הגדר, כדי לראות לאן תוביל המחאה נגד התוכנית המשפטית, שההיי-טק היה גורם דומיננטי בה. סביר להניח שרוב אותן עסקאות פוטנציאליות לא מומשו גם בחודשיים של המלחמה.

מצב של מלחמה הוא, בהכרח, מצב של חוסר ודאות, שמרתיע משקיעים. כאן, בגלל המשבר העולמי ועקב המשבר המשפטי, מדובר בהחרפה של חוסר הוודאות. עם זאת, כמו גורמים עולמיים אחרים, גם חלק ניכר מהמשקיעים הביעו הזדהות עם ישראל לאחר הטבח הנורא שביצע החמאס – גם אם בעיקר בשיחות עם מנהלי החברות הישראליות ופחות בפומבי. בנוסף, המשקיעים לא יאמרו זאת און רקורד, אבל גם הם מבינים שלאחר שוך הקרבות, ייתכן בהחלט שהם יחזרו להשקיע כאן. גורמים בכירים בענף ומומחים בנושא, ששותפים להערכות האלה, מביעים אופטימיות זהירה באשר לעתידו.

סיבה נוספת – וחיובית – לירידה

אלא שיש סיבה נוספת לירידה הדרמטית במספר ובהיקף הכספי של האקזיטים, והיא דווקא חיובית למדי: יותר ויותר חברות צעירות שואפות להפוך לחברות גדולות, מבחינת שווי וערך, ופחות מעדיפות את המסלול המהיר לאקזיט. התופעה הזאת מראה על עליית מדרגה של ההיי-טק הישראלי. אולם, גם אם העובדה שהחלום לגדול גבר על החלום להצלחה מהירה ולכסף מהיר היא אחת הסיבות לכך, הירידות התלולות באקזיטים, וכמובן גם בהשקעות בסטארט-אפים, הן מגמה לא בריאה, שמשפיעה לשלילה על הענף.

כאמור, ראשי הענף, בכירים שמתעסקים בין היתר בו – הגם שלא רק בו, ומומחים אחרים מביעים אופטימיות זהירה באשר לעתידו. בראיון שפרסמנו השבוע עם נילי שלו, מנכ"לית מכון היצוא, שההיי-טק מהווה עשרות אחוזים ממנו, היא העריכה בזהירות רבה שהמלחמה לא תשפיע דרמטית על היקף היצוא של ההיי-טק הישראלי השנה, וכי הוא יהיה דומה ל-2022.

מתי תקרה החזרה לשגרה? ומתי ההיי-טק הישראלי יחזור לצמוח? ההערכות הן שברבעונים השני והשלישי של השנה הבאה. אלא שכפי שנאמר במקורות, הנבואה ניתנה לשוטים. כך או כך, בין אם זה יקרה במוקדם או במאוחר, על הארגונים ומנמ"ריהם להיערך לכך כבר עכשיו

עוד תראה, עוד תראה, כמה טוב יהיה בשנה, בשנה הבאה

לגבי השנה הבאה, גם שלו וגם מנכ"לי היי-טק שאנחנו משוחחים איתם משוכנעים שההתאוששות של הענף תגיע ברבעונים השני והשלישי של 2024. זאת ועוד, אותם גורמים מעריכים שהענף יזנק אז למקום גבוה, ואפילו בהרבה, מזה שהוא היה בו לפני המלחמה.

יש לכך שתי סיבות: האחת היא היסטורית – המשברים הקודמים לימדו אותנו שמיד לאחר ה-"חורף" שהם מביאים איתם מגיע ה-"אביב", ואיתו, כמו בכל אביב, הפריחה והלבלוב. את הסיבה השנייה היטיבה שלו להגדיר: הכסף של המשקיעים הוא כמו נהר. המים צריכים להתנקז לאן שהוא, והם יתנקזו למקומות שבהם יש חדשנות. והרי ישראל ממותגת כבר הרבה שנים כמדינה של חדשנות.

נילי שלו, מנכ"לית מכון היצוא. צילום: חנה טייב

כאן יש לציין את מה שקורה כבר שנים: שבעולם, ובפרט בקרב מקצועני הענף, יודעים להפריד בין הפוליטיקה והאירועים במזרח התיכון לבין ההיי-טק הישראלי והחדשנות שלו. הטכנולוגיה הישראלית עדיין מהווה מותג חזק ברמה בינלאומית. זה, אגב, טוב גם להסברה שלנו בעולם, וחבל שהגורמים הרלוונטיים לא משתמשים בזה מספיק. על ההיבט הזה חזרו הדוברים בוובינר שעסק בהסברה בשעת מלחמה, שנערך על ידי אנשים ומחשבים בשבוע שעבר.

גם המנמ"רים אופטימיים

וובינר נוסף, שערכנו השבוע, אירח כמה מנמ"רים בכירים מארגונים מובילים. ביקשנו מהם לספר למשתתפים ולקוראים איך הם נערכים לשנה הבאה מבחינת תקציב ופרויקטים, לאור המלחמה. גם כאן, רוב התשובות שידרו אופטימיות: מקצועני ה-IT ציינו שהם ממשיכים לבצע את הפעולות הנדרשות לטובת המשכיות תפקודית, ולצד זה לקדם פרויקטים. המסקנה היא שגם הם שותפים להנחה ש-2024 תהיה טובה להיי-טק הישראלי יותר מ-2023 והמשברים שאפיינו אותה.

מתי תקרה החזרה לשגרה? ומתי ההיי-טק הישראלי יחזור לצמוח? ההערכות הן, כאמור, שנראה זאת ברבעונים השני והשלישי של השנה הבאה. אלא שכפי שנאמר במקורות, הנבואה ניתנה לשוטים, והתשובה לשאלות הללו תלויה גם במשתנים שלא קשורים להיי-טק, ובמרכזם מתי תסתיים המלחמה. כך או כך, בין אם זה יקרה במוקדם או במאוחר, על הארגונים ומנמ"ריהם להיערך לכך כבר עכשיו.