על הקשר בין גיוון תעסוקתי, שוויון והכלה לתוצאות העסקיות

חברת המחקר והייעוץ מק'ינזי פרסמה באחרונה את דו"ח הגיוון התעסוקתי, השוויון וההכלה שלה, שמתפרסם מאז 2015, אחת לשנתיים-שלוש. הערכים הללו חשובים דווקא בשנה שבה הכלכלה הגלובלית מאתגרת, החברות נמצאות בלחץ מתמיד כדי לבדל את עצמן בתחרות העזה, והן נדרשות, אם לא להיטיב את הביצועים הפיננסיים שלהן – לפחות לשמור עליהם.

יותר נשים ועובדים מרקעים אתניים שונים = תוצאות טובות יותר

הדו"ח מראה למנהלים ולמקבלי ההחלטות בארגונים בכלל עד כמה יש קשר ישיר בין מדיניות משפיעה וישימה של גיוון תעסוקתי, צמצום פערים, מנהיגות, שוויון והכלה לבין הביצועים העסקיים של החברה. זאת, מעבר לחשיבות של אלה בהיבט של התרומה לחברה ולמדינה. בנוסף, מדיניות של שוויון, גיוון והכלה משפיעה לטובה על סביבת העבודה בארגון ונותנת לעובדים שנכללים תחת הקטגוריה הזאת מוטיבציה חזקה יותר לעבוד ולתרום לחברה.

על פי הדו"ח הנוכחי, מאז זה הקודם חל שיפור בכל מה שקשור לייצוג ולשוויון בארגונים. נסקרו בו 1,265 חברות מ-23 מדינות משישה אזורים גלובליים, בנוסף לראיונות עם מובילי דעה ומקבלי החלטות. הדו"ח מספק מדדים משמעותיים, שמראים כיצד השוויון וההכלה אמנם השפיעו לטובה על התוצאות הפיננסיות של הארגון. כך, למשל, הוא מראה ששילוב של יותר נשים בהנהלת הארגון משפר את התוצאות העסקיות שלו ב-15% ושילוב של יותר עובדים מרקעים אתניים שונים – ב-39%. זה בולט במיוחד במגזרי הכלכלה החדשה (כלכלת האינטרנט, או הדיגיטל), שם יש יותר מודעות ובולטות לגיוון והכלה. עוד עולה מהנתונים כי חברות שיישמו גיוון והכלה הציגו תוצאות טובות יותר ב-30% מאלה שלא.

הנתונים העולמיים הקיימים מוכיחים ששוויון, גיוון והכלה הם לא רק חזון, אלא דבר שניתן ליישם, במיוחד בצמרת של החברות – וכבר מיושם בחלק מהן. בארץ, לעומת זאת, יש עוד הרבה מקום לשיפור. אלא שיש גם מקום לאופטימיות

אחד הנתונים בדו"ח מתמקד במועצות המנהלים של הארגונים שנסקרו, ומראה שלחברות שיש בהנהלה הראשית שלהן יותר נשים ויותר ייצוג אתני-עדתי, יש סיכוי של 27% להציג רווחיות טובה יותר לעומת המתחרים. כמו כן, הממצאים מאשרים את אחת מהנחות המחקר, שלפיהן גיוון והכלה בדירקטוריונים מחלחל למטה, לכל חלקי הארגון, ויוצר תרבות ארגונית מגוונת וסובלנית.

החוקרים לקחו בחשבון את ההבדלים בין תרבויות וגיאוגרפיות. כאן הממצאים לא מפתיעים: במדינות עם כלכלות מתקדמות או מתעוררות יש תאימות גבוהה יותר בין היקף הגיוון התעסוקתי והמגדרי לבין התוצאות העסקיות, לעומת מדינות ששם הכלכלות עדיין לא מספיק חזקות ומפותחות. עם זאת, עורכי המחקר מדגישים שיש שיפור בגיוון ובהכלה גם במדינות אלה.

כמה נתונים על גיוון והכלה של נשים

חמישית מהחברות שנסקרו בדו"ח מנוהלות על ידי נשים גידול של 30% מהדו"ח הקודם, שפורסם ב-2020. כמו כן, בהנהלות של שבע מכל 10 חברות יש לפחות 10% נשים – וזהו, לדברי החוקרים, הנתון הגבוה ביותר שנרשם בדו"ח שלהם אי פעם. עם זאת, למרות מגמת השיפור, החוקרים מדגישים שהמצב רחוק מלהשביע רצון: כך, למשל, הייצוג של נשים בהנהלות החברות שפועלות בארצות הברית שנסקרו בדו"ח הוא חמישית בלבד, לעומת חלקן באוכלוסייה – יותר מ-50%.

ומה אצלנו?

הדו"ח לא עוסק אמנם ישירות בישראל, אבל נראה שהמצב שלנו דומה לתוצאות העולמיות. נקודתית, בענף ההיי-טק, ייצוג הנשים עדיין נמוך, אם כי גם הוא נמצא במגמת שיפור. כך הדבר לגבי ייצוג של מגזרים כמו חרדים, ערבים, תושבי הפריפריה ולהט"בים – בהיותו של מגזר ההיי-טק סובלני ומכיל גם את בנות ובני הקהילה הגאה.

אלא שבניגוד למגמה העולמית, אצלנו, המודעות לקשר שבין השקעה בצמצום פערים דיגיטליים וחברתיים לבין ההשפעה של זה על החברות וההישגים העסקיים שלהן עדיין לא בולט. השיח הציבורי והעסקי עדיין לא מייחס מקום מרכזי לחשיבות של צמצום הפערים ואי השוויון, בוודאי לא ברמה שיכולה לשכנע את החלק הארי של מקבלי ההחלטות בארגונים להשקיע בזה יותר. בישראל, נושא הגיוון וההכלה מתקשר לתרומה לקהילה ופחות לתוצאות העסקיות של הארגון.

השורה התחתונה: הנתונים העולמיים הקיימים מוכיחים ששוויון, גיוון והכלה הם לא רק חזון, אלא דבר שניתן ליישם, במיוחד בצמרת של החברות – וכבר מיושם בחלק מהן. בארץ, לעומת זאת, יש עוד הרבה מקום לשיפור. אלא שיש גם מקום לאופטימיות: המלחמה הנוכחית יצרה שינוי דרמטי ביחס לנשים, מאחר ששילובן ביחידות לוחמות מוכח בה כדבר טוב לצה"ל ולחברה, ומאחר שכמה וכמה מהן הצילו הרבה אנשים בטבח האיום של ה-7 באוקטובר. יש לקוות שאחרי המלחמה, השינוי הזה יתורגם לשינוי בולט בכוח האדם ובפרט בהנהלות של החברות והארגונים בישראל.