כך ה-IT סייע לספק דלק למדינה ולאזרחיה גם מה-7 באוקטובר

סוגיית הדלק והכנסתו לעזה העסיקה מאז תחילת המלחמה רבות את האמריקנים, ובעקבות זה את מקבלי ההחלטות בישראל ואת צה"ל. בחוסר רצון, ישראל נאלצה לספק לאפשר מעבר של מכליות דלק לרצועת עזה, לדרישת הבית הלבן ומתוך הבנה שזה אחד הדברים שייתנו לה מרווח נשימה להמשיך במלחמה. ארצות הברית התעקשה שישראל תאפשר את הכנסת הדלק לרצועה משום שזה משאב חיוני, שמאפשר שמירה על עורק חיים. ומה שחיוני בעזה – חיוני גם אצלנו, כולל לצה"ל.

אחת החברות שמספקות לכוחות הביטחון את האנרגיה שמאפשרת להניע את הרכבים היא דלק. לכן, היה משנה חשיבות שהחברה תתארגן מהר לאחר פרוץ האירועים באותה שבת שחורה של ה-7 באוקטובר – וכך היא אמנם עשתה, כפי שהעיד קובי יוסף, סמנכ"ל הטכנולוגיות שלה, בוובינר שנערך לפני ימים אחדים על ידי אנשים ומחשבים. מנחה המפגש הווירטואלי היה יהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים.

קובי יוסף, סמנכ"ל הטכנולוגיות של קבוצת דלק. צילום: יניב פאר

"דלק היא ארגון חיוני הן מאחר שיש לה 250 תחנות דלק ברחבי הארץ, שצריכות להיות פתוחות לכוחות הביטחון והאזרחים, והן מפני שהיא ספק של צה"ל. אני מרגיש שכולנו, בקבוצת דלק, במילואים, כולנו חלק מצה"ל, ואנחנו פועלים יחד אתו במאמץ המלחמתי", אמר יוסף. "נערכנו עוד בבוקר ה-7 באוקטובר על מנת לאפשר לצה"ל לתדלק את הרכבים שלו מתי שהוא צריך – כולל בהיבט המחשוב וה-IT. דאגנו לפתח עבורו מערכות מידע רלוונטיות ולדאוג שכל המערכות – אלה שפיתחנו במלחמה ואלה שפיתחנו קודם לכן – תהיינה זמינות".

"מאמץ מרכזי נוסף מיד עם תחילת המלחמה היה לאפשר לכל התחנות בכל הארץ להמשיך לעבוד, כולל באזורי העימות", ציין. "למעט תחנה אחת, שחטפה טיל ביום הראשון וחזרה לעבוד אחרי יומיים, ועוד תחנה, שנמצאת בשטח צבאי סגור, כל התחנות שלנו נשארו פתוחות. זאת, על אף האתגרים, שהתגברנו עליהם – כוח אדם מגויס, עובדים שפחדו להגיע, ניוד כוחות מתחנות לתחנות ומאזורים לאזורים, והצורך להתמקד בתחנות שהיה בהן יותר ביקוש".

"יש לציין שבמלחמה הזאת, הכול דינמי, הרבה יותר מאשר בעתות שגרה, ולפעמים דברים משתנים מהרגע להרגע", הוסיף המנמ"ר. "לפעמים בדרום צריך יותר דלק ובצפון פחות, ולפעמים להפך".

בשנים האחרונות קבוצת דלק התרחבה ומלבד תחנות הדלק, היא גם הבעלים של רשת חנויות הנוחות מנטה ושל קפה ג'ו, וזכיינית בישראל של רשת מסעדות המזון המהיר בורגר קינג. "בחברות אלה", אמר יוסף, "עברנו בימים הראשונים לפעילות בעיקר של משלוחים ואי-קומרס, משום שרוב הצרכנים שלהן היו בבתים".

"בנוסף", ציין, "תמכנו ואנחנו עדיין תומכים במאמץ המלחמתי דרך תרומות והתנדבות. תרמנו ליטרים רבים של דלק וסולר בעוטף עזה ואנחנו חלק ממיזם של פורום העסקים, שעוטף את היישובים שם ועוזר לשקם אותם. אנחנו, ביחד עם חברות נוספות, מאמצים את מושב יכיני ומסייעים לו לקום על הרגליים".

דגשים בפעילות אגף הטכנולוגיות של קבוצת דלק

לדברי יוסף, "עם פרוץ המלחמה שמנו כמה דגשים בפעילות אגף הטכנולוגיות של הקבוצה: כוח אדם – סיוע לעובדים באופן כללי ותמיכה בעובדים המגויסים; סיוע לכוחות הביטחון, לזמינות ולתפעול המערכות הרלוונטיות להם; ריענון של נהלי החירום, אתרי החירום והיערכות לסייבר, בשיתוף מערך הסייבר הלאומי; היערכות לאפשור רציפות תפקודית ולעבודה מהבית, עם אפס השפעה על התפוקות – מה שעשינו מהר מאוד, לאחר הניסיון שצברנו בקורונה; פיתוח של המערכות הנדרשות להמשך התפעול של החברה; והמשך הפרויקטים שהתחלנו בהם לפני המלחמה, מבלי לפגוע במאמץ המלחמתי".

"שמנו את העסק בצד ועברנו למוד של פעילות למען המדינה"

דוברת נוספת בוובינר הייתה סיגל ברוך, סמנכ"לית הטכנולוגיות של קבוצת פוקס. יש לקבוצה מעל 1,000 חנויות ברחבי המדינה ו-25 מותגים בארץ ובחו"ל – חלקם של פוקס עצמה, כגון המותג הראשי, פוקס הום ופוקס קידס, ושל חלקם האחר היא זכיינית במדינות מסוימות, למשל נייקי באירופה ובקנדה, אמריקן איגל באירופה, ומנגו בספרד ובקנדה.

סיגל ברוך, סמנכ"לית הטכנולוגיות של קבוצת פוקס. צילום: עצמי

"הדבר הראשון שעשינו בשבת השחורה של ה-7 באוקטובר הוא להורות לחנויות שלנו שפתוחות בשבת לא לפתוח את שעריהן באותו היום", אמרה ברוך. "כמו בקורונה, עברנו מיידית מ-100 ל-0, עצרנו פרויקטים ונכנסנו למוד של חירום. שמנו את העסק שלנו בצד ועברנו למוד של התנדבות, פעילות למען המדינה. נרתמנו לעזור למפונים, לחיילים ולמשפחותיהם, בין היתר על ידי שליחת משאיות למקומות שבהם נמצאים המפונים וכן מתן תווי שי, במסגרת מיזם של פורום העסקים. המנכ"ל, הראל ויזל, גייס לצורך כך הרבה כסף ממותגים עשירים כגון נייקי ואמריקן איגל".

"בימים הראשונים, רוב החנויות היו סגורות, ולאחר שהן נפתחו, עם ישראל לא קנה, החנויות היו שוממות, ונאלצנו להוציא חלק מהעובדים לחל"ת ולצמצם את פעילות המטה. השבוע אנחנו מחזירים אותן מהחל"ת", אמרה. "ה-IT של הקבוצה היה שותף לצמצום. בקורונה עסקנו באפשור של עבודה מהבית באמצעות מערכות שמאפשרות את זה. השתמשנו בהן גם עם תחילת המלחמה, והפעם הקדשנו חלק גדול מהזמן לנושא הסייבר. בשלושת השבועות הראשונים של המלחמה עשינו הרבה מאוד בתחום, בדקנו כלים והחלטנו הרבה החלטות אד הוק בנושא, כמו לסגור את המערכות לכניסה מרחוק בלילות ובסופי שבוע. קבוצת פוקס ספגה ניסיונות רבים למתקפות סייבר, פחדנו מזה ובדקנו את עצמנו שוב ושוב. למזלנו, הם לא הצליחו".