"הניסיון מהקורונה סייע במלחמה – אפשר לכולנו לעבור מהר לדיגיטל"

ד"ר חדוה בר הייתה בגל הראשון של הקורונה, ב-2020, המפקחת על הבנקים בבנק ישראל. כיום היא משמשת כמשנה למנכ"ל של חברת הפינטק אי-טורו. היא דיברה בוובינר של אנשים ומחשבים, שנערך היום (ב'), על הבנקים והמחשוב בהם בעת מלחמה. יצוין שהיא מכירה את המערכת הבנקאית לא רק מצד הרגולטור, כי אם גם מאחד הבנקים הגדולים במדינה – בנק לאומי, שם היא שימשה כראשת החטיבה לניהול סיכונים וכסמנכ"לית.

"אתגר הפעילות בעת הקורונה הכין את כולנו, כולל הבנקים, למעבר לדיגיטל, ובכך סייע להתמודדות של כלל הארגונים במדינה עם העבודה בעת חירום ומלחמה. הניסיון מהקורונה סייע במלחמה – אפשר לכולנו לעבור מהר לדיגיטל", אמרה ד"ר בר בוובינר "היערכות הנהלות להמשכיות עסקית בעת מלחמה", שהנחו אבנר שטראוס, יו"ר משותף של שטראוס אסטרטגיה, וסמדר עוז, מנכ"לית החברה.

"המלחמה משפיעה על כלל החברות הישראליות, ומהווה לכולן אתגר בהיבט של המשכיות עסקית ותפעולית", אמרה ד"ר בר. לדבריה, "הבנקים נערכו לטיפול במסגרות האשראי של הלקוחות, בשל החשש לנפילת חלק מהעסקים. אף שמניות הבנקים צנחו עם תחילת המלחמה, אני לא דואגת ליציבות של המערכת הבנקאית – היא חזקה. כמו כן, הבנקים צמצמו את הדיבידנדים שחולקו".

"יש פה השפעה עסקית גדולה: מצופה מהבנקים, שהם בעלי 'הכיס העמוק', להיכנס 'תחת האלונקה', לעזור לעסקים ולמשקי בית – וכך הם עשו", שיבחה ד"ר בר את פעילותם. "הבנקים ניפקו הקלות לעסקים ובתים שנפגעו מהמלחמה, או כי מי מבני המשפחה גויס למילואים, או כי הם נמצאים באזורי עימות בדרום ובצפון הארץ".

"אתגר מרכזי נוסף של המערכת הבנקאית בכלל, ובזמן מלחמה כמו עכשיו בפרט, הוא איומי הסייבר", ציינה. "אלה גדלים בעת מלחמה בצורה משמעותית והבנקים מותקפים כי הם תשתית קריטית. אתגר נוסף הוא הצורך להלום את הרגולציה וההנחיות של המפקח על הבנקים בהקשר להוראה 355, הדנה בהמשכיות עסקית גם בעת תרחישי קיצון – ולכן הבנקים ערוכים לקראתה".

אי-טורו במלחמה

בהמשך דיברה ד"ר בר על מקום העבודה הנוכחי שלה ואמרה כי "אי-טורו היא חברה ישראלית גלובלית, שפיתחה פלטפורמת מסחר בשוק ההון עם מגוון מוצרים, ויש לה לקוחות מהעולם. החברה מונה 1,500 עובדים, מהם 900 בישראל". לדבריה, "בהיבט ההמשכיות העסקית, לא נפגענו מהמלחמה, המשכנו לפעול, היינו ערוכים מראש עם תוכניות לשינויים ותובנות".

היא ציינה ש-"עם פרוץ המלחמה, אנחנו, הנהלת החברה, התכנסנו ורעננו את מדיניות ההמשכיות העסקית. ביצענו מיפוי של כל אזורי הפעילות בחברה, בחנו מה קריטי וערכנו תעדופים, תוך מענה לדרישות הלקוחות והבטחת המשכיות עסקית".

לדבריה, "כחברה בינלאומית, לא נפגענו בממד ההכנסות. הלקוחות לא מזהים אותנו כישראלים, וזה יתרון בצד העובדים".

עם זאת, ד"ר בר ציינה שהיעילות התפעולית של אי-טורו ירדה במלחמה, משום שלא מעט עובדים בחברה, ובני ובנות זוג של עובדים.ות – גויסו למילואים. כמו כן, "יש בחברה הרבה עולים חדשים צעירים. תופעה מעניינת שקרתה היא שעשרות מהם טסו למדינות המוצא שלהם, וגם זה השפיע. מצאנו לכל עובד 'מספר 2' שיחליף אותו בעת הצורך. הבנו שהתפוקה לא תהיה אותו הדבר. דחינו פיתוחים חדשים. הפנינו עובדים לטיפולים פסיכולוגיים. הגדלנו את רמת התקשור שלנו למול העובדים. זום עם העובדים בעת משבר הוא כלי חשוב".

עוד אמרה ד"ר בר כי "התמודדנו למול כמה אתגרים. בחנו את המשמעות של העובדה שכל עובדי הפיתוח וההנדסה שלנו יושבים בישראל, ומה יהיה אם לא יהיו חשמל או רשת. שלחנו צוות עובדים לקפריסין. עד כה אנחנו מתפקדים היטב. השקנו לפני שבוע פעילות באיחוד האמירויות, ובחזית שלה ניצב צוות ישראלי, ערבי ובריטי. בזווית של מערכות ה-IT של החברה, הכול נמצא בענן והכול מגובה".