כיצד חדר מצב מסייע לנהל את הארגון בצורה יעילה בשגרת מלחמה? 

כידוע, מאז ימי הקורונה עברו עובדים רבים לתצורת עבודה היברדית, המשלבת בין עבודה מהמשרד לעבודה מהבית. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מאפריל האחרון, יותר מ-25% מהעסקים אפשרו עבודה מהבית בהיקף כלשהו, כאשר בענף ההי-יטק כ-51% מהחברות אפשרו היקף עבודה מהבית של בין יומיים לשלושה ימים בשבוע, וכ-13% מהחברות בענפים אלו אפשרו ארבעה ימים ויותר.
לפי הדו"ח, לא מעט מנהלים בהיי-טק בישראל צפו, כי היקף העבודה מהבית יצטמצם בשנה הקרובה, אבל אז הגיעה מלחמת "חרבות ברזל" וטרפה את הקלפים. לפי דו״ח של הלמ״ס שפורסם בתחילת החודש, בעקבות המלחמה, עסקים רבים שאפשרו עבודה מהבית בזמן שגרה רק הגדילו את היקף העבודה מהבית. כך, למשל, ״בענפי שירותי ההיי-טק והפיננסים שיעור העסקים שאפשרו עבודה מהבית של יותר משלושה ימים בשבוע עמד על חמישית בזמני שגרה וכעת מחצית מהעסקים בענפי אלו מאפשרים זאת״. כך גם בתי הספר, כאשר הלימודים חזרו להיות היברידיים כמו בתקופת הקורונה.

"בחדר מצב/חירום מוצגים נתונים מקשת מערכות מידע שונות כדוגמת מערכת הייצור ERP, תוכנות ניהול, מערכות מידע, מצלמות מאתרי קצה ומקורות תוכן וידיאו חי מאתרי הארגון"

חדרי מצב/חירום יכולים לסייע לארגונים המתנהלים באופן היברידי ולארגונים הפרוסים באתרים שונים להמשיך לתפקד באופן שוטף ולנהל באופן נכון יותר את כלל הארגון. הדבר נכון לא רק לגופי ביטחון, אלא גם לארגונים תעשייתיים, ארגוני תשתיות לאומיות וחברות שמוגדרות כמשק לשעת חירום. חדרי המצב כיום הם היברידיים ומאפשרים תקשורת בין מנהלי הארגון, בין אם הם נוכחים פיזית או באמצעות שיחות וידיאו מרחוק. כך הארגון יכול לעבוד מסביב לשעון, לשלוט במערכות הניהול ולקבל החלטות בתנועה לטובת שימור כושר הייצור של הארגון.

מהו היתרון של חדר מצב? ניקח לדוגמה חדר מצב של בנק. בחדר זה ניתן לקבל בכל נקודת זמן את המידע מכלל מערכות הבנק השונות ולקבל החלטה ניהולית לגבי ההמשך באופן מיידי. חדר זה מאפשר לקבל תמונת מצב אמיתית בכל זמן נתון. ארגון פיננסי כמו בנק, שיש לו יש כ-60 יישומים שונים ברמות סיווג שונות, נדרש לשמר את היכולות הללו בכל אתריו. בנוסף, הוא פרוס ב-20 אתרים לפחות בערים שונות, מנהלי הבנק צריכים לשמור על כשירות ביצועים של מערכות המידע והסניפים השונים, בין אם מדובר במצב מלחמה או גם בשגרה.

כיצד מתכננים חדר מצב?

בחדר מצב/חירום מוצגים נתונים מקשת מערכות מידע שונות כדוגמת מערכת הייצור ERP, תוכנות ניהול, מערכות מידע, מצלמות מאתרי קצה ומקורות תוכן וידיאו חי מאתרי הארגון. כדי לסייע בקבלת החלטות ניהוליות קריטיות לארגון, מומלץ להציג את המידע הקיים על קיר תצוגה, זאת תוך שילוב מצלמות אשר מצלמות אתרי ייצור, שילוב מידע שמגיע מרשתות שונות וברמות סיווג שונות, תוך שמירה על אבטחת מידע.

חדר המצב מציג כמות גדולה של מקורות תוכן על מעט מסכים, ולכן נדרשת שליטה והפעלה של כמות גדולה של מחשבים/שרתים ויישומים מגוונים באמצעות מקלדת בודדת. כדי להתגבר על אתגרים אלו, מומלץ להשתמש בטכנולוגיית מטריצת (KVM (Keyboard Video Mouse, המיועדות לניהול שרתים מרובים באמצעות מקלדת, צג ועכבר אחד בלבד, ב-Sizing שונים בהתאם לצורכי הארגון. כדי שלא תהיה פגיעה בתפעול החדר גם אם אחד הרכיבים נופל, יש לתכנן מראש את המערכות המיועדות, וכך לדאוג לשרידות האתר כולו.

חדר מצב. צילום: חיים כהן

סוג התשתית של חדר המצב יכול להיות מבוסס על תקשורת אופטית, או נחושת, או IP. בהקמת חדר מצב נדרש לבחור את הציוד המתאים לסוג התשתית, ולפעמים יש שילוב בין סוגי התשתיות, זאת בהתאם לצורכי הארגון. באשר לטכנולוגיית התצוגה, בהתאם לצורכי הלקוח ניתן לבחור בין מסכי לד בדידים, קיר וידאו או קיר לד אחיד. באמצעות בקר תצוגה ניתן לשלב מסכים שונים לכדי מסך אחיד. כמו כן, באמצעות מערכת הבקרה ניתן להגדיר פריסטים (מצבי תצוגה מוגדרים מראש). מומלץ כי בהקמת חדר המצב נחשוב גם על היבטים של הנדסת אנוש (ארגונומיה, תאורה מתאימה, מיזוג, אקוסטיקה, מרחק מהמסכים ועוד), מה שיאפשר לעובדים ולעובדות לעבוד מהמקום בנוחות לאורך זמן.

לסיכום, למרות שהיה נראה כי המגמה היא חזרה למשרדים, העבודה במתכונת היברידית צפויה להישאר איתנו. חדרי מצב מאפשרים בעיתות חירום ושגרה לרכז את עבודת הארגון, גם אם הוא מתנהל בחלקו מרחוק. חדר מצב יציג עבורנו את מכלול נתוני הארגון, ויאפשר לנו לקבל החלטות ביעילות ובאופן מיידי.

הכותב הוא מוביל מומחה של צוות מכירות בבינת תקשורת מחשבים.