המנמ"ר המתמיד באוגדה – משרת במילואים כבר 76 ימים

"בשבת הארורה של ה-7 באוקטובר התארגנתי מוקדם בבוקר כדי ללכת עם הילדים לבית הכנסת. אבל לא הייתה כל שמחה בשמחת תורה: היו יותר מדי התרעות על מסך הטלפון שלי. התחלתי להבין שמשהו פה לא בסדר. ביטלתי את התכניות לילדים, הכנתי תיק למילואים, נפרדתי מהאישה, ירדתי דרומה – ומאז אני בשטח", כך סיפר סגן אלוף (מיל') עידו ניב, מפקד גדוד התקשוב (מנמ"ר) של אוגדה 252 של צה"ל.

סא"ל ניב, בן 41, המשמש בתפקיד זה שש שנים, סיפר עוד: "הגענו לכאן והתחלנו לפעול בשני מישורים: גיוס אנשי המילואים של הגדוד, והרמה של מערכות תקשורת וציוד תקשוב למפקדות, כהיערכות לפני כניסה ללחימה. לא היה פשוט לעשות את כל הפעולות בצורה מסודרת ומנוהלת. התנאים לא היו קלים, היו קסאמים והתרעות על מחבלים שטרם נתפסו בשטח".

"כקצין תקשוב באוגדה", ציין, "אני רואה לנגד עיני שני סוגי 'לקוחות', מפקדים ולוחמים, עד האחרון שבהם. המטרה היא להגיע לאלפי הלקוחות עד הקצה המבצעי, עם כלל אמצעי התקשוב – לכולם".

"בהיבט הטכנולוגי", אמר סא"ל ניב, "מערכת השו"ב שבה נעשה שימוש היא צי"ד (ר"ת צבא יבשה דיגיטלי). היא לא נותרה סטטית, היא התפתחה במהלך השנים ושידרגנו אותה לגרסאות החדשות של מערכת משואה. לצידה יש מערכות משלימות. בסופו של יום, האוגדה נמצאת בעיצומה של מהפכת דיגיטל. יש פה עולם ומלואו, שהוא חלק מפאזל גדול ובו כלל מערכות ה-ICT הצבאיות. ככה מתאפשר לספק פו"ש (ר"ת פיקוד ושליטה) בעולם המודרני, וזה האתגר העיקרי שלי ושל אנשי. כמי שמלווה את התקשוב בצבא לא מעט שנים, אני בהחלט חש בשיפור שחל בתחום בשנים האחרונות. הצבא ערך כמה פרויקטים גדולים לשיפור ה-ICT, לטובת שרידות, זמינות וכן שינוע ושיתוף מידע".

"בעולם התקשורת", אמר, "אנו מתבססים על שלושה אמצעים, קשר רדיו 'רגיל', RoIP, ותקשורת לוויינית. אלה מאפשרים לנו לממש את הצרכים המבצעיים, לרבות גיבוי, שרידות ותקשורת בכל מקום בשטח".

"השינוי המשמעותי שהתקשוב עבר ועובר", הסביר, "בא לידי ביטוי בצורה יפה במלחמה הנוכחית".

לדברי סא"ל ניב, "המפקדים מקבלים ומנהלים תהליכי עבודה מבוססי דיגיטל, תוך חיבור וקישוריות בין הזרועות, וקשר רציף עם המודיעין, הים והאוויר. התקשוב עוזר לעצב את התהליך והופך אותו למתקדם יותר ולכזה המשפיע על קצב התקדמות הכוחות, על קצב שינוע הנתונים וככזה – גם על קיצור זמני Sensor 2 Shooter".

ההתקדמות ב-ICT במהלכה – ניכרת. מלחמת ישראל חמאס. צילום: אילוסטרציה. ויקימדיה

"התקדמנו משמעותית בלחימה מבוססת דיגיטל" 

לדברי סא"ל ניב, "אנחנו יודעים לאזן היטב בין החשש מהיצף מידע למפקדים מחד, והרצון להביא לעושר מידע. השאיפה היא להגיע למצב בו כל אחד מהם מקבל נתונים מנותחים ומותאמים אישית – שמשפרים את תהליכי קבלת ההחלטות שלהם. המפקדים למדו להילחם לצד המערכות. חשוב להציג את המידע בצורה הנכונה. המפקדים והלוחמים רוצים מאיתנו עוד מידע חזותי ומעובד. יש 'התמכרות לפלזמות', אבל רק במובן החיובי: ה-IT מאפשר לממש תהליכים מהר יותר, ומנפיק למפקדים מידע שמשפר את ההחלטות שלהם".

"בתחומי הפיתוח", ציין, "אנו עובדים מול התקשוב בפיקוד דרום. הם העוגן והמענה לצרכים העולים מהשטח. הם עובדים מול יחידת לוטם שבאגף התקשוב, ועורכים פיתוחים מהירים תוך כדי לחימה, תוך דיוק ואפיון של הצורך המבצעי".

"לפני התפקיד הזה, הייתי קצין תקשוב באוגדה 162", אמר. "כמי שהשתתף בכל המבצעים בשנים האחרונות, אני בהחלט רואה איך הדיגיטל והתקשוב התקדמו ולא נמצאים באותו מקום שהיו בו במבצע צוק איתן למשל, ב-2014. התקדמנו משמעותית בלחימה מבוססת דיגיטל, בניהול תהליכי עבודה מקוונים, בקישוריות הרב-זרועית, בשילוב מערכות תומכות לחימה. כל אלה מאפשרים לצה"ל להיות יעיל יותר ולהביא תוצאות בשטח".

"יש פה רעוּת תקשובית, בינינו ליחידות התקשוב האחרות, וזה מאפשר לנו לעשות יותר", סיכם.

כשהוא לא במילואים, ניב עובד כמנהל פרויקטים בקומיט (CommIT). הוא בוגר תואר ראשון בהנדסה תעשיה וניהול מאוניברסיטת תל אביב, ותואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת בר אילן. את 2017 סיים עם תואר נוסף: שיאן המילואים של ראש העין, לאחר שירות של 66.5 ימים. "אני מעריך שהשנה אשבור שיא נוסף", אמר.

מתי תשתחרר?
"שאלה טובה".