כיצד המלחמה השפיעה על אחת מחברות הטק הוותיקות בישראל?

הטבח של ה-7 באוקטובר, שהביא לפתיחת המלחמה הנוכחית, תפס את כולנו המומים ולא מוכנים – אנשים פרטיים וארגונים. איריס נחשוני, סמנכ"לית מערכות המידע של אורמת טכנולוגיות, סיפרה בוובינר של אנשים ומחשבים כיצד האירועים הללו תפסו את אחת מחברות ההיי-טק הוותיקות בישראל, שפועלת גם במדינות מוסלמיות. הוובינר נערך ביום ה' האחרון והנחו אותו יהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים, ואילן אלתר, מנכ"ל אלתרנט.

אורמת טכנולוגיות היא חברה בת 58 שנים – היא הוקמה ב-1965 על ידי בני הזוג יהודה ויהודית ברוניצקי, שב-2018, שנת ה-70 למדינה, זכו בפרס ישראל. לחברה 1,480 עובדים וב-2022 היא רשמה הכנסות של 734 מיליון דולר. אורמת רותמת את הטכנולוגיה לטובת הקמה ותפעול של תחנות כוח שפועלות על אנרגיה חלופית.

"המפעל שלנו נמצא ביבנה, שנמצאת בטווח הטילים, וטווחה לא מעט בימים הראשונים של המלחמה", אמרה נחשוני. "ב-7 באוקטובר ובימים שלאחריו, ניצבנו בפני שורה של אתגרים: הראשון שבהם הוא שבעוד שעובדי המשרדים שלנו יכולים לעבוד מהבית, עובדי הייצור חייבים להיות במפעל, ויבנה היא, כאמור, אזור מטווח – והייתה כזו על אחת כמה וכמה מיד לאחר פרוץ המלחמה".

"ככלל, כמו ארגונים רבים אחרים, גם אנחנו מתמודדים עם אתגר של כוח אדם – 10% מהעובדים שלנו גויסו בצו 8, ואנחנו מתמודדים עם מחסור בכוח אדם בכל המחלקות. אנחנו מחפים על זה באמצעות עבודה הרבה יותר מאומצת של 90% העובדים האחרים", אמרה.

"אתגר נוסף הוא ש-30% מהספקים שלנו הם מסין", הוסיפה נחשוני. "כל התובלה הימית היכן שאנחנו מובילים את המטען – דרך ים סוף – מתעכבת ומתייקרת, בשל התקיפות של החות'ים, שקורות כבר כמה שבועות. זה יוצר בממוצע שלושה שבועות עיכוב".

נחשוני ציינה את ההשלכות של המלחמה על העבודה של אורמת במדינות מוסלמיות. "מצד אחד", אמרה, "עובדים שלנו בכל העולם הביעו אחרי ה-7 באוקטובר השתתפות בצערנו – כולל מוסלמים מאינדונזיה. מהצד השני, אנחנו בונים תחנות כוח גם בטורקיה, וישראלים לא נוסעים לשם עכשיו. בשתי המדינות הללו אנחנו נאלצים לשנות את לוחות הזמנים של פרויקטים. אנחנו לוקחים כוח אדם מטורקיה ושולחים אותו לאינדונזיה. אלא שצריך להכשיר אותם, וזה לוקח זמן".

"עם תחילת המלחמה בנינו, באופן מיידי, אתר התאוששות מאסון ברינו, ארצות הברית, בנוסף לאתר ה-DR הראשי שלנו בארץ, ב-MedOne", אמרה.

אתגר אחרון שנחשוני ציינה הוא ש-יש לנו בתחנות הכוח רשתות טכנולוגיה תפעולית (OT), ואנחנו צריכים לוודא שהן תהיינה Always on. ביצענו בתחילת המלחמה הקשחה של הרשתות הרגישות, PT חיצוני, הדרכות פרונטליות, יישום והטמעה של כל המלצות ה-CERT הישראלי, האצה משמעותית ופריסה של מערכות הגנה חדשות ושליחת תרגילי פישינג לכל החברה בתדירות גבוהה".

יפעת ענבר, מנהלת אגף מזון במנהל תעשיות במשרד הכלכלה. צילום: משרד הכלכלה

יפעת ענבר, מנהלת אגף מזון במנהל תעשיות במשרד הכלכלה, דיברה בוובינר על הטמעת חדשנות בענפי המשק היצרניים – בשגרה ובחירום, תוך התמקדות בענף שעליו היא אחראית. "מטרת העל של המנהל היא לשדרג את התעשייה ולהגביר את היותה מנוע הצמיחה. אנחנו עוסקים בקידום מדיניות, עבודה עם מפעלים ומתן רישיונות והיתרים", אמרה.

היא ציינה כי "נכנסנו לעולם הייצור המתקדם לפני שנים אחדות בצורה מעמיקה, בגלל פערי הפריון בין ישראל לשאר מדינות ה-OECD. הגיע גם הצורך לתת מענה למחסור בעובדים, שהתחיל לפני המלחמה אבל החריף לאחר שהיא פרצה".

"במחקר שעשינו מצאנו שהטמעת הטכנולוגיות במפעלים לא גבוהה, ושמפעלים במרכז הארץ נוטים להטמיע טכנולוגיות בשיעור גבוה יותר מאלה שנמצאים בפריפריה", הוסיפה.

"הכלי העיקרי שאיתו ובו אנחנו עובדים עם התעשייה הוא המכון לייצור מתקדם, שהוקם בכרמיאל. הוא נותן אבחון וייעוץ בסבסוד, מהווה מרכז ידע ומסייע באיתור ובהטמעה של הטכנולוגיות שרלוונטיות למפעל. אנחנו בונים מפת דרכים עם המפעל, על בסיס הצרכים והאתגרים שלו, ומסבסדים 40%-60% מעלות הייעוץ וההטמעה של המוצרים. הנתונים מראים בבירור שהאימפקט של פעילות המכון הוא שיפור משמעותי בפריון ובתוצר", ציינה.

"כמו כן", אמרה ענבר, "אנחנו מפעילים את המרכז להתייעלות במשאבים, שכולל התייעלות סביבתית וכלכלית. הוא עובד עם 330 מפעלים, ומביא לחיסכון בשפכים ובאנרגיה".

מה לגבי הפעילות בתקופת המלחמה? ענבר ציינה כי "אנחנו עובדים מול כלל ענפי התעשייה, עם מיקוד בתעשיית המזון, לרבות שרשרת האספקה. אנחנו מתמקדים בימים אלה בעוטף עזה, שדרות, אשקלון ויישובי קו העימות בצפון. תפקידנו הוא לשקף להנהלת המשרד ולשר הכלכלה, ניר ברקת, את תמונת מצב התעשייה ומשמעויות פוטנציאליות עליה של התפתחות בלחימה, והוא מעלה את זה בקבינט".

לסיום היא אמרה כי "המתקפות של החות'ים עלולות להשפיע על המפעלים הישראליים. אנחנו מנסים לייצר תמיכה למסדרונות יבשתיים, בעבודה צמודה עם מנהל סחר חוץ במשרד הכלכלה ועם משרדי ממשלה אחרים. אין כרגע פתרונות כלליים לכך, אבל אנחנו מנסים ליצור פתרונות לבעיות פרטניות".