המלחמה הדיגיטלית הראשונה של צה"ל

שלל טכנולוגיות ופיתוחים טכנולוגיים משמשים את פעילות צה"ל במלחמה שמתנהלת בימים אלה מול החמאס ברצועת עזה, כמו גם בלחימה מול החיזבאללה בצפון. בין אם אלה פיתוחים שמסייעים ללחימה עצמה ובין אם כאלה שמיועדים לאספקת ציוד, אוכל וכל מה שהלוחמים צריכים כדי להילחם. אפשר לומר שזאת המלחמה הדיגיטלית הראשונה – ולא בכדי: צה"ל משתמש בטכנולוגיות כגון דאטה סיינס, AI, ענן – בעיקר AWS וגוגל קלאוד – ושבבים, ובשלל מערכות טכנולוגיות, כדי לנהל את הלחימה ולהביא לצמצום ככל הניתן של מספר הנפגעים, כמו גם של ירי דו צדדי. מקורן של חלק ניכר מהטכנולוגיות האלה הוא בחטיבה הטכנולוגית ליבשה (חט"ל).

אמנם, בחודשיים, פלוס מינוס, שחיילי צה"ל נמצאים על הקרקע בעזה (ומתחתיה) היו לא מעט אירועי ירי דו צדדי, וכמה וכמה לוחמים נהרגו בהם, אבל לטענת הצבא, הרבה מאוד הלוויות ואבל נמנעו בגלל המערכות שפותחו.

החטיבה הטכנולוגית פרושה לאורכה ולרוחבה של המדינה – מבסיס סיירים, לא רחוק מאילת, ועד למחנה בירנית על גבול הצפון, שפונה באחרונה. הניסויים שלה נערכים בעיקר בבסיס נס"א, שנמצא בחולות ראשון לציון, בין העיר לפלמחים, ושחלקו מהווה שמורת טבע. ההון האנושי של חט"ל כולל 5,000 איש, מהם 3,000 אנשי ייצור, וכן עתודאים, דוקטורים, מהנדסים, הנדסאים ומפתחים. בין הבכירים שבהם יש את ה-CTO וה-CDO (מנהלי הטכנולוגיה והדיגיטל הראשיים) של כוחות היבשה.

הפיתוחים של חט"ל. צילום: דובר צה"ל

האמצעים הטכנולוגיים שמפותחים בחטיבה אמורים להגדיל את אורך הנשימה שיש לכוחות היבשה, ולאפשר להם לפעול לאורך זמן רב יותר ובדיוק רב יותר מול האויבים. חלק מאותם פיתוחים הם של חט"ל בלבד, חלקם האחר נעשה בשיתוף פעולה עם יחידות צבאיות טכנולוגיות אחרות ועם חברות אזרחיות – מרפאל ועד לסטארט-אפים, ויש גם ציוד אמריקני. חלקם פותחו לפני המלחמה ועברו התאמות, ואחרים פותחו אחרי ה-7 באוקטובר, בהתאם לצרכים בשטח. הפיתוחים של חט"ל מלווים את צבא היבשה מהאוויר (רחפנים, למשל), עבור בפעילות על הקרקע וכלה במערך התת קרקעי – רשת המנהרות של רצועת עזה.

ב-"פורטפוליו" הפיתוח של חט"ל יש כלים "קרביים" פחות, כמו רחפני אספקת ציוד לכוחות הלוחמים, ובעיקר יותר – רחפנים שנושאים איתם מטו"ל שמודפס בתלת ממד ויכול לירות שלושה כדורים, עם מערכת בקרה ששולטת על הזוויות שלו; כלי נשק משוכללים ומצוידים בטכנולוגיות, כמו רובה נגב 7; טילי כתף; וגם אמצעים שאסור לפרט, אבל אתם מוזמנים להפעיל את הדמיון.

הרחפן עם המטו"ל. צילום: דובר צה"ל

לוחמת יבשה דיגיטלית

אחת היחידות של חט"ל היא לוחמת יבשה דיגיטלית (לי"ד). בגדול, 40% מהפעילות של חט"ל היא דיגיטלית. יחידת לי"ד אחראית על פיתוח מערכות התקשורת הטקטית והנפרשת ביבשה, עבור חיל הרגלים והשריון – מהמפקדות ועד לחיילים ולמפקדים שבקצה. בנוסף, היא אחראית על פיתוח סימולטרים מבוססי מציאות וירטואלית ורבודה, שמאפשרים ליחידות בשטח לזהות את המטרה ולירות עליה מרחוק. אמצעי לחימה אחר הוא טאבלט קל משקל שהלוחם נושא אתו, שבאמצעותו הוא יכול לראות את המטרה ממרחק של מאות מטרים – ולירות עליה, מבלי להתקרב.

פיתוח טכנולוגי נוסף של החטיבה הוא עמוד האש – אפליקציה פשוטה, מבוססת אנדרואיד, שכוללת יכולות שליטה ובקרה (שו"ב) לקצה המבצעי – כלומר, למפקדים ולחיילים בשטח, על בסיס מערכת הסלולר הצבאית. היא מאפשרת לכוחות לדעת איפה נמצאים הכוחות האחרים, כמו גם האויב.

שתי יכולות בתחום הדאטה, שבחט"ל העצימו באחרונה, הן הגדלה דרמטית של כמות המידע שנאספת בזרוע היבשה, שבעבר עמדה על אחוזים בודדים – באמצעות הקמת מפעל מידע, שאוסף את הנתונים מזרוע היבשה, עד לרמת התנועות בשטח שכל כוח עושה; והתמודדות עם הגידול האקספוננציאלי של הדאטה במלחמה הנוכחית.

NLP ,LLM ומערכת צי"ד

כמה מהיכולות של צה"ל מבוססות על שתי מילות באזזז "סקסיות" בתעשיית הטכנולוגיה: NLP (עיבוד שפה טבעית) ו-LLM (מודלים גדולים של שפה). דוגמה אחת לשימוש הזה היא מעין מילון שאנשי חט"ל פיתחו, שמתרגם מונחים מאנגלית לעברית – וממנה לצה"לית מדוברת. המערכת גם מאפשרת למפקד בשטח לשאול שאלות על המונחים האלה, ולקבל את התשובות בזמן קצר.

כלי נשק שפותחו בחטיבה. צילום: דובר צה"ל

הזכרתי כאן שלל פיתוחים חדשים, ועכשיו אני מגיע לפיתוח מתחדש: צי"ד (ציוד יבשה דיגיטלי) – מערכת השו"ב הוותיקה, שעוברת שדרוגים שוטפים ומסייעת גם היא בלחימה. חלק גדול מהפעלת הכוח של צה"ל מבוסס על מערכת צי"ד. היא מאפשרת לכוחות בשטח ובמפקדות לדעת על הסד"כ והמיקומים של הלוחמים, מזרימה מודיעין בזמן אמת לשטח ומפעילה אמצעי לחימה. אחת היכולות שלה, שמבוצעת בשיתוף אגף התקשוב, היא מרכז שליטה רשתי, שיודע לנטר את הפעילות של הרשת, את העוצמות שלה וגם לרסן את השימושים, אם צריך.

לקחים מה-7 באוקטובר

החטיבה הטכנולוגית, כמו יחידות אחרות של צה"ל, נתפסה לא מוכנה בשבת השחורה של ה-7 באוקטובר. למעשה, פיתוח שלה היה בין הכלים הצה"ליים הראשונים שספגו את האש של החמאס – המצלמות שהותקנו על הגדר בגבול עם רצועת עזה, שהמחבלים ירו עליהן והשתיקו אותן כדי שלא נדע בזמן אמת שהם פורצים אותה, בדרך לטבח הנורא. על מנת להחליף את המצלמות שהושמדו, חט"ל מצאה פתרון אזרחי, התאימה אותו לצרכיה וקראה לו "במת הרמה קטלנית". כשמה כן היא, מדובר בבמה שמורמת לגובה של 15 מטרים, ומאפשרת להתקין עליה מצלמות, אמצעי מודיעין וכלי ירייה. היא מופעלת מרחוק – אם כי לא מאוד רחוק מהיכן שהיא נמצאת, באמצעות ג'ויסטיקים.

התאמה נוספת בוצעה כתוצאה מאחת ההפתעות הגדולות של צה"ל, ובכלל זה של החטיבה הטכנולוגית – רשת המנהרות הענפה ברצועת עזה. בצה"ל ידעו שיש לחמאס רשת מנהרות וידעו שהיא ענפה, אבל לא ידעו עד כמה. גם כאן, הדבר חייב את חט"ל לבצע התאמות, כדי שהלוחמים ירדו למנהרות מוכנים. היכולות החדשות מאפשרות להגן על הלוחם שיורד למנהרה, ומאפשרות תקשורת – והרי מתחת לפני השטח בדרך כלל אין תקשורת טובה, או אין כזו בכלל.

לראות את המטרה מרחוק – ולירות. צילום: דובר צה"ל

הפיתוחים של "במת הרמה קטלנית" ושל הכלים שמסייעים ללוחמה טובה יותר בתת קרקע הם שתיים מהתאמות רבות שהחטיבה הטכנולוגית עשתה במהלך הלחימה. ההתאמות האלה הן דבר מתמשך, ומבוצעות הן בגלל צרכים שעולים מהשטח והן במקרים שבהם החמאס או החיזבאללה לומדים את היכולות של המערכות ואיך להתמודד איתן – ואז צריך לבצע התאמות נוספות, כדי להערים עליהם.

ככלל, בחט"ל מפיקים כבר כעת לקחים מאירועי ה-7 באוקטובר, אם כי מאחר שהם עוסקים בסיוע ללחימה בשטח, הפקת הלקחים המלאה תיעשה אחרי שהמלחמה תסתיים. בחטיבה הטכנולוגית של צה"ל משרתים לא מעט אנשים טובים ומוחות טכנולוגיים שכל חברת היי-טק הייתה יכולה להתגאות בהם. לכן, אנשיה מבוקשים גם ב-"אזרחות", והחברות מציעות להם לעיתים הצעות מפתות, שגורמות להם לפשוט את המדים. יש לקוות שאחד הלקחים שיילמדו הוא כיצד לשמר אותם טוב יותר.