"ההיי-טק הוא מכפיל כוח, וזה הזמן להגדיל את התקציבים שלו"

כך אמר שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אופיר אקוניס, בראיון לאנשים ומחשבים במלאות שנה לכהונתו ● "ההשקעות בהיי-טק יחזרו לקראת המעבר לשלב השלישי במלחמה", העריך ● וגם: אגף חדש במשרד יעסוק בעולמות ה-AI

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה הפורש, אופיר אקוניס.

"המלחמה משנה את סדרי העדיפויות ולכן, זה הזמן להגדיל את תקציבי המדע וההיי-טק, דרך רשות החדשנות", כך אמר שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אופיר אקוניס, בראיון לאנשים ומחשבים במלאות שנה לכניסתו לתפקיד.

במשך שנים, תקציב המשרד לא תואם למשימות הרבות שמוטלות עליו בעולמות המדע וההיי-טק. כיום, תקציב המשרד הוא 570 מיליון שקלים וזה של רשות החדשנות, הזרוע שלו שמטפלת בהיי-טק, הוא 1.4 מיליארד שקלים, לאחר שבחודש מאי האחרון הסכום קוצץ ב-100 מיליון. השר אקוניס קורא להפוך את המגמה: "ההיי-טק הוא מכפיל כוח ומאיץ צמיחה של כל המשק, ובמסגרת שינוי סדרי העדיפויות הלאומיות שצפוי בעקבות המלחמה, יש להגדיל את ההשקעות בו".

אקוניס נמנע מלציין בכמה ידרוש להגדיל את התקציב, בין היתר משום שדיוני התקציב עם משרד האוצר טרם החלו, אבל הוא הבטיח להיאבק על הגדלתו.

אגף AI

עוד בשורה שאקוניס הביא איתו לראיון היא הקמת אגף חדש במשרד המדע, שיעסוק בעולמות הבינה המלאכותית ויהווה מרכז מתכלל של ידע ופעילות לכל משרדי הממשלה. במסגרת זו, המשרד יקבע כללי שימוש ב-AI עבור משרדי הממשלה. הוא ציין כי בשלב זה, לא צפויה חקיקה בנושא, כמו שיש במדינות אחרות.

פרסמתם דו"ח על ה-AI, עם המלצות לממשלה כיצד לנהוג. מה מטרת הדו"ח?
"עם כניסתי המחודשת לתפקיד בינואר אשתקד העליתי את נושא הבינה המלאכותית לראש סדר העדיפויות. כבר אז הבנו שזה עולם שישפיע על כל תחום בחיינו.

משיחות ופגישות שערכתי עם עמיתיי, שרי מדע במדינות אחרות, הבנתי שיש שתי גישות: הגישה של האיחוד האירופי, שהיא מחמירה והולכת לחקיקה, לעומת הגישה האמריקנית והבריטית, שהיא יותר ליברלית. אישית, אני תמיד דוגל בהתערבות מינימלית בכוחות השוק, וזה נכון גם לגבי הבינה המלאכותית. מהצד השני, הבנתי שאנחנו חייבים לעשות מהלכים לאסדרה של תחום זה, כי מדינות העולם מצפות מאיתנו לבצע את זה. לכן, החלטנו שאנחנו מאמצים שילוב של שתי הגישות: אנחנו עדיין לא הולכים לחקיקה, אלא מאפשרים את השימוש בבינה המלאכותית תוך סימון גבולות, בעיקר בכל מה שקשור לכללי אתיקה ושמירה על הפרטיות. במסגרת זו, החלטתי להקים אגף בינה מלאכותית במשרד, שיהווה מרכז ידע למשרדי הממשלה בכל מה שקשור לשימוש ב-AI. הנושא כבר מתוקצב ובימים אלה בוחרים את מי שיוביל את זה, בוועדת איתור.

באיזו גישה לרגולציה על AI הממשלה צריכה לנקוט?

באיזו גישה לרגולציה על AI הממשלה צריכה לנקוט? צילום: ShutterStock

הגוף הזה יעבוד עם מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, ותפקידו יהיה לעקוב אחר הנעשה, כי התחום הזה משתנה. אם נגיע למסקנה שיהיה צורך בחקיקה – נעשה זאת. כרגע, לדעתנו, זה לא דרוש. הכלל שלפיו אנחנו הולכים הוא שבכל מקרה, לא משנה באיזו טכנולוגיה מדובר – האזרח הוא זה שיחליט האם היא מתאימה לו, ולא הממשלה. זה נכון גם לגבי הבינה המלאכותית".

שר מדע בפעם השנייה

אקוניס מכהן כשר המדע והטכנולוגיה בפעם השנייה. יש לו ניסיון רב במשרד, בטח במונחים של כהונות שרים: הוא כבר שימש בתפקיד בין השנים 2015 ל-2020. יזהר שי החליף אותו בתפקיד עם הקמת ממשלת האחדות של הליכוד וכחול לבן, ועם הקמת ממשלת בנט-לפיד נכנסה למשרד אורית פרקש-הכהן, שהוסיפה לשמו את המילה חדשנות. לאחר הבחירות האחרונות, עם הקמת ממשלת נתניהו הנוכחית, אקוניס חזר למשרד, שאותו הוא, כאמור, מכיר היטב.

כיצד הממשלה מתכוונת לסייע לחזרה לצמיחה של ההיי-טק אחרי המלחמה?
"המלחמה מאתגרת את כלל המשק. כבר בשבועיים הראשונים שלה הקצבנו סכום של 400 מיליון שקלים, דרך רשות החדשנות, למענקים לחברות צעירות שאורך הנשימה הפיננסי שלהן קצר. זה הישג לא מבוטל. המענקים האלה הם בגדר 'קופסאות סיוע', במודל דומה למה שעשינו בקורונה, וזה היה אז סיוע חשוב. אם נראה בהמשך שיידרש סיוע נוסף, נמצא את המשאבים כדי לעזור לאותן חברות".

אתם מתנים קבלת מענקים במסגרת המסלול הזה בגיוס כספים ממשקיעים פרטיים – דבר שקשה מאוד לעשות בזמן המלחמה, משום שהמשקיעים סגרו את הארנקים, מה גם שחלק מהיזמים מגויסים.
"ראשית, הגמשנו את תנאי ההגשה, ואנחנו עוקבים אחרי זה. אנחנו עדיין לא יודעים בוודאות את ההשפעה של המלחמה על הענף ועל ההשקעות בישראל. אנחנו עוקבים אחרי זה וכפי שאמרתי, אם יידרש תקציב נוסף – נמצא את הדרך לסייע. מעבר לזה, צריך לציין שבזכות ההתעקשות שלי, חוק האנג'לים עבר ממש בסוף המושב הקודם של הכנסת, וכיום גם הוא גורם מסייע".

האם אתם עושים מהלכים נוספים לקידום ההיי-טק?
"כן. למשל, מלגות לאנשי מילואים שלומדים מדעים והם בדרך לתואר שלישי. זה מסייע למדע ולחדשנות, מייצר את דור העתיד של המוחות בישראל. בנוסף, בימים האחרונים הודענו על הקמת תשעה מרכזי חדשנות בהשקעה של 100 מיליון שקלים, יחד עם משרד הנגב והגליל. המרכזים האלה יספקו תשתית טובה להתפתחות ההיי-טק ומקורות תעסוקה בפריפריה, דווקא בתקופה זו".

האם ענף ההיי-טק יחזור לצמיחה ביום שאחרי המלחמה? כיצד אתה רואה את הנושא?
"אני מאוד אופטימי. אנחנו רואים בשבועות האחרונים חזרה של משקיעים, ואני משוכנע שכאשר יושלם השלב הנוכחי, השני, במלחמה בעזה, ויתחילו לשחרר אנשי מילואים, נרגיש את ההתאוששות והצמיחה, והיא תהיה בקצב גדול יותר ממה שחווינו לפני המלחמה".

מה יהיו סדרי העדיפויות לקידום טכנולוגיות שתמליץ עליהם לממשלה?
"בשבועות הקרובים הנהלת המשרד תתכנס ותדון בתחומים שצריך לקדם. אני כבר יכול להגיד שבהמלצות ייכללו קידום של הבינה המלאכותית והמחשוב הקוואנטי – עולם שהמלצתי על קידום הפעילות בו עוד בקדנציה הקודמת. יהיו עוד נושאים, ונדווח על כך לציבור".

תגובות

(1)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים