"2024 תהיה שנת צמיחה טכנולוגית במערכת הבריאות, בצל המלחמה"

"2024 תהיה שנת צמיחה טכנולוגית במערכת הבריאות, בצל המלחמה", כך הכריזה נעמה פרי כהן, מנהלת אגף מערכות מידע ותהליכי עבודה בחטיבת בתי החולים הממשלתיים במשרד הבריאות.

פרי כהן דיברה בוובינר של אנשים ומחשבים, שנערך בתחילת השבוע ועסק בסיכום 2023 ותחזיות ל-2024 בעולם ה-IT. מנחה המפגש הווירטואלי היה יהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים.

לדברי פרי כהן, האגף שבראשו היא עומדת כולל 300 חברי צוות שחולשים על פני 25 בתי חולים ממשלתיים – כלליים, גריאטריים ומרכזי בריאות הנפש, ומבצעים במקביל לא פחות מ-200 פרויקטים, שנוגעים ל-40 אלף משתמשים.

היא ציינה כי "מערכת הבריאות היא אחת המערכות המושפעות ביותר מהמצב, כי היא נדרשת הן להגיב והן ליזום – וכך גם ארגוני ה-IT שלה. אנחנו מבצעים פיתוח באג'ייל על סטרואידים, כי אנחנו נדרשים להיות כמה שיותר זריזים וגמישים, בטח בתקופת המלחמה. לכן, האצנו את הפיתוח ב-Low Code / No Code, את האוטומציה ואת היישום של הרובוטיקה, לרבות חיבור רובוטים שנמצאים בשימוש בתי החולים למערכות ה-ERP. גם ה-AI, ה-GenAI והאצת האוטומציה לענן משמעותיים אצלנו".

"האתגרים המרכזיים שלנו ב-2024 יהיו: מתן מענה טכנולוגי לאחת ההתמודדויות המרכזיות של מערכת הבריאות בשנה זו – סוגיית החוסן האנושי בארגוני הבריאות, על רקע המלחמה, התמודדות שאם היא לא תבוצע, יהיה קשה מאוד להשתמש היטב במערכות הטכנולוגיות; הטמעת מודלים חכמים של תשתיות; טיפול במחסור בכוח אדם, כולל מלחמה על טאלנטים רפואיים וטכנולוגיים; יישום תשתיות טכנולוגיות מאפשרות ענן; התמודדות מול מתקפות סייבר; והבאת יותר טכנולוגיות לתחום בריאות הנפש", אמרה פרי כהן.

היא הדגישה כי "העומס על המטפלים והרופאים רב והוא גובר, ואנחנו נדרשים לתת להם ארגז כלים טכנולוגיים יותר נכון ומתאים, על מנת לאפשר להם להתייעל ולבצע תעדוף חכם, ולוודא שהם לא מקבלים החלטות שגויות, שעלולות לעלות בנזק בריאותי ואף בחיי אדם. לכן, פיתחנו מודלים ג'נרטיביים לאיסוף מידע קליני, על מנת להקל על הצוות המטפל ולאפשר לו להקל על המטופל, כמו גם מודלי חיזוי".

ליאור ג'ורג'י, מנמ"ר בנק ישראל. צילום: ניב קנטור

היבט אחר של עולם ה-IT שעלה בוובינר הוא הטכנולוגיה שמיועדת לעולם הפיננסי. את עולם זה ייצג במפגש ליאור ג'ורג'י, מנמ"ר בנק ישראל, שהציג היבטים טכנולוגיים שהבנק המרכזי עוסק בהם בימים אלה: דאטה ו-AI, ענן, מערכות תשלומים, RPA (תהליכי רובוטיקה ואוטומציה – י"ה) ופיתוח ב-Low Code.

"הטמענו תהליכי בינה מלאכותית בכל הנוגע לכוח האדם שעובד אצלנו, לרבות סוג כוח האדם שאנחנו רוצים לגייס והכשרות שאנחנו מעבירים", אמר ג'ורג'י. הוא הדגיש כי "ה-AI לא תחליף את העובדים הקיימים שלנו, אבל צריך שאותם עובדים קיימים ידעו AI". בנוסף, ציין, "הטמענו בבנק כלי AI בצורה רוחבית. כך, למשל, אנחנו מנגישים ChatGPT4 לכל העובדים. כמו כן, אנחנו משלבים יכולות בינה מלאכותית בתהליכים עסקיים".

הוא הזכיר בדבריו כמה פרויקטים שמבוצעים ובוצעו בבנק ישראל, כולל בנקאות פתוחה, מאגר אשראי עסקי לארגונים קטנים ובינוניים, והשקל הדיגיטלי (CBDC), שהבנק טרם החליט אם הוא ינפיק אותו (באתר בנק ישראל כתוב שהוא עשוי לעשות זאת).

לסיכום אמר ג'ורג'י כי "אנחנו מכניסים אוטומציה ו-AI היכן שאפשר".